סיקור מקיף

מחקר: חומשי התורה היו קיימים כבר בימי בית ראשון

הממצא עומד בניגוד לגישה הרווחת במחקר, ולפיה נכתבו החלקים העיקריים בתורה בימי בית שני

עמירם ברקת

ציור של שני הקמיעות. תצלום: גבריאל ברקאי

חוקרים בארה"ב ובישראל טוענים, כי מצאו ראייה ראשונה לכך שחומשי התורה היו קיימים כבר בימי בית ראשון. מסקנת החוקרים מתבססת על בדיקות בטכניקות מתקדמות שנעשו בשני קמיעות כסף קטנים, שהתגלו במערת קבורה בירושלים בסוף שנות ה-70. מסקנת החוקרים עומדת בניגוד לגישה הרווחת במחקר, ולפיה נכתבו החלקים העיקריים בתורה בימי בית שני. ממצאי המחקר שפורסמו בשבוע שעבר בכתב עת מדעי בארה"ב, דווחו אתמול בהרחבה בעיתון "ניו יורק טיימס" ובכלי תקשורת נוספים בארה"ב.

הקמיעות שהתגלו בירושלים כתובים בכתב עברי קדום. הם כוללים מספר ברכות, שהחשובה שבהן היא "ברכת הכוהנים", פסוקים מספר במדבר פרק ו' שנאמרים עד היום על ידי צאצאי הכוהנים במהלך התפילה. הקמיעות התגלו כבר ב-1979, ואולם גילם היה שנוי במחלוקת, וחלקים גדולים בטקסט לא פוענחו עד לאחרונה. הבדיקות, שנערכו במעבדות של נאס"א בארה"ב, הראו כי מדובר בקמיעות מסוף ימי בית ראשון, סביבות 600 לפני הספירה.

הארכיאולוג הישראלי, הד"ר גבריאל ברקאי מאוניברסיטת בר-אילן, שחשף את הקמיעות ב-1979, אמר אמש כי במהלך פיענוח הקמיעות התגלו קטעים חשובים נוספים, שאחד מהם זהה לפסוק מספר דברים.

ברקאי חשף את הקמיעות במהלך ביצוע חפירות הצלה בכתף הינום, מעל גיא בן-הנום בירושלים, בשטח שעליו עומד כיום המרכז למורשת מנחם בגין. בחפירות התגלתה מערכת מערות קבורה ששימשה את תושביה האמידים של ירושלים, החל מסוף ימי בית ראשון (המאה השביעית לפני הספירה). באחת המערות נתגלה בשלמותו מטמון ובו כאלף פריטים. שני הפריטים החשובים ביותר שהתגלו במטמון היו חותם ועליו טבוע השם "פלטה", ושני קמיעות קטנים עשויים מכסף טהור. הקמיעות שהיו מגולגלים נפתחו במעבדות מוזיאון ישראל, ואולם החוקרים הצליחו לפענח רק חלק מהכתוב. גם לאחר פרסום התגלית לא היה ברור האם הקמיעות הם מימי בית ראשון או מתקופה מאוחרת יותר.

חוקר המקרא, הפרופ' מנחם הרן מהאוניברסיטה העברית, אומר כי לשאלת גילם של הקמיעות יש חשיבות "קריטית" מבחינה תיאולוגית ומבחינת חקר המקרא. לפי האמונה הדתית נמסרו חמשת חומשי התורה למשה במעמד הר סיני, ואולם על פי חוקרי המקרא הם נוצרו משילוב של ארבעה מקורות שונים. המקור הגדול והחשוב ביותר, מכונה על ידי חוקרי המקרא "המקור הכוהני", מכיוון שנכתב על ידי כוהנים. קרוב למחצית מהטקסט בתורה, ובכלל זה הפרקים שאליו שייכים הפסוקים שהתגלו בקמיעות, מיוחסים למקור זה. הדיעה השלטת בחקר המקרא בעולם מאז סוף המאה ה-19, היא שהמקור הכוהני הוא מימי בית שני. מיעוט החוקרים והפרופ' הרן ביניהם, טוענים כי המקור נוצר כבר על ידי הכוהנים בבית המקדש הראשון.

"היהדות כדת ממוסדת שמגדירה עם, נולדה לאחר חורבן בית ראשון", אומר הפרופ' הרן, "ולכן השאלה ב'הא' הידיעה היא אם מדובר ביצירה של היהדות של ימי בית שני או של עם ישראל הקדמון של ימי בית ראשון". הרן אומר, כי ממצאי המחקר בארה"ב מספקים תמיכה מדעית חשובה להשקפה שבה הוא תומך.

ידען התנ"ך – הסטוריה או מיתוס

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~970496780~~~78&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן