סיקור מקיף

עוברים, חלבונים וסיכונים

בין העובר לאם: היריון שפוגע במוח האם

תחום הנוירואימונולוגיה עוסק בקשר שבין מערכת החיסון למוח ולתפקודים קוגניטיביים, במצבי בריאות וחולי. המוח מבודד ממערכת הדם באמצעות מחסום הדם-מוח (Brain-Blood Barrier – BBB), ולכן, עד לפני כ-20 שנה חשבו שתאי מערכת החיסון לא יכולים להיכנס אליו, ושלא קיים ביניהם כל קשר. עם התפתחות המחקר הנוירואימונולוגי, התברר שאין זה כך ושמערכת החיסון אף יכולה להתגייס לריפוי המוח ממחלות ניווניות כגון אלצהיימר. בנוסף, נמצא  שישנם תאי חיסון גם במערכת העצבים המרכזית, וכי הם מעורבים בתהליכים קוגניטיביים.   מה השאלה? האם חלבונים שעוברים מעובר עם תסמונת דאון, אל אמו, מעלים את הסיכון שהאם תפתח מחלת אלצהיימר?  

מחלת אלצהיימר קשורה להצטברות חריגה של שני חלבונים: החלבון עמילואיד בטא השוקע בין תאי המוח (תאי עצב) והחלבון טאו אשר שוקע בתוכם. שקיעה זו גורמת לשחרור חומרים רעילים שגורמים להרס של תאי המוח וליצירת דלקת סביבם, וכך נפגעת התקשורת הבין-עצבית והיכולות הקוגניטיביות כגון זיכרון, למידה והתמצאות במרחב.

פרופ' איתן אוקון מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן וצוותו חוקרים את תחום הנוירואימונולוגיה ומחלות מוח ניווניות כגון אלצהיימר. אומר פרופ' אוקון: "במוחות של חולי אלצהיימר ישנם תאי חיסון, מכיוון שמשקעי החלבונים הרעילים שם גורמים לדלקת כרונית. אבל היות שתאים אלה נמצאים בקביעות בסביבה דלקתית, הם לא מצליחים לתפקד ולפרק את המשקעים הללו. כך, תאי המוח מתחילים למות וחלה הידרדרות קוגניטיבית. המטרה שלנו היא למצוא דרכים שימנעו זאת".

ידוע כי אחד מגורמי הסיכון לאלצהיימר הוא תסמונת דאון. שכן, כרומוזום 21 (שללוקים בתסמונת יש שלושה עותקים ממנו במקום שניים), מכיל גן שמקודד את המידע הדרוש לייצור החלבון עמילואיד בטא. מכאן עולה הסיכון של הלוקים בתסמונת להצטברות גדולה של חלבון זה במוח ולהתפתחות אלצהיימר כבר מגיל 40.

בעבר נמצא כי לנשים שהיו בהיריון עם עובר שלוקה בתסמונת דאון, יש סיכוי גבוה לחלות באלצהיימר (פי חמישה מהסיכון של נשים עם עובר בריא), וזאת, גם אם עברו הפלה. במחקרם האחרון, החליטו פרופ' אוקון וצוותו לבחון מהי הסיבה לכך. השערתם הייתה שחלבונים שעוברים מדם העובר עם התסמונת, לדם של האם, במהלך ההיריון, הם אלה שמעלים את הסיכון להתפתחות אלצהיימר אצלה. ידוע כי אחד מגורמי הסיכון לאלצהיימר הוא תסמונת דאון. שכן, כרומוזום 21 (שללוקים בתסמונת יש שלושה עותקים ממנו במקום שניים), מכיל גן שמקודד את המידע הדרוש לייצור החלבון עמילואיד בטא. מכאן עולה הסיכון של הלוקים בתסמונת להצטברות גדולה של חלבון זה במוח ולהתפתחות אלצהיימר כבר מגיל 40.

צוות המחקר

כדי לבחון את ההשערה, זיווגו החוקרים ארבע פעמים עכברות עם עכברים שנושאים גן שמקודד לחלבון עמילואיד פרקורסור, שאחד מתוצרי חיתוכיו הוא עמילואיד בטא. במקביל, זיווגו עכברות עם עכברים שלא נושאים את הגן הבעייתי (קבוצת ביקורת). העכברות הרו ארבע פעמים. אלו בקבוצת הניסוי המליטו עוברים שנשאו את הגן שגורם לייצור עמילואיד בטא. לאחר ההיריון הרביעי הפיקו החוקרים ממוחן ומרקמות נוספות חלבונים וחומר גנטי (די-אן-אי  ואר-אן-אי), וגילו את נוכחות העמילואיד שהגיע מהעובר. בעכברות הביקורת לא התגלה החלבון הזה. לאחר מכן ערכו לשתי קבוצות העכברות מבחנים קוגניטיביים, למשל של זיכרון לטווח קצר וארוך והתמצאות במרחב (כך למשל, הם לימדו אותן להגיע למקום מסוים ולאחר מכן מדדו בתוך כמה זמן הן מצאו אותו, או בדקו אם הן יודעות להבדיל בין אובייקט חדש לישן). נמצא כי היכולת הקוגניטיבית של עכברות הניסוי הייתה נמוכה משמעותית מזו של עכברות הביקורת. כעת מנסים החוקרים – במחקר שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע – להעמיק בהבנת המנגנון של תהליכים אלו.

החיים עצמם:

פרופ' איתן אוקון, בן 42, נשוי + חמישה ילדים (בני 7 עד 14), גר בקיבוץ עלומים בעוטף עזה. בנוסף להיותו חוקר, הוא עוסק בהנגשת מדע לציבור הרחב, בין השאר בעמוד הפייסבוק והיוטיוב שלו. "כיום נעשה מחקר רב באקדמיה אבל הקהל הרחב כמעט לא נחשף אליו", אומר פרופ' אוקון. "לדעתי, חשוב שמידע מדעי מהימן יגיע לכמה שיותר אנשים, בוודאי כעת, כשאנו במשבר עולמי".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן