סיקור מקיף

סינכרוניזציה בקצב הלב כאשר מקשיבים בצוותא לסיפורים

סינכרוניזציה בקצב הלב מתרחשת, אפילו כאשר נבדקים מקשיבים לסיפור לבד, כאשר הם קשובים לנקודות מסוימות בסיפור

14.9.21  עיבוד: גילת סיימון     מקור: כתב העת Cell Report

איור זה מתאר את המחקר המראה כי סיפורים מחברים אותנו יחד בדרך מיוחדת. הם גילו כי תשומת לב לנרטיבים יכולה לסנכרן תנודות בקצב הלב בין אנשים. אי אפשר להסביר אותו באמצעות נשימה. Credit: Perez and Madsen et al./Cell Reports
(האיור הגרפי מתאר את ממצאי המחקר ומראה שסיפורים משפיעים על קצב הלב שלנו וקושרים אותנו זה לזה. החוקרים מצאו שתשומת לב לנרטיבים עשויה לסנכרן תנודות בקצב הלב בין פרטים שונים. סינכרון לבבי מנבא זיכרון ולא ניתן להסבירו ע"י נשימה) Credit: Perez and Madsen et al./Cell Reports

לעיתים קרובות מתרחשת סינכרוניזציה של תפקודים גופניים, כמו קצב פעימות הלב או קצב הנשימה, בין אנשים, בלא שהם מודעים לכך, כאשר הם חווים יחד התנסות מסויימת כמו הופעה חיה או שיחה אישית. על פי מחקר חדש, קצב הלב של נבדקים מסונכרן אפילו אם הם רק מקשיבים לסיפור בעצמם, ובלבד שהם שמים לב לסיפור.

"קיימת ספרות ענפה המדגימה סינכרון פיזיולוגי בין בני אדם. אך הנחת היסוד היא שאיך שהוא אתה מצוי באינטראקציה ונוכח פיזית באותו מקום" אומר אחד ממחברי המאמר, פרופ' לוקאס פארא, מסיטי קולג' בניו יורק. "מה שמצאנו (במחקר הנוכחי) הוא שהתופעה הרבה יותר רחבה, שמספיק לעקוב אחרי סיפור ועיבוד הגירוי יגרום לאותן תנודות בקצב הלב של נבדקים שונים. זוהי הפונקציה הקוגניטיבית שמגבירה או מאיטה את קצב הלב שלך"

"מה שחשוב זה שהמאזין נמצא בתשומת לב לפעולות שבסיפור." מוסיף ג'קוב סיט, ממחברי המאמר "לא מדובר ברגשות, אלא על להיות עסוק וקשוב, כמו גם לחשוב על מה הדבר הבא שיקרה. הלב שלך מגיב לאותות המוחיים האלה."

החוקרים ערכו סדרה של ארבעה ניסויים כדי לחקור את תפקיד המודעות ותשומת הלב בסנכון קצב הלב בקרב נבדקים. בניסוי הראשון, מתנדבים בריאים הקשיבו לספר-אודיו של ז'ול ורן, 20,000 מיל מתחת למים.

בעודם מקשיבים, קצב פעימות ליבם השתנה על בסיס מה שקרה בסיפור, כפי שנמדד ע"י אלקטרוקרדיוגרם (EKG). החוקרים מצאו שרוב הנבדקים הראו עלייה וירידה ובקצב הלב שלהם באותן נקודות בנרטיב.

בניסוי השני, מתנדבים צפו בסרטוני הדרכה קצרים. משום הסרטונים היו חינוכיים, ללא רבים רגשיים, ניסוי זה אישר שהתקשרות רגשית לסיפור אינה משחקת תפקיד (אינה משפיעה על שינויים בקצב הלב).בפעם הראשונה שהם צפו בסרטונים, קצב הלב של הנבדקים הראה תנודתיות זהה.

אז, צפו הנבדקים בסרטונים בפעם השנייה, בעודם מבצעים משימה של ספירה לאחור בראש. בפעם הזו, חוסר תשומת הלב גרם לירידה בסינכרון קצב הלב בין הנבדקים, ובכך אושרה ההנחה שתשומת הלב היא הגורם החשוב לסינכרון.

בניסוי השלישי, הנבדקים האזינו לסיפורי ילדים קצרים, חלקם בעודם קשובים ואחרים תוך כדי שמפריעים להם, ואז התבקשו כולם להיזכר בעובדות מהסיפורים. החוקרים מצאו שהתנודות שנראו בקצב הלב של הנבדקים נבאו את מידת ההצלחה בתשובות נכונות על הסיפור- סינכרון רב יותר ניבא תוצאות גבוהות יותר במבחן. תוצאות אלו מצביעות על כך ששינויים בקצב הלב הם סיגנל לעיבוד מודע של הסיפור.

כאשר החוקרים בדקו שינויים בקצב הנשימה, לא נמצא סינכרון דומה בין הנבדקים. ממצא זה מפתיע שכן ידוע שנשימה משפיעה על קצב הלב.

הניסוי הרביעי היה זהה לראשון, אך כלל גם מתנדבים בריאים וגם מטופלים עם הפרעות במודעות (בהכרה)- כמו תרדמת או מצב "צמח". לכל הנבדקים הושמע סיפור ילדים (בספר-אודיו). כצפוי, המטופלים הראו קצב נמוך יותר של סינכרון לבבי לעומת קבוצת הבקרה הבריאה. כאשר המטופלים נבדקו לאחר חצי שנה, חלק מאלו שהראו סינכרון גבוה יותר, זכו מחדש בהכרה חלקית.

"המחקר הזה עדיין ראשוני, אך דמיינו לעצמכם יישום שלו כבדיקה פשוטה שיכולה למדוד תיפקוד מוחי" אומר סיט "לא נדרש ציוד רב. ניתן אפילו לבצעו באמבולנס בדרך לבית החולים." הוא מעיר שיש צורך בתיקוף רב יותר עם מספרים גדולים יותר של מטופלים כמו גם השוואות למבחנים מקובלים של תיפקוד מוחי כמו EEG ו- fMRI. קבוצת המחקר ממשיכה לבחון גם תחומים אלה.

פארא אומר שמחקר כזה חשוב גם להבנה של מיינדפולנס והקשר גוף-מוח. "נוירוסיינס הוא תחום שנפתח מבחינת חשיבה על המוח כחלק אנטומי ממשי מהגוף הפיזי" או אומר "מחקר זה הוא צעד בכיוון הסתכלות על הקשר מוח-גוף בצורה רחבה יותר, במושגים של כיצד המוח משפיע על הגוף".

למחקר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן