כך אומרת קלייר ביוט (Biot), סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי
מגפת הקורונה COVID-19 הציבה את נושא הבריאות במרכז. כך אומרת קלייר ביוט (Biot), סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי.
“מאז פרוץ המגפה עזרנו למערכת האקולוגית של שירותי הבריאות בשלוש דרכים לאורך מחזור החדשנות שלהם כדי למצוא טיפולים וכמובן חיסונים, וכן פיתחנו שיטה שמאפשרת להקטין את הסיכון מהפצת הנגיף דרך מערכות מיזוג האוויר בבתי חולים.
“אנו מחויבים לסייע במציאת טיפול או חיסון לקורונה. אתן שתי דוגמאות – הראשונה בישראל, שם אנו עובדים ביחד עם מרכז המחקר מיגל. באמצעות פתרונות של Biovia אנו מאפשרים להם לבצע מידול מולקולרי של חלבונים נגיפיים כדי לזהות מועמדים לחיסונים שימנעו את שכפול הנגיף ולפיכך גם את התפשטות המחלה. מיגל עבדו בעבר על פיתוח חיסונים לזני קורונה הפוגעים בעופות. הם השתמשו בפתרון של Biovia לבניית מודל מולקולרי ולטיפול בהרבה נתונים ממקורות שונים כדי לסנן מולקולות שתהיינה הבסיס של המועמד לחיסון. הם גם משתמשים בפתרונות שלנו בניהול המעבדה. כל פעם שהם עושים ניסוי הם אוספים את הנתונים במעבדה האלקטרונית ומסוגלים להצליב נתונים בצורה יעילה.”
כיצד להימנע מהידבקות בקורונה דרך מערכות מיזוג האוויר בבתי החולים?
דוגמה לתהליך האחרון שציינתי – העזרה למניעת התפשטות נגיף הקורונה דרך מערכות האיוורור של בתי החולים. השתמשנו ביכולות הסימולציה שלנו כדי לטפל בסוגיה הזו בבתי חולים רבים במדינות שונות .למשל היינו מעורבים בבניה המהירה של בית חולים בווהאן ובבית חולים במארסיי בעקבות חששות של אחד העובדים, שסבתו אושפז בו, ודאג לגורלם של קשישים המאושפזים בבית החולים בנסיבות אחרות. ביצענו סימולציות של זרימת האוויר בכל בית חולים בנפרד, לפי התנאים הספציפיים שלו, כך שיכולנו, למשל, להמליץ על פתיחת חלונות מסוימים כדי להגביל את התפשטות הזיהום. אחר כך יישמנו את תהליך הסימולציה לשאר בתי החולים.
“כזכור, דאסו סיסטמס רכשה בשנה שעברה את חברת מדידטה, מובילה עולמית במתן פתרונות מקצה לקצה לניהול ניסויים קליניים, לרבות ניהול תפעול של ניסוי קליני, תובנות קליניות ועוד. בזכות רכישה זו אנו עוזרים ללקוחות שלנו לתכנן ולבצע, מהר ככל האפשר, ניסויים קליניים. אחד האתגרים בניסויים הקליניים בחיפוש תרופות וחיסונים לקורונה הוא שלא מעוניינים שהמשתתפים יגיעו לבתי החולים כדי לא להגביר את העומס, הגדול בלאו הכי, ובגלל חוסר היכולת להפריד בינם לבין החולים וחשש שיידבקו שם בקורונה. לכן חשוב שהחוקרים יהיו מסוגלים לאסוף נתונים בבית המטופל בין אם על ידי דיווח של הנסיינים, או באמצעות חיישנים לבישים ועיבוד הנתונים המתקבלים מהם. חוקרים שהשתמשו בפתרונות האלה הפגינו בחודשים האחרונים יכולות מרשימות באיסוף נתונים מרחוק בקנה מידה גדול, שזה המפתח להצלחת הניסויים הקליניים.”
ניהול ניסויים קליניים
” מפתחי חיסונים לקורונה נדרשים לרשום לפחות 40 אלף נסיינים כל חברה (פייזר וביונטק, מודרנה, אסטרה-זנקה ואוניברסיטת אוקספורד), ובזמנים רגילים תהליך כזה אורך שנתיים-שלוש. הפתרונות שלנו עזרו למפתחים לגייס 30 אלף נסיינים בשלושה חודשים בלבד, שבמהלכם הם נדרשים להישאר בבית ולדווח בעזרת המכשירים על התוצאות.”
“דוגמה נוספת: בתחילת המגיפה היה מחסור במכשירי הנשמה. פתחנו את המערכת למהנדסים מכל חברות התרופות והמכשור הרפואי כך שהם יכלו לשתף פעולה בתכנון רכיבים לבניית מכונות הנשמה, ולפתח יכולות להנשים בבת אחת ארבעה חולים במכונה אחת. יש גם מהנדסים שפיתחו ושיתפו מערכות ניטור.”
מהו התאום הוירטואלי של גוף האדם עליו דיברתם בכנס רבות?
דאסו סיסטם הוקמה סביב יכולת הסימולציה בתעשיית התעופה, ולאחר מכן התפשטנו גם לתחום הרכב. אנו בונים תאום וירטואלי של מטוס או מכונית ועורכים עליו ניסויים במקום לבנות אבי טיפוס. באותו אופן אנחנו בונים תאום וירטואלי של גוף האדם כדי להבין כיצד ישפיעו תרופות על חולי לב, או איזה ניתוח נדרש למנותח המסויים, או בכלל לבנות מודלים של מחלות ולמצוא דרכים לרפא אותם. הפרויקט הוותיק שלנו הוא פרויקט הלב החי, מודל שמדמה באופן מדויק ביותר את הגיאומטריה של הלב, תהליך השאיבה, ההתנהגות החשמלית של הלב ועוד. כל הפרמטרים הפיזיקליים שוכפלו במודל זה וכעת מפתחי תרופות או ציוד רפואי יכולים לדמיין ולתכנן פיתוח של מכשור רפואי חדש, ולבצע בדיקות התרסקות ובדיקות נוספות של המצאתם לפני בדיקתו בבני אדם. חברות רבות, כמו גם מוסדות אקדמיים, משתמשים במודל הזה כדי לתכנן את המכשירים הרפואיים החדשים שלהם.”
מהו האיבר הבא שאתם מבקשים למדל?
ככל הנראה אלו יהיו הריאות, שהוא איבר הקשור ממילא לפעילות הלב, אבל בעתיד אנחנו מתכננים לבנות תאום וירטואלי של המוח. התחלנו בפיתוח בשותפות עם מספר בתי חולים, כאשר אנו מפתחים מודל של מחלת הנפילה – אפליפסיה. אנו רוצים להבין כיצד סיבים במוח מתחברים אחד עם השני, ומה ההשפעה של פגיעה בחלק אחד של המוח על חלקים אחרים. אנו מנסים לעזור למנתחים לזהות את האזור ההתערבות הקטן ביותר ולטפל בו, כדי להימנע מתופעות לוואי.
“בשלב הבא אנחנו רוצים לסייע לאנושות גם בתחום הרפואה המונעת ולתרום לעליה בריאה בתוחלת החיים. המערכות היום אינן ממוקדות במטופל הבודד. הלקוחות שלנו כיום הינן חברות מדעי החיים או חברות טכנולוגיה, אבל החזון שלנו הוא שלא רק שנמשיך לשרת חברות כמו פייזר ולסייע להם להביא את החדשנות בצורה יעילה יותר, אלא אנחנו גם רוצים לשרת את המערכת האקולוגית הרחבה יותר. אנו שואפים לבנות את הפלטפורמה למצוינות בטיפול רפואי שבו ננצל את הידע שנצבר אצל הרופאים כדי לעזור להם לזהות מהי התרופה הטובה ביותר הדרושה לכל מטופל.”
“באמצעות חוויית התאום הווירטואלי של גוף האדם מדידטה יודעת לבנות מידול וסימולציה של נתוני המטופל ולבצע ניתוח מתקדם של נתונים המתקבלים מהם כדי לממש שאיפות אלו,” מסכמת ביוט.
עוד בנושא באתר הידען:
