מחקר רחב היקף בו השתתף ד”ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד * המחקר התפרסם בכתב העת Science וכאמור זכה לעמוד במרכז שער המגזין
אצל בעלי חיים, רשתות חברתיות הינן קריטיות להיבטים שונים של חייהם, לרבות העברת מידע ופתוגנים וכן הצלחה ברביה והישרדות. כעת מתברר שקשרים חברתיים אלה עשויים ללמד אותנו כמה דברים לגבי קשרים בין בני אדם.
ד”ר עמיעל אילני, ביולוג בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, משלב אקולוגיה התנהגותית, מדעי הרשתות ומדעי החברה כדי לחקור היבטים רחבים של התנהגות חברתית בטבע. כחלק ממחקר פוסט-דוקטורט שערך באוניברסיטת פנסילבניה, ד”ר אילני פיתח, יחד עם ד”ר ארול אקצ’יי (Akçay) מודל המציע שתורשה חברתית – אשר בה הצאצאים יורשים את הקשרים החברתיים של הוריהם, בין אם באופן פסיבי או באמצעות העתקה – עשויה להסביר את המבנה של הרשתות החברתיות הנוצרות בקרב מינים רבים.
הקשר בין הצאצאים משפיע על ההישרדות
במחקר שהתפרסם אתמול (ה’) בכתב העת Science מראים החוקרים, לראשונה בהיקף כה נרחב, כי המודל שלהם הניח נכונה שתהליך של הורשה חברתית קובע כיצד ייווצרו ויישמרו הקשרים בין הצאצאים. מחקרם גם שופך אור על התפקיד החשוב שהמעמד החברתי ממלא בקביעת המבנה של להקות צבועים וכיצד הוא משפיע על ההישרדות.
על מנת לבחון את המודל, אילני ואקצ’יי שיתפו פעולה עם ד”ר קיי הולקמפ מאוניברסיטת מדינת מישיגן. הולקמפ בילתה את 32 השנים האחרונות במעקב אחר צבועים נקודים בקניה. החוקרים בחנו לעומק את הנתונים שאספה הולקמפ, המתעדים קרוב ל-74,000 אינטראקציות חברתיות בין טורפים אלו.
“הקשרים החברתיים בלהקות הצבועים אכן עוברים בהורשה מדור לדור. שפע הנתונים על הצבוע הנקוד שאספה קיי הולקמפ מספק לנו הזדמנות פז לבחון את המודל שפיתחנו לפני מספר שנים,” אומר ד”ר אילני, המחבר הראשי של המחקר. “מצאנו ראיות מוצקות לכך שקשרים חברתיים בין צאצאים דומים לקשרים החברתיים של האם. אם שיש לה קשר חברתי לצבוע אחר יכולה ליצור חיבור בין הצאצא שלה לאותו צבוע ושניהם, בתורם, ייצרו קשר חברתי. גם אחרי שהקשר בין האם לצאצא נחלש באופן משמעותי, הצאצא יישאר קשור לחבריה של האם.”
“המעמד חשוב ביותר,” אומר ד”ר אקצ’יי, ממחברי המחקר. “בצבועים נקודים קיימת חברה מטריארכלית. למי שנולד לאם ממעמד נמוך יש סיכויים פחותים לשרוד ולהתרבות.” הצאצאים של פרטים בעלי מעמד גבוה יתמודדו עם פחות אילוצים מאשר צאצאים ממעמד נמוך יותר בבחירת שותפיהם החברתיים. החוקרים מצאו שצאצאים לאמהות במעמד חברתי גבוה העתיקו את קשריהן בדיוק גבוה יותר לעומת צאצאים לאמהות במעמד נמוך.
תוצאות המחקר רומזות שהורשה חברתית ממלאת תפקיד חשוב בבניית הרשתות החברתיות של צבועים. נמצא כי בכמה מינים, האינטגרציה החברתית קשורה להישרדות גבוהה יותר ולהצלחה בהתרבות. תוצאות המחקר הנוכחי מחזקות את המסקנות מאחר והן מעידות גם על הקשר בין הורשה חברתית להישרדות הצאצא והאם.
המחקר מדגיש כיצד גורמים אחרים מלבד גנטיקה מובילים לתוצאות בעלות השלכות אבולוציוניות משמעותיות, לרבות הצלחה בהתרבות והישרדות. “מסתבר שהרבה דברים שאנו מניחים כברירת מחדל שהם נקבעים גנטית, תלויים בלחצים סביבתיים וחברתיים,” מסכם אילני.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
הידד לד׳׳ר אילני ,
עמיאל הוא בנו של גיורא אילני שהיה זואולוג הרשות
ולזכותו :
– זהוי ותאור האוכלוסיה השיורית של צבי הערבה (השיטים),
– זהוי חוזר של שועל הצוקים ,
– המעקב ולימוד הנמרים ,
ועוד ועוד , עד למותו בתרם עת ,
גיורא היה חבר קרוב ולכן אני מרגיש קרבה לבנו
ומכאן הצורך להגיב – כך …
הורשה! הקשרים עוברים בהורשה, הורשה חברתית. לא בתורשה גנטית.
מכם ציפיתי ליותר דיוק..