סיקור מקיף

נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג: זה היום הגדול של הטכניון בפרט על רקע הקיצוצים

בשלוש השנים האחרונות התגברו הקיצוצים בהשכלה הגבוהה ובעיקר בטכניון ונוצרה אווירה שהחוקרים הם אויבי האם. פרופ' אפלויד מקווה שהפרס ישנה את המצב. התעלמות לבנת ושרון היא רק סימפטום

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/971423148.html

בראיון ראשון אחרי הזכיה לכלי תקשורת ישראלי אומר פרופ' נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג כי אנו קוצרים היום השקעה של לפני 25 שנה אבל עצירת היכולת לקלוט אנשים החוזרים מפוסט דוקטורט היום תמנע פרסי נובל עתידיים. פרופ' אפלויג התראיין במיוחד לאתר הידען. פרופ' אפלויג נמצא כעת בניו יורק לקראת כנס אגודת ידידי הטכניון, כנס שעשוי לקבל כעת תפנית.

לדבריו, זה אכן יום גדול לטכניון: “זה אכן חג שמח. עבור הטכניון זה היום הגדול ביותר. זה חג שמח במיוחד כמובן לחתני הפרס, לטכניון ולמדינת ישראל כולה שפעם ראשונה זוכים מדענים ישראלים בפרס נובל במדעים והדבר הזה הוא תעודת כבוד למדע הישראלי.”


זה היה צפוי?

“כן, זה היה צפוי כבר כמה שנים , גם לאור פרסים אחרים שהשניים קיבלו בשל אותה עבודה, כי התגלית של הרשקו וצ'חנובר היא תגלית בעלת משמעות אדירה לתחומים רבים הקשורים לביולוגיה ולרפואה והאמת היא שאנחנו מצפים לזה כבר כמה שנים. האמת ציפינו שהפרס ינתן ברפואה אבל אנחנו שמחים שהוא ניתן בכימיה בסופו של עניין. בהלצה ניתן לומר שמכיוון שאני עצמי פרופ' לכימיה אני מאושר שהפרס שניתן הוא פרס בתחום הכימיה. העבודה שלהם היא כמובן עבודה המבוססת על ביוכימיה – כימיה של מולקולות – חלבונים. הם גילו את המנגנון המסמן את החלבונים בתא שעומדים לעבור פירוק ואחר כך ליצור אותם מחדש ועל ידי זה מערכת התאים מונעת הצטברות של חלבונים שיש בהם טעויות גנטיות או טעויות כתוצאה מפגיע תקרינה. המערכת הזאת, הנקראת יוביקיטין מסמנת אותם למוות ואחר כך יש מכונה שלמה של מנגנונים כימיים שמפרקים את החלבונים לאבני היסוד שלהם והתא יכול להשתמש אחר כך שוב באבני היסוד כדי לבנות חלבונים הבנויים כמו שצריך וללא פגמים גנטיים.

מה ההשלכה שתהיה לפרס כזה על הטכניון?

“כמובן שהפרס הזה ניתן על עבודה שראשיתה בערך לפני 25 שנה. זאת עבודה שהתפתחה ב-25 השנה האלה וההצלחה של הפרס לגאוניות וליצירתיות וליכולת המדעית הבלתי רגילה של שני האנשים הללו מבוססת על השקעות ועל יחס למערכת ההשכלה הגבוהה שהיה הב-20 השנים האחרונות. לצערי המצב היום של מערכת ההשכלה הגבוהה ולטכניון בפרט הוא שונה לגמרי. “
“אני חושב שאחד המסרים העיקריים שצריך לצאת מהפסיפס הזה הוא שאם מדינת ישראל רוצה להמשיך ולהישאר בחזית המדע והטכנולוגיה ואם היא רוצה שיהיו פרסי נובל לחוקרים ישראליים שעובדים ופועלים במדינת ישראל כמו הרשקו וצ'חנובר, ולא רק לחוקרים ישראלים שחיים בארה”ב, היחס למערכת ההשכלה הגבוהה חייב להשתנות.”
“בשלוש השנים האחרונות היו קיצוצים אדירים של הממשלה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה והדבר הזה כמובן הוא מה שמשפיע על מדענים צעירים יכולים לעשות היום הם המדענים שיכולים לעשות את פריצות הדרך שיביאו לפרסי נובל בשנים הבאות. בנוסף לקיצוצים התקציביים האדירים יש בשלוש השנים האחרונות מתקפה בלתי פוסקת על האוניברסיטאות שבה מנסים לתאר את האוניברסיטאות כמוסדות לא יעילים, אליטיסטיים. כל האווירה שנגרמת על ידי הפוליטיקאים בציבור היא אווירה לחלוטין לא נכונה והיא פוגעת קשות במוטיבציה של האנשים ובפרט במוטיבציה של אנשים צעירים להצטרף למערכת. לצערנו יש הרבה חוקרים צעירים מוכשרים שמעדיפים להמשיך את דרכם האקדמית בארה”ב ולא לחזור לישראל. הדבר הזה הוא הרה אסון למדינת ישראל בעתיד.”
“אני מקווה שהעובדה שהרשקו וצ'חנובר קיבלו לראשונה בישראל את פרס נובל תעזור לנו מול המערכת הפוליטית כדי להסביר להם את הצרכים של מערכת ההשכלה הגבוהה ושל הטכניון בלבד. הטכניון הוא אחד המוסדות שנפגע ביותר בקיצוצים האחרונים. המערכת הפוליטית תבין שאם תהיה השקעה מתאימה ואווירה מתאימה במדינת ישראל, אז הצלחות כאלה יחזרו בשנים הקרובותכי יש במדינת ישראל פוטנציאל אדיר של אנשים צעירים מבריקים שיכולים להתחרות עם אנשים בכל מקום בעולם, הם רק צריכים את האמצעים ואת האווירה המתאימה במדינת ישראל כדי שהם ירגישו שהם עושים עבודה חשובה ושמעריכים את מה שהם עושים כי באווירה שהיתה בארץ בשלוש השנים האחרונות הם כמעט הצטיירו כאויבי הציבור.”


במה כרוכה השקעה כזו?

רק כדי להדגים, חוקר צעיר ממוצע בתחומי המדע או הטכנולוגיה שאנחנו קולטים היום בטכניון הקמת מעבדה עבורו עולה בין 300 אלף לחצי מיליון דולר. למזלנו יש עדיין כספים שמגיעים אלינו ממשאבים חיצוניים או מתורמים. אם היינו נסמכים על מה שאנחנו מקבלים ממדינת ישראל לא היינו מסוגלים להקים אפילו מעבדה אחת לחברי סגל צעירים שבדרך כלל חוזרים מארה”ב לאחר תקופת פוסט-דוקטורט. המסר מאוד ברור – אם לא תהיה השקעה מתאימה ואווירה מתאימה האנשים לא יהיו בארץ. העולם פתוח, ולרוב האנשים יש הצעות עבודה מפתות ממוסדות יוקרתיים בארה”ב. אני מקווה שאפשר יהיה להשתמש בהשג הבלתי רגיל של הרשקו וצ'חנובר כדי להשתמש בזה כמנוף לגבי המדיניות של ממשלת ישראל באשר להשכלה הגבוהה.


מה לגבי ההשכלה של הזכיה על נכונותם של תורמים פוטנציאלים להפנות כספים לטכניון?

הפרס של הרשקו וצ'חנובר הוא דוגמה מצוינת לסיוע של התורמים. במקרה הזה מדובר על הפקולטה לרפואה שבה שניהם עובדים. ברוס רפופורט הוא ישראלי לשעבר ועדיין ישראלי בנשמתו. הוא ואשתו רות היה להם את החזון לעזור לנו להקים לפני למעלה מ-30 שנה את הפקולטה לרפואה בטכניון שזה משהו די ייחודי- אנחנו אחד המוסדות ההנדסיים-טכנולוגיים היחידים בעולם שיש לו בית ספר לרפואה. החזון היה ששילוב של רפואה והנדסה יהיה שילוב חשוב בעתיד והוא הוכיח את עצמו כפי שאתה רואה עכשיו והוא יוכיח את עצמו גם בעתיד. הם תרמו את התרומה הראשונית להקמת בית הספר והמשיכו לתמוך בו כספית. לאורך השנים זה כבר מסתכם בסכום של עשרות מיליוני דולרים שבלעדיהם אף אחד מההשגים האלה לא היה מתאפשר.
גם בתחומים אחרים, למעשה כל הפיתוח שנעשה בטכניון בשנים האחרונות נעשה מכספי תרומות. אם מחר בבוקר התרומות חס וחלילה היו נפסקות לא היתה לטכניון אף אגורה להשקיע בפיתוחו. כל הכסף היה עובר רק לתשלום משכורות ולא היה נשאר דבר לפיתוח הטכניון.


זה נכון שהטכניון נמצא בעשיריה הראשונה של האוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם, לפחות בתקופת לימודי שם היה מקובל לומר זאת?

“גם היום הדבר הזה נכון. יש ועדות הערכה בינלאומיות שבאות כל שנה לשתי מחלקות אחרות ועושות הערכה של הרמה האקדמית – גם המחקרית וגם של ההוראה. ללא יוצא מן הכלל כל הועדות שהיו בשנים האחרונות אמרו שהמחלקות שהם סרקו הן בין 10 המחלקות הטובות בעולם. היתה ועדה בהנדסת חשמל, במדעי המחשב, בתעשיה וניהול, בהנדסה אזרחית. כולם שיבחו את הרמה האקדמית והלימודית של הטכניון וכתבו את זה במפורש בדוחות שלהם. בתחומים מסוימים הם אפילו אמרו שאלו המחלקות הכי טובות שהם סקרו אבל אני מדגיש שהדבר הזה בנוי על מה שעשינו לפני 15 ו-20 שנה שאנחנו היום קוטפים את הפירות ואנחנו היום מודאגים ממה שיקרה בעוד 10-15 שנה במערכת אם לא יהיה שינוי מהיר ובולט בסדרי העדיפות של מדינת ישראל מבחינת היחס להשכלה הגבוהה.”


מה דעתך על העובדה שיותר מיממה לאחר ההודעה על הפרס, ראש הממשלה ושרת החינוך לא התקשרו?

אני מניח הדבר הזה משקף משהו הקשור לדברי הקודמים באשר לסדרי העדיפויות. אני בהחלט מאוכזב מכך שראש הממשלה ושרת החינוך לא מצאו לנכון מיד להתקשר ולברך אותם על ההישג האדיר הזה.

ידען פרסי נובל
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~971423148~~~186&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.