נחשף הקשר בין אבק מדברי וזיהום אוויר לשיטפון הקטלני שאירע בתחילת השנה בת"א

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בשבוע האחרון שטפו שתי סופות את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים? מחקר שנערך בהובלת חוקרים מהאונ' העברית ו-IDC הרצליה, מצא סינרגיה מרתקת בין מספר גורמים, ביניהם אירסולים וחלקיקי אבק, שעלולים לגרור סופות ברקים וגשמים שהתרבו בעת האחרונה באזורנו

בניין מוצף בדרום תל אביב, 5 בינואר 2020. צילום: shutterstock
בניין מוצף בדרום תל אביב, 5 בינואר 2020. צילום: shutterstock

מאמר של פרופ' יואב יאיר מביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה וד"ר בארי לין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושליםהאקדמיה הסינית למדעים, שזכה למימון של הקרן הלאומית למדע ופורסם לאחרונה בכתב העת "Journal of Geophysical Research", ניתח את הגורמים שהביאו לסופה הקיצונית שאירעה ב-4 בינואר השנה שגרמה לשיטפון בתל-אביב ולאסון הקשה בדרום העיר. כזכור, תל אביב הוצפה בסערת הגשמים של תחילת השנה, תוך שלוש שעות בלבד, זאת בעקבות כמות משקעים חריגה במיוחד (שיא של 80 שנה) שגרמה לקריסה מוחלטת של התשתיות העירוניות, בעיקר במרכז העיר ובדרומה. רחובות רבים בשכונת פלורנטין ובסביבת אצטדיון בלומפילד הפכו במהירות לנהרות, ומכוניות רבות שקעו בעקבות ההצפות. עשרות בני אדם נזקקו לטיפול רפואי. במהלך אותה סערה טבעו למוות שני צעירים במעלית בבניין מגורים, והמקרה זעזע מדינה שלמה.

בסוף השבוע האחרון ישראל מצאה את עצמה שוב מופתעת מכמות הגשמים שפקדה את ערי החוף ברחבי הארץ. ערים רבות הוצפו, אזרחים זעמו על התשתיות שאינן מסוגלות להתמודד עם ריבוי הגשמים ונגרם נזק רב לרכוש ציבורי ופרטי. "בכך אנו מוצאים עצמנו באותו שיח מדי שנה עם תחילתה של העונה הגשומה, שכתוצאה משינויי האקלים רק הולכת ומגבירה את מספר אירועי הגשם הקיצוניים בכמות המשקעים היורדת בטווחי זמן קצרים", נכתב בתקשורת המקומית. האמנם הסיבה קשורה רק לשינויי האקלים?

באמצעות מודל שפיתחו במחקריהם השונים, שכלל שימוש בטכניקת הפרדת-משתנים, הצליחו פרופ' לין ופרופ' יאיר להבין במחקרם החדש עד כמה הסינרגיה בין חלקיקי אבק המדברי, זיהום האוויר על ידי האוירסולים ממקורות יבשתיים ועירוניים, משפיעה על עוצמת ואופי מערכות גשמים חורפיות באזור ישראל. החוקרים ביצעו סימולציה של התנאים האטמוספריים ששררו באזור בתקופת האסון בחודש ינואר, על מנת לדמות את האירוע הקטלני, והתוצאות הראו כי השילוב של זיהום עירוני ואבק מדברי הם שהעצימו את קצב הברקים ואת כמויות המשקעים מעל העיר באותה סופה.

"השפעה האפשרית של זיהום עירוני על ברקים וגשמים נחקרה באמצעות מודל ענן מתוחכם המוטמע במודל תחזית מזג אוויר. מודל הענן לקח בחשבון את ההשפעה של מקורות אבק שונים, כולל אבק מדברי. היום שנבחר לסימולציה היה אחד הימים עם כמות ברקים גדולה ואף שיטפונות קטלניים שנצפו בישראל במרחב העיר תל אביב. התוצאות הראו כי זיהום עירוני מעצים את קצב הברקים ואת כמויות המשקעים מעל העיר. גילינו שכאשר טיפות גשם גדולות שנוצרו על חלקיקי אבק גדולים התנגשו עם טיפות קטנות שנוצרו על זיהום חלקיקי עירוני, התרחשו סופות ברקים עזות וגשמים באזור שגורמים להצפות קטלניות. לכן, כדי לחזות את עוצמתן של סופות קשות, תחזיות צריכות לקחת בחשבון מקורות אבק וזיהום שונים", נכתב במאמר המדעי.

במילים אחרות, החוקרים הניחו כי ההתפתחות המהירה של הסופה בחודש ינואר התבטאה בפעילות חשמלית ערה מאוד, עם כמויות ברקים גבוהות, בזכות אותם חלקיקי אבק וזיהום שהיו באוויר בכמויות גבוהות מהרגיל שהביאו לתהליכי הפרדת מטען יעילים מאוד ויצירת שדות חשמליים חזקים בעננים. תצפיות הברקים בזמן-אמת שנאספים ממערכת ENTLN (Israel Total Lightning Network שפועלת כחלק מה-Earth Networks Total Lightning Network) ונתוני הזיהום שנאספו מהגלאים של מערכות הניטור של המשרד להגנת הסביבה, אפשרו לאושש את השערת המחקר ואת התוצאות של המודל. "הבנה של ההשפעות היחסיות של אבק מדברי וזיהום אוויר עשויה לשפר את התחזית של אירועי קיצון כאלה, שתדירותם בעתיד תעלה עקב תהליכי שינוי האקלים באזור המזרח התיכון", מסביר ד"ר לין.

בתחילת חודש נובמבר השתוללה סופת ברקים ייחודית בשמי הים התיכון, בין חצי האי סיני לקפריסין, שעל פי המפות המטאורולוגיות כללה כמויות של עשרות אלפי ברקים, ולא פחות מ-15 סופות "סופר-ברקים". האם סערות כאלה עתידות להתרחש יותר ויותר בשנים הקרובות באזורנו? האם סופות כאלה צפויות להגיע בקרוב לחופי ישראל? "מוקדם לקבוע זאת, אבל חשוב שנקשיב לטבע ונלמד מהאירועים הללו לקחים. ספרנו כבר שבעה מקרים של סופות ברקים עזות במיוחד בשלוש השנים האחרונות, שזאת כמות לא זניחה של סופות באזורנו, ואנחנו כחוקרים מנסים להבינן ובעיקר את התנאים ההתחלתיים שגורמים למערכות האלה להתפתח", מבהיר פרופ' יאיר. "האסון בנחל צפית וההתחשמלות למוות של צעיר בן 14 בחוף זיקים לפני שנה, כמו גם האירוע הקיצוני באוקטובר 2015 במרכז הארץ, צריכים לגרום לכולנו להבין עד כמה מסוכנות סופות כאלה. הסופה הענקית שהתרחשה לאחרונה בים התיכון, בתחילת החודש, שלמזלנו לא התקרבה לחופי ישראל, הייתה יכולה להיות מסוכנות לאסדות הקידוח שישנם כמה עשרות קילומטרים מהחוף. אני לא רוצה לחשוב מה עלול לקרות אם ברק יפגע חלילה באסדה או באוניה או במטוס בדרכו לנתב"ג".

לסיכום ציין פרופ' יאיר כי בעזרת הסטודנט מרדכי יפה מהאוניברסיטה העברית שעיבד את נתוני הגשם והברקים לאורך מספר שנים נמצאו אינדיקציות לקיומו של "אפקט סוף השבוע" בישראל, שקובע כי יש יותר סיכוי לסופות גשמים וברקים באמצע שבוע לעומת בשישי -שבת: "מדוע? כי התחבורה פחות פעילה בימים אלה בארץ ולכן יש ירידה בכמות החלקיקים באוויר. בארצות העולם, אגב, האפקט מתגלה בעיקר בימי שבת וראשון הפחות עמוסים תחבורתית. אנחנו מעריכים כי תוצאות המחקר לגבי האפקט יתפרסם בעתיד הקרוב".

למאמר המדעי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. תודה
    מעניין מאוד.
    יש הסבר מדוע גודל הטיפות על אבק מדברי גדול מגודלן על אירוסולים של זיהום?
    גלעד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן