סיקור מקיף

לקראת שיגור: ריכוז טיסות מעבורות שהיה בהן עניין מיוחד

עמית אורן, האגודה הישראלית לאסטרונומיה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/shuttlehistory140705.html


טיסת קולומביה STS-107

על טיסה זו היה האסטרונאוט הישראלי הראשון; אילן רמון ז"ל. מעבורת זו המריאה ב-16 בינואר והייתה אמורה לנחות בראשון בפברואר, 2003. המעבורת קולומביה וצוותה אבדו בעת הכניסה לאטמוספרה. בערך שמונים ושתיים שניות לאחר המראת המעבורת, ניתק חלק של קצף מבודד ממיכלה החיצוני של המעבורת, פגע בקצה הכנף השמאלית ועשה נזק לרצועה המגנה על הכנף מחום. בעת הכניסה לאטמוספרה נוצר חום גבוה במיוחד. כאשר זה חדר לפנים הכנף השמאלית, החל גורם לה להינמס מן הפנים עד שכשלה והשתחררה מן החללית. כאשר זה קרה, יצאה החללית משליטה והתפוררה. על צוות המעבורת היה לבצע שלל ניסויים שכונו בשם FREESTAR. ביניהם, היה גם הניסוי אותו ביצע אילן רמון, אשר נקרא MEIDEX.
(אוסף ידיעות מאתר הידען עד לרגע האסון)


טיסת אנדייבור STS-113

מעבורת זו המריאה ב-23 בנובמבר ונחתה בשבעה בדצמבר, 2002. ההמראה והנחיתה היו חלקות, חרף תנאי מזג אוויר מדאיגים בנחיתה ודחיית ההמראה עקב בעיות טכניות שונות. על צוות המשימה היה להעביר את ה- Integrated Truss Assembly P1 לתחנת החלל הבינלאומית, גוף שנותן תמיכה מבנית לרדיאטורים של תחנת החלל.


טיסת אטלנטיס STS-104

מעבורת זו המריאה ב-12 ביולי, ונחתה 12 יום לאחר מכן, ב-24 ביולי, 2001. מטרת צוות המשימה היה להעביר ולהתקין את מנעל האוויר בתחנת החלל הבינ"ל. ברגע שמופעל, הופך מנעל האוויר לשביל הכניסה והיציאה הראשי לכל הליכת חלל מתוך ואל תחנת החלל הבינלאומית, בהתאם לחליפות החלל של נאס"א.


ההמראה שכשלה: צ'אלנג'ר STS51-L

מעבורת זו החלה את המראתה ב-28 בינואר, 1986 אך לעולם לא יצאה מן האטמוספרה.
האסטרונאוטים שהיו בצוות משימת מעבורת זו נהרגו בערך 73 שניות לאחר המראת המעבורת מן הקרקע, בגובה של יותר מ-15 ק"מ.
וועדה שהוקמה לחקר הנסיבות לאסון (וועדת רוג'רס) הגיעה למסקנה כי הקור העז ששרר בלילה שלפני השיגור הינו הסיבה להתפוצצות המעבורת. הקור גרם להתעבות קרח רב על מאיצי הדלק של המעבורת והמעבורת עצמה, ובנוסף להתכווצותו של ווסת במאיץ, אשר התבטא באי-יכולת לווסת את דליפת גזי הבעירה הנוצרים משריפת הדלק שבמאיץ. בעת ההמראה נוצר ענן עשן שחור בעקבות דליפת גזים מהמאיץ. כ-73 שניות לאחר ההמראה, בעוד הגז המשיך לדלוף, התפוצץ חלקו האחורי של מיכל הדלק החיצוני ושלח ממנו את המעבורת לכיוון האוקיינוס השקט. שני מיכלי הדלק נעו בשמיים, עושים קשתות עשן, והתפוצצו כחצי דקה לאחר מכן בפקודה ממרכז הבקרה. המעבורת התרסקה אל תוך האוקיינוס השקט במהירות של מאות קמ"ש, ללא כל סיכוי לשרוד את הפגיעה.
מעבורת זו הייתה אמורה לבצע מס' משימות; (1) שחרור לוויין התקשורת TDRS-2; (2) שחרור חללית שתתבונן על השביט "האלי" (Halley) בעזרת שני ספקטרומטרים בטווח האולטרה-סגול ושתי מצלמות.
בנוסף, הייתה על המעבורת המורה כריסטה מק'אוליף (McAuliffe), בפרויקט בו היה עליה לבצע את השיעור הראשון שיבוצע מסיפון מעבורת חלל. בשיעור זה, הייתה אמורה מק'אוליף לבצע ניסויים במיקרו-גרביטציה, שאינם ברי-ביצוע במעבדה בתנאים רגילים.


הכנסת צ'אנדרה למסלול – קולומביה STS-93

מעבורת זו המריאה ב-23 ביולי, ונחתה ארבעה ימים לאחר מכן, ב-27 ביולי, 1999.
בטיסה זו היה על הצוות לשחרר מהמעבורת את טלסקופ החלל לקרני רנטגן "צ'אנדרה" (על שם חתן פרס הנובל ההודי-אמריקאי צ'נדרהסקר) לטלסקופ שלושה חלקים עיקריים: (1) טלסקופ קרני הרנטגן, שמראותי ממקדות קרני רנטגן מעצמים שמימיים; (2) המכשירים המדעיים שמתעדים את קרני הרנטגן למען הפקה וניתוח של תמונות בספקטרום הרנטגן; (3) החללית, שמספקת את הסביבה החיונית לטלסקופ ולמכשירים לפעולה.

משימות שירות לטלסקופ החלל "האבל" טיסת דיסקברי STS-31

מעבורת זו המריאה ב-24 באפריל, ושבה חמישה ימים לאחר מכן, ב-29 באפריל, 1990. לטיסת מעבורת זו ערך עצום מבחינה מדעית-אסטרונומית, משום שממעבורת זו שוחרר טלסקופ החלל "האבל" (Hubble Space Telescope) אל תוך החלל. הטלסקופ נחשב לאבן פינה במדע המודרני. הטלסקופ, אשר צילם אובייקטים בחלל הקרוב והעמוק, הביא אותנו להבנה על היקום ברמה שעד לפני שיגורו לא הייתה מוכרת לנו. על המעבורת הייתה גם מצלמת IMAX לתיעוד תלת-מימדי ייחודי של הקורה במשימת מעבורת כזו.

טיסת אנדייבור STS-61

מעבורת זו המריאה בליל ה-2 בדצמבר, וחזרה אחד עשר ימים לאחר מכן, ב-13 בדצמבר, שנת 1993. משימה זו הינה משימת השירות הראשונה לטלסקופ החלל "האבל", בה היה על טלסקופ החלל האבל להחליף זוג ג'ירוסקופים אחד, להתקין או מצלמה רחבת שדהפלנטארית או את ה-COSTAR (Corrective Optics Space Telescope Axial Replacement). במשך אחד עשר ימי משימתם, ביצעו האסטרונאוטים שבעה EVA (Extravehicular activity – פעילות חוץ רכבית) לתיקון הטלסקופ והבאתו לפעולה תקינה.

טיסת דיסקברי STS-82

מעבורת זו המריאה בליל ה-11 בפברואר, ונחתה עשרה ימים מאוחר יותר, ב-21 בפברואר, שנת 1997. משימה זו הינה משימת השירות השנייה לטלסקופ החלל "האבל", בה היה על צוות המשימה להחליף לטלסקופ שני מכשירים אסטרונומיים ישנים בחדשים. המכשירים שהוחלפו היו ספקטרומטר "גודארד" (Goddard) לרזולוציה גבוהה וספקטוגרף העצמים החיוורים. בנוסף להחלפת המכשירים, שידרגו האסטרונאוטים חלקים נוספים בחומרת הטלסקופ.

טיסת דיסקברי STS-103
מעבורת זו המריאה ב-19 בדצמבר ונחתה ב-27 בדצמבר, 1999. הייתה זו טיסת השירות השלישית לטלסקופ החלל "האבל", בה היה על צוות המשימה להחליף את ששת הג'ירוסקופים (מכשיר עזר לשמירת יציבות) של הטלסקופ אשר כשלו. הג'ירוסקופים חייבים לעבוד על מנת שהטלסקופ יוכל להישאר מכוון ומדויק. בנוסף על הג'ירוסקופים, על הצוות היה להחליף חיישן הנחיה ואת מחשב הטלסקופ, אשר יהיה מהיר פי עשרים מקודמו.

טיסת קולומביה STS-109

מעבורת זו המריאה בראשון במרץ ונחתה ב-12 במרץ, 2002. הייתה זו טיסת השירות הרביעית לטלסקופ החלל "האבל" (Hubble Space Telescope), בה התקינו לטלסקופ מצלמה מתקדמת לסקרי שמיים, את ה-SA3, מערכת שליטת הספק חדשה (PCU). בנוסף, היה על צוות המשימה להכניס את טלסקופ החלל למסלול גבוה יותר.

ידען חזרה לחלל
האגודה הישראלית לאסטרונומיה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~212811737~~~188&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן