שנת 2020 עברה חלפה לה, והנה נכנסנו ל- 2021, וכולם רוצים לדעת מה יהיו ההתפתחויות והתחזיות הטכנולוגיות לשנה החדשה. אנחנו עומדים פשוט לחוות את אותו הדבר – אבל יותר
שנת 2020 עברה חלפה לה, והנה נכנסנו ל- 2021, וכולם רוצים לדעת מה יהיו ההתפתחויות והתחזיות הטכנולוגיות לשנה החדשה. התעכבתי עם הרשומה הזו כמעט שבוע, מכיוון שהתחזיות די משעממות. אנחנו עומדים פשוט לחוות את אותו הדבר – אבל יותר.
בשנה האחרונה חווינו משבר בקנה מידה עולמי, והתוצאות התבררו תוך חודשים ספורים: טלה-רפואה הפכה לעניין שבשגרה, תרופות וחיסונים שבעבר אושרו בתהליך שארך שנים הגיעו לציבור תוך חודשים ספורים ורובוטים מתקדמים יושמו בבתי-החולים וברחובות כדי לחטא אזורים שונים בבטחה. כל אלו ימשיכו ואף יתגברו. מהרגע שהסכר נפרץ, המים זורמים בשצף-קצף כדי לפצות על כל השנים בהן גבהו וגבהו מאחורי החומות.
ובכל זאת, בואו נעבור על מההתפתחויות שאפשר לצפות להן בעקבות השנה האחרונה. ההתפתחויות שאני מתאר כאן מבוססות על המאמר של אניס אוזמן באתר של חברת Inc. [1].
התפתחות ראשונה: פיתוח תרופות מהיר – אבל יותר
המגפה הביאה לשינוי שהיה נחוץ מזמן בתעשיית התרופות ובתהליכים שהיו נחוצים לאישור תרופות חדשות. השינויים העיקריים אינם נראים גדולים – רבים מהם שוליים במבט ראשון – אבל ביחד הם מצטברים למהפכה שתצמצם דרמטית את הזמן והעלות לפיתוח תרופות. חוקרים עברו לנהל ישיבות ודיונים בעולם המקוון, במקום לטרוח ולהיפגש פנים-אל-פנים – תהליך איטי ויקר. המומחים בוועדות הלאומיות למעבר על הצעות המחקר ועל ניתוח התוצאות עברו את אותו מהפך – מה שאמור לצמצם עוד יותר את הזמן הנדרש לאישור תרופות חדשות.
המחקרים הקליניים עצמם עברו שינוי דומה. בעבר היו מחייבים את הנסיינים להגיע פיזית לבתי-החולים ולמרפאות על מנת לקבל את הטיפולים ולעבור בדיקות רפואיות. בשנה האחרונה החלה תזוזה לטיפול מרחוק באמצעות משלוח תרופות לבתי הנסיינים, בדיקות רפואיות מרוחקות באמצעות מכשור רפואי מתקדם וייעוץ רפואי מקוון. אם בעבר העלות הרגילה לכל משתתף בניסוי קליני עמדה על ארבעים-אלף דולרים, הרי שהיא צפויה ליפול באופן חד בשנים הקרובות. כל זה יהפוך את הניסויים הקליניים לזולים יותר, מהירים יותר ונוחים יותר גם עבור הנסיינים וגם עבור הבודקים שיצטרכו לעבור על התוצאות. פיתוח תרופות מהיר יותר
הפיתוח המהיר של החיסונים לנגיף הקורונה הוכיח שה- FDA יכול לעשות דברים במהירות כשהוא באמת רוצה. מעכשיו, חברות תרופות יוכלו להשתמש בדוגמה הזו כדי להפעיל עליו לחץ לזרז עניינים. אבל לפחות חלק מהסיבה לאישור המהיר טמונה גם בטבעם החדש של החיסונים: חיסוני ה- mRNA הראשונים שהודגמו בהצלחה, ושניתן להתאים בקלות יחסית לכל וירוס וחיידק חדשים שעוד יתגלו. לא זאת בלבד, אלא שכאשר הטכנולוגיה הזו תשתפר – וזה יקרה במהירות – ניתן יהיה ‘להדפיס’ חיסונים חדשים גם באזורים מרוחקים ונחשלים-טכנולוגית, באמצעות מכונות זולות ויעילות.
לסיכום, בשנת 2020 חווינו מהפכה אמיתית בתחום הניסויים הקליניים והחיסונים, שאת תוצאותיה נתחיל לראות בשנה הקרובה, והיא צפויה רק להמשיך ולהתעצם.
התפתחות שנייה: מעבר לעבודה מרחוק – אבל יותר
לא צריך לספר שזום הפכה לאימפריה קטנה במהלך המגפה, אבל היא לא לבדה: גם אמצעים אחרים לדיונים וירטואליים כגוגל הנגאאוטס ו- Microsoft’s Teams הוכיחו את ערכם. חברות ומשרדים בכל רחבי הגלובוס עברו לעבודה מרחוק, שהתאפשרה רק באמצעות שירותי הישיבות המקוונות. עובדים החלו לכתוב ביחד, לעשות מצגות ביחד, לערוך ביחד יריעות אקסל – והכל באופן מקוון, בעיקר דרך שירותי Google docs / slides / sheets. במובנים רבים, העבודה המקוונת המשותפת הפכה להיות פרודוקטיבית ממש כמו העבודה בעולם הפיזי.
המעבר של העבודה לעולם המקוון אינו מסתיים בזום או במסמכים המשותפים בגוגל. חברות סטרטאפ מתחילות לספק כלים חדשים לעובדים לשתף פעולה, לאמן עובדים צעירים, להריץ פעולות גיבוש ושיפור המוראל לצוותים – והכל דרך הרשת ובלי מפגשים פנים-אל-פנים. אפילו בעולם המציאות המדומה אנו מתחילים לראות רעיונות לכינון “משרד אינסופי” בו עובדים רבים יכולים לעבוד ביחד זה לצד זה, כשהם זוכים באותה תחושת ‘ביחד’ שאפיינה עד עכשיו רק את העולם הפיזי.
אל תבינו לא-נכון: העבודה לא תעבור לגמרי לעולם הווירטואלי. רבים מאיתנו זקוקים עדיין למגע הפיזי, לארוחות המשותפות במטבח המשרדי, לשיחות האגביות שליד הקולר. המעבר האמיתי יהיה לעולם של עבודה היברידית, בו השכירים יכולים להגיע למשרד לכמה ימים בשבוע, ולהישאר בבית בשאר הזמן.
את ההשלכות של המצב החדש הזה אפשר לראות כבר היום: חברות-ענק כמו HP הכריזו שהן משנעות את המשרדים המרכזיים שלהן אל מחוץ לעמק הסיליקון ולמדינות אחרות בארצות הברית. ובאמת, למה להן לשלם שכר דירה מפוצץ ומשכורות בגובה הזוי לעובדים שצריכים להתקיים באזור המחיה היקר ביותר בארצות הברית? וכך מתחילות גם תמורות גאו-פוליטיות שאת המשמעויות המלאות שלהן נראה רק בעשורים הקרובים. מה משמעותה של מדינה, כאשר אזרחיה יכולים לעבוד במדינות אחרות – ולפעמים אפילו מתחת לאפם של השלטונות?
התפתחות שלישית: משלוחים מרוחקים – אבל יותר
בשנה האחרונה התחלנו כולנו להשתמש בשירותי משלוחים כדי לבצע פעולות שבעבר היינו מתביישים להעסיק לטובתן שליח. קשישים הסכימו להתחבר לאינטרנט כדי להזמין משלוחים מהסופרמרקטים. מבקרים תכופים במסעדות עברו להזמנות באמצעות תן-ביס ו- Wolt. בסין החלו חברות כמו Meituan לספק לציבור שירותי משלוחים ללא מעורבות אנושית, באמצעות רכבים אוטונומיים קטנים. צפו להרחבת המגמה הזו ב- 2021 ואחריה, לצד הצטרפותם של רובוטים נוספים – רובוטי קרקע וגם רחפנים – כדרך לשנע משלוחים לכולם.
התפתחות רביעית: טלה-רפואה ממשיכה לפרוח – אבל יותר
העובדה שההתפתחות הרביעית הגיעה למימוש רק בשנת 2020 היא בושה לאנושות. הטלה-רפואה הייתה מוכנה לאימוץ כבר בעשרים השנים האחרונות, אבל מוסדות רפואיים נמנעו מלהשתמש בה עקב הבעייתיות בהתארגנות מחדש, בעיות רגולציה באדיבות הממשלות והחשש המתמיד מתביעות ומדליפות מידע.
מסתבר שברגע שאי-אפשר יותר להיפגש פנים-אל-פנים, כל הבעיות האלו נפתרות במהירות. רופאים כיום מנהלים שיחות וידאו עם המטופלים כעניין שבשגרה. מספר הטיפולים המסופקים בטלה-רפואה – בעיקר פגישות ייעוץ – קפץ בחמישים אחוזים בשנה האחרונה.
לא מדובר רק בפגישות מקוונות של רופאים ומטופלים. אפשר למצוא יוזמות וחברות סטרטאפ המתחילות לספק שירותי אבחון רפואיים על בסיס בינה מלאכותית, עם אווטארים מקוונים שמשוחחים עם המטופלים. ואפילו את התרופות אפשר פתאום להתחיל לקבל במשלוח ישיר. היוזמות האלו עדיין בתחילת דרכן, אבל הכיוון ברור.
כמו בכל תחום אחר שעובר לעולם המקוון, גם כאן ברור שהשינוי לא יהיה מוחלט, ושקיימים טיפולים רבים שאפשר לספק רק במרפאות ובבתי-החולים. אבל כל מה שאפשר לעשות מרחוק – ייעשה מרחוק. יש בכך יתרון עצום, במיוחד לזקנים שמתקשים להגיע למרפאות ושכל ביקור חושף אותם לזיהומים מצד הממתינים האחרים בתור, שחולים בעצמם – או שלא היו מגיעים למקום.
אחרון חביב, המעבר לטלה-רפואה ישרת גם את הבינה המלאכותית שעוד תספק לנו ייעוץ ואפילו טיפול בעשור הקרוב. הבינות של היום מבוססות על מידע ממנו הן מחלצות תובנות. בעולם המקוון, כל מפגש בין רופא ומטופל מתועד, וניתן יהיה להשתמש בו כדי לאמן את מנועי הבינה המלאכותית בתחום.
התפתחות חמישית: שילוב חינוך מקוון עם חינוך בעולם הפיזי – אבל יותר
אני יודע שהטענה שחינוך מקוון עובד היטב תיתפס כסוג של ‘נה בעין’ לכל הורה שהיה צריך לשבת עם הילד שלו בבית כדי לעזור לילד לצלוח את השיעורים המקוונים. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבשנה האחרונה עברו כמעט 1.6 מיליארד מורים, ילדים וצעירים לחינוך מקוון, לפחות בחלק מהזמן. מדובר בקהל העצום שרובו נחשף לראשונה לאפשרויות הטמונות בחינוך המקוון… וגילה שהוא פשוט אינו טוב מספיק.
עכשיו שיש קהל משתמשים שדורש שיפור, נראה ב- 2021 את התחום משגשג ומתפתח. אפליקציות שונות יסייעו למורים לנהל שיעורים מקוונים, לתת ולבדוק שיעורי בית דרך הרשת, ואפילו לערוך מבחנים עם אמצעים מתקדמים כמו זיהוי פנים וצילום רחב של אזור הלימוד כדי לוודא שהתלמיד אינו מרמה. כל אלו החלו כבר להתממש בשנים האחרונות, אבל עכשיו שהיה בהם צורך ממשי, הם רק ימשיכו להתפתח ולהשתפר.
האם נעבור לחינוך מקוון לגמרי? ברור שלא. אבל כל שילוב של העולם המקוון – על יתרונותיו וחסרונותיו – עם העולם הפיזי על יתרונותיו וחסרונותיו, ישרת את הצרכים הלימודיים של כולם.
התפתחות שישית: תשתיות 5G – אבל יותר
עבודה מרחוק, טלה-רפואה, חינוך מקוון – כל אלו מחייבים חיבור לאינטרנט במהירות ובאמינות גבוהה. טכנולוגיות ה- 5G יתפשטו ב- 2021 כאש בשדה קוצים. צפו לראות תשתיות חדשות עבור הטכנולוגיה מופיעות בכל עיר ובכל מדינה. ורייזון כבר הודיעה על הרחבת רשת ה- 5G שלה שאמורה להגיע ליותר ממאתיים מיליון בני-אדם, ויותר מ- 35 מדינות התחילו כבר להריץ שירותי 5G מסחריים.
משמעות השינוי התחילה להתבהר כבר לקראת סוף 2020. חברות סטרטאפ מסייעות לעיריות להפוך את כל התשתית שלהן לחכמה באמצעות איסוף מידע מהמכשירים השונים בעיר המחוברים לרשתות ה- 5G. אחרות מקדמות שימוש ברובוטים אוטונומיים המחוברים תמיד לרשת. אפילו מבצעים מורכבים ומסוכנים – כמו ניתוחים מרחוק – ירוויחו בגדול מהרחבת רשת ה- 5G.
בסופו של דבר, העולם החדש מסתמך על תקשורת ומעבר נתונים. רשתות ה- 5G – ורשתות ה- 6G שמתחילות להתגבש בשוליים – יספקו את יכולות התקשורת המתקדמות שכולנו זקוקים להן כמו אוויר לנשימה.
התפתחות שביעית: בינה מלאכותית, רובוטיקה, אינטרנט של הדברים – אבל יותר
טוב, הנה משהו שלא מפתיע אף אחד. בעצם, כמו כל שאר ההתפתחויות ברשומה הזו, אבל יותר. כשמפעלים מגלים שהם אינם יכולים להעסיק את כל העובדים באותה הקומה, הם מתחילים לשכור מכונות חכמות יותר. ואם אין כאלו, הרי שהם עוברים לריצוף המכונות בחיישנים כדי שטכנאים ומהנדסים יוכלו להבין מרחוק את מצבן ולספק ייעוץ לעובדים המעטים שבמקום.
כשחברות משלוחים צריכות להרחיב את יכולותיהן, הן יעברו לשימוש ברובוטים – כאמור, זה קורה כבר היום. אבל גם אם הן אינן מוכנות עדיין למהפכת הרובוטיקה, הן יכולות לשלב בינות מלאכותיות חכמות שיתכננו מסלולים מדויקים ויעילים יותר לכל שליח ולכל משאית.
כשפסיכולוגים עוברים לספק טיפולים מרחוק, בינות מלאכותיות יכולות ללמוד מהמידע המצטבר ולהתחיל לספק שירותים דומים בעצמן – לפחות כאלו שפשוטים יותר, בהתחלה. כשמאבחנים אינם יכולים לקבל ילדים לבדיקה צמודה של שעתיים-שלוש, הם יעברו להסתמך על חיישנים שהילדים יישאו על גופם, ויוכלו לאבחן אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז ודיכאון טוב יותר מכל מבחן מוגבל.
כשבנקים מתקשים לאייש את העמדות בסניפים הפיזיים, הם יעברו (ועוברים כבר עכשיו) למתן שירותים דיגיטליים, עם בינות מלאכותיות שיוכלו לסייע גם ללקוחות קשי-ההבנה. ולצד המעבר לעולם הדיגיטלי נראה גם תופעות של היפר-אוטומציה, המתארות העברה של תהליכים שלמים – למשל, תשלום לספק – לסדרה של בינות מלאכותיות שמסוגלות לקרוא קבלות, להצליב את הדרישה מהספקים עם מאגרי מידע אחרים, לאמת את התוצאות ולשלם אוטומטית לספק. ההיפר-אוטומציה רק תגבר ביכולותיה ובשכיחותה בקרב החברות.
כל אלו מהווים רק חלק קטן מהפיתוחים שאנו צפויים לראות ב- 2021 בתחום הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והאינטרנט של הדברים. זוהי מהפכה שהייתה בעיצומה בשנים האחרונות, ותמשיך בכל העוז גם בשנה הקרובה.
התפתחות שמינית: מציאות מדומה ורבודה – אבל יותר
בשנה האחרונה ראינו את הרחבת השימוש במוצרי הדגל של המציאות המדומה, כמו האוקולוס קווסט. חברות סטרטאפ התחילו להציע שירותי מציאות מדומה מכל הסוגים: מפגשים משותפים בעבודה בעולם הווירטואלי, אימון עובדים בעולם הווירטואלי, טיולים בעולם הווירטואלי ועוד. הטכנולוגיות בתחום זה עדיין בחיתוליהן, אבל ברור שמדובר ביכולות רבות-עוצמה שרבים נחשפו אליהן לראשונה בשנת 2020.
תחום המציאות המדומה והרבודה רק יתעצם בזכות ההתפתחויות האחרות. באמצעות חיבור רציף לרשת ה- 5G, ניתן לשגר סימולציות וירטואליות עתירות-מידע לעיניו של כל אדם. המעבר לטלה-רפואה יעודד את השימוש במציאות מדומה ורבודה, באמצעותן יכולים הרופאים והמטופלים לחוש יותר בנוח ולהגיע לתובנות מורכבות יותר בטיפולים המרוחקים. העבודה מרחוק תעודד את המעבר למשרדים הווירטואליים, כמו גם הוספת יכולות חדשות למציאות המדומה, כמו מעקב אחר עיניים והבעות פנים, שנדרשות כל-כך בכל ישיבה מקוונת.
המציאות המדומה והרבודה לא יגיעו עדיין לאימוץ מלא ב- 2021, אבל זו תהיה שנה קריטית בחשיבותה עבור המשך שכלול הטכנולוגיות הללו.
התפתחות תשיעית: המשך הצמיחה במיקרו-מוביליות – אבל יותר
בערים המרכזיות בעולם אפשר לראות שימוש גובר באמצעי המיקרו-מוביליות: אופניים ממונעות, קורקינטים ממונעים, סאגוויים זעירים ועוד. אלו אמצעי תחבורה שמחליפים את השימוש ברכבים פרטיים ובתחבורה הציבורית בתוך העיר. בחלק מהמקרים השימוש בהם זול ונוח יותר מהשימוש באמצעי התחבורה הרגילים, ואולי חשוב לא פחות: הם שומרים על כללי הריחוק החברתי. אין פלא שעיריות ברחבי העולם מתחילות להיערך לשינוי ולסלול נתיבים חדשים או נוספים עבור אופניים, קורקינטים וסאגוויים.
התפתחות עשירית: רכבים אוטונומיים – אבל יותר
אני יודע שכולנו מאוכזבים מהקצב האיטי בו מתפתחים, מאוישים ומאומצים הרכבים האוטונומיים, אבל התחום רק ממשיך להתקדם. ואפשר להסיק מהעלייה בשכיחות המשלוחים המקוונים, שחברות ירצו לצמצם עלויות ולהרחיב את מבצעי השינוע שלהן – דבר שיתאפשר באמצעות הרכבים האוטונומיים. וכשאנשים עדיין צריכים להגיע ממקום למקום אבל אינם רוצים לבלות את הנסיעה עם נהג מונית שעלול להדביק אותם בכל מיני וירוסים (יש שמועה שיש אחד כזה בעולם) הרצון ליהנות מנסיעה ברכב אוטונומי רק יגבר.
החדשות הטובות הן שהמפתחים והיצרנים בתחום הרכבים האוטונומיים ממשיכים להאמין בהם. הונדה הכריזה בשנה האחרונה שתתחיל בקרוב בייצור נרחב של רכבים אוטונומיים. הנהג האוטומטי של טסלה אמור להיות מסוגל כבר לזהות תמרורים ולהגיב לרמזורים. פורד מצפה לראות שירותי הסעה אוטונומית בשנה החדשה. כך שדברים בהחלט זזים קדימה, ויש עדיין אופטימיות לגבי הרכבים האוטונומיים.
מה שמעניין במיוחד עבור שנת 2021 הוא שלא רק רכבים פרטיים או מוניות יעברו שדרוג לנסיעה אוטונומית. קרוב לוודאי שנראה יותר ויותר רובוטים אוטונומיים קטנים, שיוכלו לשאת קניות ומצרכים ולהתגלגל באותם נתיבים ממש שנסללים בימים אלו עבור האופניים מהסעיף הקודם. בקיצור, יש למה לצפות בתחום כלי הרכב האוטונומיים – הקטנים וגם הגדולים.
סיכום
בהכללה, ההתפתחויות האלו אינן מחדשות הרבה ברמת הטכנולוגיה, אלא בעיקר מבחינת האימוץ המסחרי והנרחב של הטכנולוגיות באופן שפותח שווקים חדשים. זה אולי לא נשמע מרגש במיוחד עבור המהנדסים והמדענים בינינו, אבל נודה באמת: בלי שוק מתאים עם צרכנים, אין באמת שימוש בטכנולוגיה זו או אחרת. נגיף הקורונה, על כל הסבל שגרם, הוביל לשינוי בהרגלי הצריכה שלנו ובדרך בה אנו עובדים, לומדים, מתניידים ומקבלים שירותי רפואה. צריך לברך על השינויים הגדולים האלו – ולנצל את כל ההזדמנויות שהם פותחים עבורנו כיזמים, מנהלים, מחוקקים, או פשוט כצרכנים.
בהצלחה בשנת 2021, ושלא נדע עוד מוטציות!
[1] https://www.inc.com/anis-uzzaman/top-business-technology-trends-in-2021.html
עוד בנושא באתר הידען:
ד”ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים, מרצה ומחבר הספרים “המדריך לעתיד ו”השולטים בעתיד”
