מצודה מתקופת השופטים התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בסמוך לקיבוץ גלאון, ליד קרית גת

לדברי הארכיאולוגים, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל

המצודה שהתגלתה בחפירות גלאון, צילום אווירי - אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
המצודה שהתגלתה בחפירות גלאון, צילום אווירי – אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מצודה מתקופת השופטים התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בסמוך לקיבוץ גלאון, ליד קרית גת. כך עולה מחפירה של רשות העתיקות באיזור יער בית גוברין.

צילום אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
לדברי הארכיאולוגים סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות: גודלה של המצודה 18× 18 מ' ובארבע הפינות ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כ – 3 טון. בפנים המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות.


שרידי המצודה נחשפו בעזרת תלמידי מגמת לימודי ארץ ישראל מבית הספר הרב תחומי בבאר שבע, חניכי המכינה הקדם צבאית נחשון, ומתנדבים רבים. זאת, כחלק ממדיניות רשות העתיקות לקרב את הציבור הרחב, ובפרט את הדור הצעיר, לארכיאולוגיה.

קערות שנחשפו בחפירה בגלאון. צילום סער גנור רשות העתיקות
קערות שנחשפו בחפירה בגלאון. צילום סער גנור רשות העתיקות

לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל. תכנית המצודה מוכרת מאתרים נוספים שנחפרו בארץ, וזוהו כ"בתי מושל" מצריים. המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי, שממנו ניתן היה לצפות על הדרך הראשית שעברה לאורך נחל גוברין – דרך שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה.

לדברי טלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום בקרן קימת לישראל, 
המצודה מצויה ביער גוברין והיא הוכשרה לביקור לקהל הרחב ביחד עם מרחב דרום של קרן קימת לישראל. היא תיפתח לקהל מחר, 25.8.2020 בהתאם לדרישות התו הסגול.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. איך אפשר בו-זמנית לדבר על המצודה כאתר "מתקופת השופטים" שבה כביכול התמודדות בני ישראל היתה עם עמלקים, פלישתים ומדיינים ללא איזכור למצרים, ומצד שני לדבר על המצודה כ"בית מושל מצרי"?
    ברור ששני הנרטיבים הללו אינם יכולים להתקיים יחד, וברור שהממצא הארכיאולוגי תואם מצודה מצרית ולא את ביתו של שמשון הגיבור… אז למה העניין הזה של "תקופת השופטים" מוזכר בכלל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן