סין עשויה להשיג מונופול על תחנות החלל

זאת אם יוחלט שלא להאריך את חייה של תחנת הבינלאומית לטובת הסטת התקציב לשער הירח

סין שיגרה ב- 29 באפריל את Tianhe-1, המודול הראשון והעיקרי של תחנת חלל קבועה שנקראת Tiangong (ארמון השמים 天 宫),. שני מודולים מדעיים נוספים (Wentian ו- Mengtian) יגיעו בשנת 2022 בסדרת משימות שתשלים את התחנה ותאפשר לה להתחיל לפעול.

אמנם זו אינה תחנת החלל הראשונה בסין – המדינה כבר שיגרה שתיים – אך העיצוב המודולרי החדש מאפשר לה לשכפל את תחנת החלל הבינלאומית (ISS), שממנה הודרה סין.

ישנן סיבות רבות לסין להשקיע בפרויקט יקר ומאתגר טכנולוגית זה. האחת היא לערוך מחקר מדעי ולגלות תגליות רפואיות, סביבתיות וטכנולוגיות. אבל יש גם מניעים אפשריים אחרים, כמו רווחים מסחריים ויוקרה.

עם זאת, טיאנגונג אינה שואפת להתחרות עם תחנת החלל הבינלאומית. התחנה הסינית תהיה קטנה יותר ודומה בעיצובה וגודלה יהיה דומה יותר לתחנת החלל הסובייטית לשעבר ‘מיר’, כלומר יוכלו לשהות בה פחות אסטרונאוטים בו זמנית (שלושה לעומת שישה בתחנת החלל הבינלאומית.

אחרי הכל, אין לתחנת החלל הסינית  תקציב כל כך גדול כמו ה- ISS ואין כל כך הרבה מדינות המעורבות בבניתה. אם ניתן לכנות משהו כאומות המאוחדות בחלל זו תחנת החלל הבינלאומית שמאפשרת לאויבי המלחמה הקרה לשעבר – ארה”ב ורוסיה – לשתף פעולה וכך גם לחברים ותיקים (יפן, קנדה ואירופה). במהלך שני העשורים לשירות של תחנת החלל הבינלאומית, המאחז האנושי הקבוע היחיד בחלל אירח כ-250 אסטרונאוטים מ-19 מדינות שונות, וביצע מאות הליכות חלל ואלפי ניסויים מדעיים.

אך תחנת החלל הבינלאומית מגיעה לסוף חייה ואמורה להיות מושבתת אחרי שנת 2024 כדי לפנות מקום ל’שער הירח’, תחנת חלל קטנה שתקיף את הירח. זו יוזמה בינלאומית שהיא חלק מתוכנית ‘ארטמיס’ בראשות ארה”ב, אשר גם ממנה סין מודרת.

לקראת מונופול סיני?

אולם עד ש’שער הירח’ ישוגר, טיאנגונג – שתוצב במסלול כדור הארץ התחתון ותוחלת חייה תהיה 15 שנה – תישאר ככל הנראה תחנת החלל היחידה המתפקדת. יש הדואגים שהדבר הופך אותה לאיום ביטחוני, וטוענים כי ניתן להמיר בקלות את מודולי המדע שלה למטרות צבאיות, כגון ריגול על מדינות. אבל זה לא צריך להיות ככה ואם הדברים יקרו כמתוכנן.

סין עשויה להשתמש בהזדמנות זו כדי לזכות בחזרה באמון ולמשוך שיתופי פעולה בינלאומיים. זה עשוי להיות חשוב במיוחד בהתחשב בביקורת של נאס”א בעקבות הרקטה הסינית שנפלה לאחרונה ללא שליטה באוקיאנוס ההודי. ישנם סימנים לכך שסין מנסה להיות פתוחה יותר, לאחר שכבר הצהירה כי טיאנגונג תהיה פתוחה לארח צוותים שאינם סינים ופרויקטים מדעיים. אסטרונאוטים מסוכנות החלל האירופית, נאס”א, החלו למעשה להתאמן עם “טאיקונאוטים” סיניים, ופרויקטים בינלאומיים נכללו במערך הניסויים הנבחר הראשון שאושר בתחנה.

ייתכן שגם טיאנגונג לא יישאר לבד זמן רב. בתמיכת נאס”א, תאגידים פרטיים החלו לעצב מודולים מסלוליים משלהם, מבית היוצר המתנפח B330 של Bigelow Aerospace ועד המעבדה המסחרית ותשתית המגורים שנבנתה על ידי Axiom. אפילו Blue Origin גילה עניין בבניית תחנת חלל. נראה כי גם הרוסים אוהבים את הרעיון – כבר יש להם תוכניות למלון חלל יוקרתי. יתרה מכך, אורך חיי ISS המוארך כבר עשוי להתארך עוד יותר, אם כי ישנם ויכוחים רבים סביב תאריך הסיום שלה.

שער הירח

יתכן שטיאנגונג לא תהיה לבד זמן רב, מכיוון ש’שער הירח’ ישוגר בסופו של דבר. בתפיסתו הבסיסית, ‘שער הירח’ ישמש כמעבדה מדעית ומודול מגורים לטווח קצר. לאחר מכן הוא ישמש כמרכז, שיאפשר לחלליות מאוישות וחלליות אספקה לעצור שם במהלך נסיעותיהם המרובות לירח. השיגור הראשון מתוכנן כבר למאי 2024 באמצעות רקטת הפלקון הכבדה של SpaceX, שבה יועלו המודולים החיוניים והתחנה המקיפה את הירח תהיה מבצעית בתוך כמה שנים.

שער הירח. נאס”א

בהשוואה לתחנת החלל הבינלאומית, השער יהיה קטן וזריז יותר. מבין השותפים המקוריים של תחנת החלל הבינלאומית רק ארבעה (ארה”ב, אירופה, יפן וקנדה) הם חלק מהשער. לעת עתה, רוסיה לא מצטרפת, בגלל המחלוקות סביב תוכנית ‘ארטמיס’, שלדעת מדינות רבות היא יותר מדי אמריקנית.

זו הזדמנות נוספת לסין. היא כבר החלה לשתף פעולה עם מדינות אחרות בפרויקטים חלליים נוספים. במרץ 2021 היא חתמה על הסכם עם סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס להקמת מתקן מחקר משותף רוסי-סיני על הירח. לאחר שרוסיה איבדה את המונופול שלה לטיסות מאוישות לתחנת החלל עקב השיגורים המוצלחים של החלליות המאוישות של SpaceX שהחלו בשנת 2020, נראה כי רוסיה מעוניינת להשאיר את האופציות פתוחות בנוגע לפרויקטים ירחיים.

בסופו של דבר, חלל הוא מאתגר וגם יקר. אף שזו דרך של מדינות רבות להפגין שליטה, שיתוף הפעולה כבר הוכיח את עצמו כיעיל יותר מאשר מאמצים בודדים: אם בכלל, תחנת החלל הבינלאומית היא ההוכחה הטובה ביותר לכך. אנו יודעים כי חקר החלל יכול גם לנטרל מתחים בשטח, כפי שהיה במהלך המלחמה הקרה.

לנטילת תפקיד מוביל במירוץ החלל החדש עשויה להיות השפעה חיובית דומה – במיוחד אם סין מגלה רצון טוב בסיוע לטיפול בבעיית ביטחון הולכת וגוברת במסלול כדור הארץ נמוך: כיצד להיפטר מפסולת החלל.

למאמר באתר THE CONVERSATION

עוד בנושא באתר הידען:

• שר תחזיות טכנולוגיות ל-2021 – אותו הדבר אבל יותר
• לקראת תחנת חלל סינית
• חלל אדום – תוכנית החלל המאוישת של סין – מאמר שני בסדרה
• סין: תחנת חלל מאוישת תושלם בשנת 2020 (השיגור נדחה בשל הקורונה וכאמור לעיל רק המודול הראשון שוגר וגם זאת באפריל 2021)
• סין מתכננת שיגור שלושה אסטרונאוטים למעבדת החלל שלה הקיץ