סיקור מקיף

מחקר: הלחץ הבינלאומי על ישראל לצמצם פליטת גזי החממה – משפיע על שיח המדיניות המקומי

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

מפעלים במפרץ חיפה. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
מפעלים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

עדויות רבות מרחבי העולם מראות כי ההשפעות של תופעת שינוי האקלים הולכות וגוברות עם הזמן, ולכן הדבר מחייב אימוץ של מגוון שיטות להתמודדות מולן. דרכי ההתמודדות נוגעות לשני היבטים עיקריים: האחד הוא איפחות או "מיטגציה" – אוסף הפעולות שאותן כדאי לבצע כדי להפחית את פליטת גזי החממה ולצמצם את שינוי האקלים; השני הוא הסתגלות או "אדפטציה" – התאמת הפעילות האנושית לשינוי האקלים אותו לא ניתן כבר למנוע. אנרגיות מתחדשות נחשבות כיום לכלי מדיניות חשוב בהפחתת פליטת גזי חממה בהשוואה למערכות חשמל קונבנציונליות, ולכן הן ממלאות תפקיד חשוב באסטרטגיות איפחות של שינוי האקלים. במקביל, אנרגיות מתחדשות ממלאות גם תפקיד מכריע באסטרטגיות הסתגלות לשינוי האקלים, מכיוון שהן יכולות לצמצם את הפגיעות של מערכות אנרגיה לאירועים קיצוניים כדוגמת שריפות, הצפות, בצורות ועוד.

מאמר חדש שבוצע על ידי הדוקטורנט אברי איתן מביה"ס המתקדם ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית, ופורסם לאחרונה בכתב העת "Sustainability" (קיימות), בוחן האם קובעי המדיניות בישראל נוטים להתמקד באסטרטגיות של איפחות או באסטרטגיות של הסתגלות לשינוי האקלים, כחלק מהשיח הנוגע לקידום אנרגיות מתחדשות במדינה. המחקר סוקר את הדיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת בנושא זה במהלך השנים 2007-2018 – סך הכול כ-40 דיונים בוועדות השונות ולמעלה מ-2000 עמודי פרוטוקולים. הניתוח האיכותני של הדיונים בוועדות הכנסת מעלה כי השיח הנוגע לאנרגיות מתחדשות ככלי הסתגלות לשינוי האקלים עוסק כמעט תמיד בנושאים מקומיים, כמו הפחתת פגיעות של משק האנרגיה הישראלי, באמצעות ביזור וגיוון מערכות האנרגיה. מנגד, השיח הנוגע לאנרגיות מתחדשות ככלי לאיפחות שינוי האקלים מתמקד בעיקר בסוגיות גלובליות, כגון הפחתת סיכונים סביבתיים עולמיים ועמידה בהסכמים בינלאומיים של ישראל.

בכנסת מדברים בעיקר על אנרגיות ירוקות ולא על הסתגלות

מעבר לכך, הניתוח הכמותני מראה כי מרבית ההתבטאויות בוועדות הכנסת עסקו באנרגיות מתחדשות ככלי לאיפחות שינוי האקלים (64%), בעוד שמיעוט מההתבטאויות התייחסו לסוגיות של הסתגלות המשק המקומי (36%). הוועדה עם הכי הרבה הצהרות בנוגע לאנרגיות מתחדשות ככלי להתמודדות עם שינוי האקלים הייתה ועדת המדע והטכנולוגיה (45% מכלל ההצהרות), שעל פי הגדרתה אמורה לטפל בנושאים כאלה. ועדות נוספות בהן מספר ההצהרות היה גבוה יחסית הן ועדת הכלכלה (23% מכלל ההצהרות) וועדת הפנים והגנת הסביבה (17%). ההצהרות בוועדות אלה היו מוטות באופן משמעותי לטובת איפחות שינוי אקלים על פני הסתגלות. בפרט, ניכר כי מגמה זו משמעותית יותר בקרב חברי הכנסת, אשר מרבית ההתבטאויות שלהם (68%) התייחסו לאנרגיות מתחדשות ככלי לאיפחות שינוי האקלים, ביחס ל-32% מההתבטאויות שהתייחסו למאמצי ההסתגלות – כשהתדירות להתייחסות לשניהם עלתה עם הזמן.

בנוסף, נבדק המספר הכולל של ההצהרות הרלוונטיות לשימוש באנרגיות מתחדשות, לאורך זמן, בין השנים 2007 ל-2018. גם כאן, על פי מאמרו של אברי איתן, התוצאות הצביעו כי "אנרגיות מתחדשות ככלי לאיפחות משבר האקלים המשיכו להיות מוזכרות לעתים קרובות יותר מאשר הצהרות על הסתגלות (למשבר האקלים) לאורך זמן, ללא הבדלי מגמה ניכרים לאורך השנים. עם זאת, כמה משתתפים בדיוני הוועדות הביעו ספקות ביכולתה של ישראל לתרום ביעילות למאמצים עולמיים למתן את שינוי האקלים באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות".

לפיכך, ממצאי המחקר מעידים כי באופן מפתיע, על אף ההשפעה המועטה של ישראל על פליטת גזי החממה ברמה העולמית, קובעי המדיניות מתמקדים יותר בקידום אנרגיות מתחדשות ככלי לאיפחות של שינוי אקלים (הנוגע בפועל להפחתה של פליטת גזי החממה) ולא ככלי להסתגלות. במאמר המדעי מודגש עוד כי "הממצאים שופכים אור על תפקידה החשוב של ההשפעה הבינלאומית – הנוטה להדגיש הפחתה על פני הסתגלות – בהנעת שיח המדיניות הפנימי בנושא אנרגיות מתחדשות כשיטת התמודדות עם שינוי האקלים".

החוקר מוסיף ומסכם: "התוצאות שהתקבלו יכולות לשפוך אור על ההשפעה העולמית המשמעותית על שיח המדיניות בנושאי סביבה ברמה המקומית. כלומר, ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות רבות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות המקומי בנושא, אשר נוטה להזניח את השיח הנוגע להסתגלות לשינוי האקלים, על אף שהוא עשוי להיות בעל השפעה רבה יותר, בפרט למדינה קטנה יחסית כמו ישראל. השפעה עולמית זו עשויה להיות קשורה גם למאפיינים הספציפיים של ישראל, אשר בשל מצבה הפוליטי המורכב במזרח התיכון עושה מאמצים לתקשר עם מדינות זרות שונות ומוסדות בינלאומיים, כדי להיות חלק מהקהילה הגלובלית".

למאמר המדעי

  • מאמר זה נכתב בטרם פרצה השריפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן