מצפה כוכבים אוטומטי יונחת בקוטב הדרומי של הירח ב-2019

לטענת הארגון שמממן את הפרויקט והחברה שבונה את החללית והטלסקופ – הוא יצלם את גלקסיית שביל החלב ויערוך תצפיות אסטרופיזיות,

איור אמן של טלסקופ המוצב בקרקעית מכתש על הירח. MOON EXPRESS/ILOA
איור אמן של טלסקופ המוצב בקרקעית מכתש על הירח. MOON EXPRESS/ILOA

חברות חלל פרטיות מבטיחות לכל הפחות להגשים את אחת הפנטזיות המד"ביות – להקים מצפה כוכבים על הירח. הוא לא יוצב בצד המרוחק וגם לא יהיה מאוייש אבל גם זה צעד בכיוון.

ארגון מצפה הירח הבינלאומי (ILOA) ויצרנית מערכות החלל מון אקספרס הודיעו על שיתוף פעולה למסירת מצפה הכוכבים הבינלאומי הראשון לקוטב הדרומי של הירח ב -2019 (ILO-1). מון אקספרס זכתה עוד בשנת 2013 בחוזה על ידי ILOA לפתח טכנולוגיות נחיתה מתקדמות התומכות במשימה.

מצפה הכוכבים האסטרופיזי ותחנת המחקר ILO-1 יהיה הטלסקופ הראשון בעולם שיצלם את גלקסיית שביל החלב ויערוך תצפיות אסטרופיזיות בינלאומיות כמו גם יבצע תקשורת מפני השטח הירחי.
ILO-1 ינחת ליד "פסגת האור הנצחי" בקוטב הדרומי באמצעות חללית רובוטית של חברת מון אקפסרס (Moon Express robotic explorer system). מקום הנחיתה המדוייק ייקבע לאחר ניתוח מדוקדק של הר מלאפרט, פסגה בגובה 5 קילומטרים באגן איטקין, המואר באור השמש מרבית היממה ויש לו קו ראיה לכדור הארץ 24/7 וכן הוא קרוב למכתש שקלטון המוצל כל השנה. הרעיון הוא להציב את הטלסקופ באיזור מוצל אך לחבר אותו למערכת קולטי שמש שתימצא באיזור מואר. מון אקספרס תנצל את המשימה גם כדי לחקור את איזור הקוטב הדרומי של הירח ולחפש מים ומחצבים.

"המטרה העיקרית של מצפה הירח הבינלאומי היא להרחיב את הידע האנושי אודות הגלקסיה והיקום באמצעות תצפית ותקשורת מהירח שלנו", אמר מייסד ומנכ"ל ILOA, סטיב דורסט. "אנו נרגשים מאוד לעבוד עם מון אקספרס ולהשיב את הנוכחות של האנושות הירח בשנת 2019, שנת היובל שנה של אפולו 11. גם אם מדובר במערכת רובוטית."

במון אקספרס אומרים כי היא מפתחת טכנולוגיות לנחיתה מדויקת והימנעות מסוכנים שיאפשרו למערכת הנחיתה הרובוטית של הירח להציב את ILO-1 בשטח המאתגר של הקוטב הדרומי של הירח.
הערת עורך אתר הידען: הוכחת הטענות – על אחריות הגופים הטוענים זאת.

להודעה המקורית

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לפי האתר שלהם קוטר המראה הראשית של הטלסקופ הוא בערך הדבר האחרון שמעניין אותם. יותר קל למצוא את גודל האנטנה שתשגר את המידע לכדוה"א (בלוויית איורים מגוחכים להפליא שבהם האנטנה כלל לא מכוונת לעבר כדור הארץ – והחלק הטלסקופי נעדר כליל).

    רק באחד האיורים המוקדמים שלהם מצוין שהטלסקופ הוא
    " zz 14" Scmhi dt Cassegrain telescope equivalent to LX200".

    ובהתחשב בזה שהוא מיועד לצפות בשביל החלב ובשום פנים ואופן לא בדברים מאוד עמומים שנמצאים בחלל העמוק באמת, זה כנראה מתקבל על הדעת. אולי.

    חוץ מזה, נראה שהאתר שלהם הפסיק להתעדכן בסוף 2005. גם צורת האתר כאילו נשמרה בקפסולת זמן מימים עברו. אני תוהה אם יש בידיעה הזו ממש מעבר להודעה לעיתונות.

  2. מישהו יודע איזה גודל מראה ראשית מדובר?
    אני מניח שבגלל כל הסיבוך של הצורך לטוס עד הירח והנחיתה וכו.. יהיה צורך להקטין את הגודל

  3. לנטע:
    לטלסקופ חלל יש כל הזמן בעיות עם השמש. כשמכוונים את הטלסקופ למטרה חדשה, יש אזורים שעוברים מאור לצל, ולהפך. אזורים מתחממים ומתפשטים, ואזורים אחרים מתקררים ומתכווצים. כתוצאה מכך יש רעידות שלא מאפשרות לטלסקופ לפעול עד שהעניין נרגע. טלסקופ שתמיד בצל זה יתרון.
    נוסף לכך, בטלסקופ חלל צריך צינור ארוך שתמיד מסתיר את המראה שלא יפגע בה אור שמש. אור שמש יחמם חלק מהמראה ויעוות אותה. וגם אור שמש יתפזר ויגיע לגלאי.
    בנוסף, אפשר לחסוך את הגירוסקופים שמייצבים את כוון הטלסקופ, שכבר הוחלפו בהבל, ובטלסקופ קפלר התקלקלו ללא תקנה.
    יש חיסרונות: המרחק מהארץ יותר רחוק ויקשה על תיקונים, צריך להנחית על פני השטח, וגם המבנה המפוצל עם כבל מחבר בין שני החלקים מסבך את ההתקנה בהרבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן