סיקור מקיף

מקור נחילי הקיץ של החוטיות הנודדות בישראל: החופים שמול הדלתא של הנילוס

למרות שהן נמצאות על כדור הארץ למעלה מ- 500 מיליון שנים, החוקרים והחוקרות  עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד, ונדרשו אמצעים מתחומים מדעיים שונים כדי להגיע למסקנה

חוטית נודדת שנסחפה לחופי הים התיכון.   <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
חוטית נודדת שנסחפה לחופי הים התיכון. צילום: depositphotos.com

מהיכן הן מגיעות? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Frontiers in Marine Science מציע לראשונה כי מקורם של נחילי המדוזות הנפוצות בישראל, החוטיות הנודדות (Rhopilema nomadica) הוא בחופים שמול הצד המזרחי של אגן הנילוס במצרים (לא בנהר עצמו). "מחזור החיים המורכב של המדוזות הופך את המעקב אחר מקורותיהן למשימה מאתגרת. בעזרת מודלים אוקיאנוגרפיים, בדיקות גנטיות ותצפיות מדע אזרחי, מצאנו כי קרקעית שפך הנילוס, אזור עשיר בחומרי דשן, עשויה להיות מיושבת בפוליפים זעירים שמהם נוצרות המדוזות. בעזרת הזרמים שמגיעים בדרך כלל מדרום לצפון, המדוזות מגיעות לחופי ארצנו", הסביר ד"ר דור אדליסט, מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

למרות שהן נמצאות על כדור הארץ למעלה מ- 500 מיליון שנים, החוקרים והחוקרות  עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד. למדוזות יש מחזור חיים מורכב שראשיתו בקיום יחסי מין בעמודת המים, והיווצרות ביצית מופרית (פלנולה) ששוחה ומתיישבת בקרקעית הים. הפלנולה עוברת תהליך של מטמורפוזה על הקרקעית והופכת לפוליפ. "הפוליפים שגודלם פחות מס"מ, מגדלים עליהם בין 4-10 דיסקיות (אפירות), שמשתחררות בתנאים המתאימים להן, ולאחר שחרורן הן הופכות למדוזות בוגרות וזהו בעצם מחזור החיים המיני של האורגנים. בנוסף, הפוליפים הזעירים עשויים להתרבות בדרך א-מינית ע"י הנצה ושיבוט על קרקעית הים. כשהמים מתחממים בדרך כלל בחודש אפריל, הפוליפים משחררים את הדסקיות, וזאת הסיבה שאנחנו רואים את הנחילים הצפופים בחופי הארץ בתחילת הקיץ כשהן כבר גדולות", הסביר ד"ר אדליסט והוסיף כי גודלן הזעיר של הפוליפים, יחד עם מחזור החיים המורכב, מקשה מאוד על זיהוי אותן מושבות פוליפים, כשלפחות לגבי המדוזות שנמצאות בים התיכון, החוקרים לא יודעים במדוייק היכן נמצאות מושבות האם שלהן. "מעולם לא נראה בטבע פוליפ של חוטית נודדת בגלל שהם קטנים מאוד ויושבים על קרקעית הים, דבר המקשה מאוד על הזיהוי שלהם", אמרו החוקרים.

במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר אדליסט, פרופ' דרור אנג'ל והדוקטורנטית הילה דרור מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה יחד עם צוות חוקרים וחוקרות מנורבגיה, לחפש את מקור החיים של הפוליפים מהם נוצרות המדוזות מסוג חוטית נודדת של הים התיכון. לשם כך הם השתמשו בשילוב ייחודי של מידע ביולוגי, מודלים אוקיאנוגרפיים ומדע אזרחי.

החוקרים ביקשו לבצע "הינדוס לאחור", כלומר, לזהות מתי המדוזות הבוגרות מגיעות לחופי ישראל, ואז "ללכת אחורה" עם הזרמים כדי למצוא את המיקום מהן הן הגיעו. השלב הראשון היה לזהות במדויק מתי הגיעו המדוזות הראשונות לחופי ישראל. לשם כך הם השתמשו בנתונים של האתר "מדוזות בעם", אותו הקימו ד"ר אדליסט ופרופ' אנג'ל לפני כעשור, ובו אזרחים מדווחים בזמן אמת על הימצאותן של מדוזות. החוקרים השתמשו בנתונים שהגיעו מדיווחים בחודשים יוני ויולי של השנים 2017 ו-2018, באחד מהם הנחיל היה ארוך וצפוף ובשני הנחיל היה דליל וקצר בהרבה. לאור הידע ממחקרים קודמים על כך שזמן הגדילה של המדוזה, מעזיבת הפוליפ ועד הגעתה לגודל מקסימלי, הוא כשלושה חודשים, עברו כעת החוקרים לשלב המסובך: מעקב אחר זרמי הים, ואחר הזרם הצפוני באופן ספציפי, באותה תקופה רלוונטית, במשך שלושה חודשים, כדי להגיע לנקודה שממנה המדוזות יצאו.

               מעקב אחר זרמי הים, ברמת הדיוק אותה ביקשו החוקרים, הוא כמובן סבוך. בעוד שאנחנו מכירים את הכיוון הכללי של הזרמים, הזרמים יכולים להשתנות, להיעצר ואפילו להתהפך מזמן לזמן. המודל בו נעשה שימוש הינו מודל אוקיאנוגרפי תלת ממדי ברזולוציה של 0.8 ק"מ בשם SINMOD, שפותח על ידי מכון SINTEF הנורווגי. במודל מתבצעת סימולציה של שחרור חלקיקים וירטואלים מנקודות שונות במרחב ומעקב אחרי סחף פאסיבי שלהם בזרמי הים.

מתוצאות המחקר נמצא לראשונה כי מקור הפוליפים של החוטית הנודדת הוא בחופים שמול החלק המזרחי הרדוד של הנילוס במצרים (ולא בנהר הנילוס עצמו). "על פי המחקר שלנו, המושבות הגדולות של הפוליפים נמצאות באזור זה של שפך הנילוס, שעשיר בחומרי דשן ויכול להיות מקור מזון לפוליפים ולאפירות הצעירות. זאת הנקודה שממנה לוקח כחודשים-שלושה לזרם לקחת את המדוזות לחופי ישראל ולהגיע בעונת הרחצה בחודשים יוני-יולי. כאשר הטמפרטורה של המים מגיעה ל 20 מעלות בסביבות חודש אפריל הפוליפים משחררים את הדסקיות וכאמור, כעבור כחודשיים-שלושה המדוזות מגיעות בגודלן המלא לחופים שלנו", הסביר ד"ר אדליסט.

עוד נמצא במחקר הנוכחי, אישוש לממצאים ממחקרים שנערכו בעבר, כי כל המדוזות החוטיות מגיעות מאוכלוסייה אחת שאין בה שונות גנטית שעשויה לאפיין אוכלוסיות שונות במזרח הים התיכון. "המדוזות שלנו, של מצרים של תורכיה, של כל מזרח הים התיכון מגיעות מאוכלוסייה אחת גדולה של אותו המין מאותו המקור", אמרו החוקרים.

"המדוזות הן אתגר גדול שצריך להתמודד איתו ולא בעיה שצריך לפתור, ויש להן חשיבות במארג המזון בים התיכון. ההיסטוריה מראה כי בים, מין חדש שפלש לסביבה חדשה מעולם לא מוגר. חלק מהתמודדות שלנו עם האתגר של המדוזות הוא שיתוף האזרחים על מיקומן של המדוזות באתר 'מדוזות בעם', אספקת מידע לגבי מניעת צריבות והטיפול המומלץ בהן. המדוזות הן חלק מהטבע וגם להן מגיעה קצת אהבה", סיכמו החוקרים.  

עוד בנושא באתר הידען:

.   

תגובה אחת

  1. סופסוף אחרי עשרות שנים, כתבה על חוטית נודדת ללא דברי בלע מהגליל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן