סיקור מקיף

מתחילות הבדיקות בעקבות כשלון שיגור אופק 6 אתמול

ההערכה היא שבנייה ושיגור של לווין חדש יארכו כשנתיים אם לא שלוש

אבי בליזובסקי

שיגור אופק 6, אתמול בפלמחים. צילום: התעשיה האווירית. הערכה: הנזק מכישלון השיגור עומד על 100 מליון דולר

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/ofeq6dayafter.html

במערכת הביטחון אומרים, כי ידרש תקציב מיוחד כדי להמשיך ולפתח מערכות לשיגור לווינים ומעריכים, כי בתוך שלוש עד ארבע שנים יהיה אפשר להרכיב לווין חדש במקום אופק 6. בקול ישראל נמסר כי כי גורמי ביטחון אמרו, כי יש צורך לבחון מחדש את תוכנית לוויני הריגול. בתוך כך ממשיכים במערכת הביטחון בחיל האוויר ובתעשייה האווירית לבחון את כישלון השיגור אתמול.

שר הביטחון, שאול מופז, התייחס לכישלון: "אנחנו לא מאושרים מהתוצאות, לומדים את מה שקרה, ונפיק לקחים נדרשים".
עוד אמר מופז: "יש לזכור שאנחנו על מפת הלוויינים בעולם, וגם אם יבקשו לקצץ בתקציבים שונים, ישנם תחומים שחייבים לקיים. אני מאמין שימצאו דרך ללמוד מהלקחים. אני בטוח שהתעשיות הביטחוניות ימצאו את הדרך ללמוד מהלקחים ולהוציא לדרך את הלוויין באיחור, ונוציא אותו".


הכישלון של אופק 6 יפגע ביכולת ההתרעה של ישראל מפני טילים

אמנון ברזילי, הארץ, וואלה!

שיגור לוויין הביון "אופק 6" נכשל אתמול. בעקבות כישלון השיגור מערכת הביטחון תבחן מחדש את תוכנית לווייני ריגול ואת לוחות הזמנים לשיגורים הבאים. בנוסף, בשל הקיצוץ בתקציב הביטחון, תישקל דרישת הקצאה מיוחדת לצורך המשך פיתוח משגרי לוויינים.

הלוויין היה אמור לשפר את היכולת העצמאית של ישראל להשיג התרעה מוקדמת מפני מתקפת פתע של טילים בליסטיים. משגר הלוויינים "שביט", שנשא בחרטומו את "אופק 6", לא הצליח בין השלב השני והשלישי של השיגור לבצע "זריקה" של הלוויין למסלול סביב כדור הארץ, ומעריכים כי הלוויין נפל לים. הנזק הכספי מאובדן הלווין נאמד בכ-100 מיליון דולר.

הכישלון עשוי לגרום לפגיעה אסטרטגית בישראל, זאת בשל העיכוב בקביעת נוכחות קבועה של לווייני ריגול ישראליים מעל המזרח התיכון, וביצירת רצף בשידור תמונות מהחלל על היערכות צבאית במדינות מעגל האיום השלישי – בעיקר איראן.

בתעשייה הביטחונית חוששים, כי הכישלון ייגרום גם לנזק כבד למוניטין התעשייה האווירית – יצרנית המשגר והלוויין – ולאמינותם של משגרי לוויינים ממשפחת שביט, שמיועדים לייצוא. על פי פרסומים זרים, השביט הוא נגזרת של טיל הקרקע-קרקע "יריחו".

משגר הלוויינים שביט שוגר אתמול מבסיס חיל האוויר בפלמחים ב-13:53, כשבחרטומו לוויין הריגול אופק 6. בדקות הראשונות נראה היה שהשיגור עובר בהצלחה מלאה: שביט יצא כמתוכנן מכן השיגור והמשגר נע במסלול מעופו כמתוכנן. אנשי מינהלת השיגור דיווחו, כי המנוע הראשון של המשגר סיים את תפקידו והמנוע השני הופעל כהלכה (סיום השלב הראשון ותחילת השלב השני). בשלב זה, בגובה של כמה עשרות ק"מ מעל פני כדור הארץ, יצא שביט מהאטמוספירה והמשיך בטיפוס לגובה כמה מאות ק"מ. בשלב השלישי אמור היה המשגר לבצע "זריקה" של הלווין ולהכניס את "אופק 6" למסלול אליפטי מסביב לכדור הארץ, בגובה שבין 600-400 ק"מ. ואולם, בשלב זה התברר כי הניסיון להכניס את הלוויין למסלולו, נכשל.

עם גילוי התקלה התקיימה התייעצות דחופה באתר הניסויים בין מהנדסי הפרוייקט, כדי לאתר את מקורה. ההערכה העולה מבדיקת דו"חות השיגור היא, כי התקלה נגרמה ברגע המעבר מסיום פעולת המנוע השני (השלב השני) והפעלת המנוע השלישי (שלב שלישי), שנועד להכניס את "אופק 6" למסלול סביב כדור הארץ.

לא הכישלון הראשון
ב-YNET נמסר כי כישלון שיגור האופק 6 אינו הראשון בסדרת שיגורי לווייני האופק. בחודש ינואר 1998 נכשל שיגורו של "אופק 4", שאמור היה להחליף את "אופק 3". השיגור נכשל בשל תקלה במשגר, והנזק נאמד בשעתו בעשרות מיליוני דולרים.
לווייני אופק משוגרים לחלל על טילי "שביט". התעשייה האווירית היא שפיתחה ויצרה את הלווין והמשגר, בשיתוף פעולה עם תעשיות עתירות ידע נוספות, ובכללן – התעשייה הצבאית, רפאל, אלביט מערכות וקבוצת אלישרא, על-פי הזמנת משרד הביטחון.

במועדון היוקרתי
ב-31 במאי 2002 עמד לוויין הריגול הקודם, "אופק 5" במבחנו הראשון ושידר תמונות ראשונות מהחלל אל תחנת הקרקע של התעשייה האווירית, הידועה בשמה "איילת השחר". "אופק 5" החליף את "אופק 3", שסיים את תפקידו בינואר 2001, לאחר שאזל הגז שאיפשר לו לתקן את מסלולו בחלל.

"אופק 5" העביר לתחנת הקרקע צילומים בשחור לבן, ברמת דיוק של פחות ממטר. צילומים אלו הופצו לכל גורמי המודיעין הזקוקים להם.


מערכת הביטחון תבחן מחדש את תוכנית לווייני הריגול

בעקבות כישלון השיגור של לוויין הריגול "אופק 6", תבחן מערכת הביטחון מחדש את תוכנית לווייני ריגול ואת לוחות הזמנים לשיגורים הבאים. בנוסף, בשל הקיצוץ בתקציב הביטחון, תישקל דרישת הקצאה מיוחדת לצורך המשך פיתוח משגרי לוויינים.

בדיקה מעלה, כי כל התקלות בלוויינים הישראליים נגרמו בשלב השיגור. עד היום לא היו תקלות בהפעלת הלוויינים או במצלמות האלקטרו-אופטיות. ועדת הבדיקה שיקים משרד הביטחון תצטרך לבחון אם יש צורך בהקפאת תוכנית השיגורים המתוכננת, עד שניתן יהיה לוודא כי השיגורים באמצעות משגר הלוויינים "שביט", בטוחים. התקציב הנוסף שיידרש – בהיקף של עשרות מיליוני דולרים – יהיה מיועד ככל הנראה לבנייה של כמה משגרי לוויינים, חלקם לניסויים. כיום, בגלל העלות הגבוהה של בניית משגר, נמנע משרד הביטחון מניסויים.

במסגרת התוכנית שגובשה במינהלת החלל במשרד הביטחון, נבנים כעת, בו זמנית, שני לווייני ריגול: "אופק 7" ולוויין המכ"ם (TECHSAAR). לוויינים אלו מהווים קפיצת מדריגה טכנולוגית, ומתוכננים לשיגור לחלל בעוד כשנתיים-שלוש. אופק 7 – כנראה האחרון במשפחת לווייני "אופק" – יהיה בעל רמת הפרדה גבוהה בהרבה מזו של הלוויין המבצעי הנוכחי "אופק 5". לוויין המכ"ם יהיה מסוגל לצלם ביום ובלילה ובכל תנאי מזג אוויר. משרד הביטחון יגבה את לווייני הריגול שלו בלוויינים אזרחיים ממשפחת "ארוס", שימומנו בכספים שתגייס חברת "אימג'סאט", שארוס נמצא בבעלותה.

במקביל לפיתוח לווייני אופק משקיע משרד הביטחון בפיתוח לווייני ריגול ממוזערים בגודל מיקרו ונאנו. בראיון ל"הארץ" בשנה שעברה, גילה ראש מינהלת תוכנית החלל במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') הפרופ' חיים אשד, כי ישראל משקיעה בפיתוח ובניית קונסטלציות (אשכולות) של לוויינים רבים, במיגוון גדול של אורכי גל, שיאפשרו צילום בתחום הנראה; צילום תמונות באינפרא-אדום באמצעותן ניתן להבחין בעצמים על הקרקע בשל שינויי טמפרטורה; צילום היפר-ספקטראלי של תמונות בצבע, שמאפשר בין השאר להבחין מהחלל בין עצמי דמי לעצמים אמיתיים; צילום תלת-מימדי אלקטרו-אופטי או במכ"ם לצורכי מיפוי; וצילום במכ"ם.

התחום השני הוא פיתוח ובנייה של הדור הבא של גושי לוויינים בגודל מיקרו ונאנו. במקביל לפיתוח הטכנולוגיות הללו, שוקדים מדענים ברפאל בפיתוח טכנולוגיית שיגור לווויינים לחלל ממטוסי קרב מסוג אף-15.

מלבד לווייני ריגול מערכת הביטחון תשקיע גם בייצור לוויין תקשורת צבאי ממשפחת "עמוס", שיהיה כפול מגודלו של הלוויין האזרחי, וייצורו יושלם ב-2008.

אמנון ברזילי

לווייני הריגול

לוח הזמנים ישובש

מאת אמנון ברזילי

הכישלון בשיגור לוויין הביון "אופק 6", ואי הכנסתו למסלול סביב כדור הארץ, משבש את לוח הזמנים של מינהלת החלל של משרד הביטחון בראשותו של תא"ל (במיל') הפרופ' חיים אשד. על פי התוכנית שעוצבה לפני כשלוש שנים, אמורים להיות לישראל בין חמישה לשבעה לווייני ריגול בחלל עד סוף העשור. נוכחות לוויינית מרשימה כל כך נועדה להעניק לישראל – מהמדינות הבודדות בעולם בעלות יכולת שיגור לוויינים – יכולת התראה מוקדמת עצמאית, ובעיקר כדי לקבל מידע רצוף וזמין על מה שנעשה בחצר האחורית של תוכנית הטילים של איראן.

הכישלון חייב להדליק נורת אזהרה במערכת הביטחון. משלושת השיגורים האחרונים של לווייני הריגול בסידרת "אופק" 5,4 ו-6, הצליח רק השיגור של "אופק 5", במאי 2002. זהו יחס רע של אחד משלושה שיגורים, יחס שאינו מחמיא לטכנולוגיה הישראלית, ובעיקר לאיכות מוצרי הדגל של התעשיות הביטחונית הישראליות: טילים ומשגרי לוויינים. מוצרים אלה אמורים להעניק לישראל את היתרון האיכותי המהותי על פני כל מדינות העימות במעגל הראשון, השני והשלישי.

עם זאת האלוף (במיל') הפרופ' יצחק בן ישראל, בעבר קצין מחקר ופיתוח ראשי בצה"ל וראש מינהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון, ומי שהיה בין האחראים לפרויקט החלל מתחילת שנות ה-90, סבור שיש הבדל מהותי בין הכישלון בשיגור "אופק 4" בינואר 1998 לכישלון בשיגור אופק 6, אתמול. אופק 4 שוגר כדי לגבות ולתגבר את "אופק 3". בגלל הכישלון בשיגור נותרה מדינת ישראל, לאחר דעיכתו של אופק 3, ללא לוויין ריגול. היום יש בידי ישראל שני לווייני צילום: צבאי, אופק 5, והלוויין "ארוס" שבבעלות חברת "אימאג'סט", שחלק נכבד ממניותיה מחזיקה התעשייה האווירית ו"אלביט מערכות". שני הלוויינים – שמסתובבים סביב כדור הארץ בגובה 600-400 ק"מ – משדרים לתחנות הקליטה בישראל תמונות באיכות מצוינת, וברמת הפרדה גבוהה (רזולוציה), מכל מרחב המזרח התיכון, אחת לשעה וחצי.

אופק 6 הוא לוויין אופטי, כמו אופק 5. ואולם, הוא היה אמור לשדר תמונות ברמת הפרדה גבוהה יותר והוא בעל יכולת אגירה גבוהה יותר של תמונות. עם זאת, אין הוא מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית. נוסף לכך, בן ישראל מדגיש, כי הכישלון אתמול אינו מותיר את ישראל ללא לוויינים. לכן הכישלון הפעם הוא "מכה לטכנולוגיה, אך לא פגיעה אסטרטגית במדינת ישראל", לדבריו.

מרגע שהתגלתה התקלה בשיגור, הסתמנה מתיחות בין התעשיות הביטחוניות הממשלתיות שאחראיות לפיתוח ולייצור "שביט" – התעשייה האווירית (הקבלן הראשי), התעשייה הצבאית (יצרנית שני המנועים הגדולים) ורפאל (יצרנית המנוע השלישי). עם זאת, הוויכוח הפעם חורג מעניינים של יוקרה. אם יתברר, כפי שעלה מהבדיקה הראשונית שנעשתה מייד לאחר הכישלון, שהתקלה בשיגור היתה ברכיב אלקטרוני שתפקידו להצית את המנוע השלישי, המסקנה תהיה כי הבעייה שנחשפה היא ביכולת הטכנולוגית של שביט להכניס לוויינים למסלול מסביב לכדור הארץ.

לזיהוי התקלה ואיתורה יש משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת על פרויקט הטילים ארוכי הטווח של ישראל. שכן, שני השלבים הראשונים של המשגר שביט הם, על פי פרסומים זרים, הנגזרת של טיל הקרקע-קרקע "יריחו". לכן, אם האבחנה הסופית של התקלה תהיה שהכשל היה ברכיב אלקטרוני שתפקידו להצית את המנוע השלישי, אזי שלא היכולת הטכנולוגית של ישראל בשיגור טילים נמצאה פגומה, אלא הבעיה נמצאת במשגר הלוויינים.

אחרי הכישלון בשיגור אופק 4, הורה שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, לעצור את פרויקט פיתוח הלוויינים. הוקמה ועדת מומחים בראשות אל"מ (מיל') הד"ר אביאם סלע, שבחנה את כל דרכי העבודה, בקרת האיכות, הארגון ושיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות. הוועדה גילתה, כי התקלה בשיגור אז היתה בשלב השני של המשגר, ובעקבות ממצאיה נקבעו כללי עבודה חדשים. התוצאה היתה שיגור מוצלח של אופק 5. הכישלון אתמול יחייב הקמת ועדה דומה שתבחן את הסיבה לכשל. אם אכן התקלה היא ברכיב אלקטרוני, ולא באחד משלושת המנועים של המשגר, האחריות לכך נופלת על מפעל "מלמ" של התעשייה האווירית. התקלה באופק 6 מזכירה תקלה דומה שגרמה לפני כשבועיים לכישלון של טיל ה"חץ" ליירט טיל מטרה אמריקאי שדימה טיל "שיאהב 3" איראני. גם אז התברר, כי התקלה היא ברכיב אלקטרוני שמיוצר במפעל מלמ.

פרשנות: ישראל תדע להתאושש מכשלון השיגור באתר YNET
ידען ישראל בחלל
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~336816873~~~248&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן