הערים צפופות ובעלות קצב חיים מהיר אבל בכל זאת רבים יותר ויותר עוברים אליהם, בעיקר במדינות המפתחות
אזורים עירוניים וכפריים הם הפכים אחד של השני; בעוד שהאחד הוא צפוף ובעל קצב חיים מהיר, השני מרווח הרבה יותר ובעל קצב חיים איטי שלעיתים אף מגיע לעצירה. אך לא רק האסתטיקה והנוף של המקומות האלה משפיעים על ההבדלים ביניהם, אלא גם האנשים שחיים בהם, סוגי העסקים שעליהם מתבססת הכלכלה, בתי הספר שבהם מתחנכים הילדים והאפשרויות לפעילויות הפנאי הזמינות לכל אחד לפי תחום ענייניו. כפי שאתם מבינים, לא חסרות סיבות לאנשים להזמין חברת הובלות ולעבור מהכפר לעיר, והנה כמה מהן, אך נשאל גם את השאלה – האם זה בכלל כדאי?
למה לעבור לגור בעיר?
שוק עבודה טוב יותר
במקום שבו יש יותר אנשים, יש יותר עבודה – זו משוואה פשוטה, וזו הסיבה העיקרית שבגללה אנשים עושים הובלת דירה מהכפר לעיר. אך מה מונע מאנשים לנסוע ברכב שעה או שעה וחצי לעבודה? הרי כמעט כל יישוב או כפר נמצא במרחק נסיעה מעיר גדולה כזו או אחרת. ובכן, כאן נכנסים לתמונה פקקי התנועה, וככל שהאוכלוסייה בכל מדינה גדלה, כך רמת הפקקים נעשית חמורה יותר.
הזדמנויות חינוך טובות יותר
בעיר אפשר לרכוש השכלה טובה יותר שתפתח דלתות רבות בתחום הקריירה, ועל כן אנשים רבים עוברים מהכפר לעיר עוד לפני שנכנסו כלל לשוק העבודה, וסביר להניח שלאחר שיסיימו את לימודיהם הם לא יחזרו אל הכפר. כמעט כל האוניברסיטאות והמכללות הגדולות נמצאות בערים גדולות ברחבי העולם, והמוסדות האלה מושכים אליהם תלמידים ופרופסורים כאחד שמעוניינים ללמוד וללמד תחת קורת הגג שלהם.
שיפור בסגנון החיים
הערים הגדולות מושכות אליהן אנשים מקבוצות אתניות מגוונות, ויוצרות כור היתוך שלם של תרבויות, כשבהן אנשים מאזורים כפריים יכולים לטעום ממאכלים שלא היו בכפר, לראות סרטים שלא נחשפו אליהם בכפר ולבלות בפעילויות שלא היו זמינות עבורם בכפר עם אנשים שמעולם לא היו פוגשים בכפר.
עבור חלקם מדובר במקומות שהם מעולם לא חשבו ודמיינו שיגיעו אליהם, ואחרי שעוברים שינוי שכזה בסגנון החיים מאוד קשה לחזור אחורה. אלו שהצליחו לשמור על ראש פתוח יישארו בעיר ויאמצו לחיקם את כל ההזדמנויות שהפכו זמינות עבורם.
האם באמת עדיף לגור בעיר?
בעולם של שנת 2021 אי אפשר להתעלם מהעתיד המרתיע שמרחף מעל ראשנו תמיד, וזאת מכיוון שההתחממות הגלובלית לא נראית כאילו שהיא הולכת להיעצר בקרוב, והיא תשפיע רבות על חייהם של אלו שחיים בערים הגדולות. חוקרים בהובלת אוניברסיטת קה' פוסקרי בוונציה (Ca' Foscari) חשפו במחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת Nature Communications שעד שנת 2040, 64-100 מיליון משפחות מהודו, ברזיל, מקסיקו ואינדונזיה לא יוכלו לעמוד בתנאים הנדרשים כדי לקרר את ביתן, כלומר לא יוכלו לממן לעצמן מזגן וימצאו את עצמן במצב של חוסר נוחות בלשון המעטה. זה יורגש בעיקר באזורים עירוניים וצפופים, במקומות עם אקלים חם ולח ובמדינות שבהן הכלכלה אינה חזקה.
ההשערה של החוקרים היא שיותר ויותר בתים יכניסו לתוכם מזגנים עד 2040, כשיותר ממחציתם יאמצו את הטכנולוגיה: 85% מהבתים בברזיל, 61% באינדונזיה ו-69% בהודו. השינוי הזה יוביל לצריכת חשמל גבוהה יותר, מה שישלש את סכום תשלומי החשמל בהודו ובאינדונזיה וכמעט יכפיל את סכום תשלומי החשמל בברזיל לכל משק בית.
זאת ועוד, מגפת הקורונה הוכיחה שערים צפופות הן לא המקומות הבטוחים ביותר לשהות בהם בזמן מגפה, ובתקופות של סגר קשה מאוד לשמור על שפיות בין ארבעה קירות ובטון שמוקפים בג'ונגל עירוני אפרפר.
ובכל זאת – יש כאלה שזה לא ממש בשליטתם
אז נראה שבעתיד הקרוב-רחוק, יהיה מועיל יותר לאנשים לעבור לגור במקומות פחות הומי אדם ויותר פתוחים וטבעיים, אך בצער רב, זה לא מתאפשר או מתאים לכל אחד. לא כל משפחה תוכל לממן לעצמה מזגן, ועל אחת כמה וכמה הובלה של דירה לסביבת מגורים אחרת. בעיות התחבורה ככל הנראה עדיין יהיו קיימות ואף חמורות יותר בעתיד, ולא רק זה – יתכן אפילו שהגנטיקה שלכם תשפיע עליכם לחיות דווקא בעיר ולא בכפר.
מחקר שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת JAMA Psychiatry מציע כי יתכן שהגנים שלנו הם אלו שמחליטים איפה נחיה. החוקרים השתמשו במידע גנטי של 385,793 אנשים בין הגילים 37-73 ממאגר המידע הגנטי של בריטניה (UK Biobank). הם חישבו את רמת הסיכון הגנטי המצטבר (ציון סיכון פוליגני, polygenic risk score) של כל משתתף ללקות במחלות נפש שונות, ובדקו את הקשר והיחס שבין המקום שבו גרו הנבדקים בעברם לבין המקום שאליו עברו, בין השנים 1931-2011.
עד אז החוקרים האמינו שהסביבה העירונית היא זו שמעמידה בסכנה אנשים עם נטייה גנטית למחלות נפשיות ללקות בתסמינים שקשורים אליהן. מחקר זה עם זאת ניסה להפריך את הטענה הזו, וחשף תופעה הפוכה: בקרב האנשים שעברו מאזור כפרי לעירוני הייתה יותר נטייה גנטית לסכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, אנורקסיה ואף אוטיזם, זאת ביחס לאנשים שנשארו לחיות באזור כפרי.
משמעות הדבר היא שהנטייה הגנטית למחלות נפש הייתה קיימת מלכתחילה אצל אנשים שבחרו לעבור לגור בעיר, ואילו רוב האנשים שבחרו לחיות במקום כפרי לא סבלו מנטייה גנטית שכזו. יתכן כמובן שהסיבה למעבר לעיר קשורה לאפשרות לקבל שם טיפול רפואי מתאים, אולם החוקרים גילו ממצא נוסף ושונה – לאנשים שעברו מהכפר לעיר הייתה פחות נטייה גנטית לסבול מהפרעות קשב וריכוז. לכן הם ממליצים לבצע עוד מחקרים בנושא זה, שיבדקו את הצד השני של הספקטרום ולא רק את מקרי הסיכון הגבוהים.
שאלות ותשובות
מדוע אנשים עוברים מהכפר לעיר?
לפי הכתבה, בעיר יש יותר מקומות עבודה, והאוניברסיטאות והמכללות הגדולות נמצאות בדרך כלל בערים גדולות. בנוסף, העיר מציעה מגוון תרבויות, מאכלים ופעילויות פנאי שאין בכפר.
מה צפוי לקרות בנושא מזגנים עד 2040?
לפי מחקר שפורסם ב-Nature Communications, 64-100 מיליון משפחות בהודו, ברזיל, מקסיקו ואינדונזיה לא יוכלו לממן מזגן, בעיקר באזורים עירוניים צפופים עם אקלים חם ולח. החוקרים צופים גם שצריכת החשמל של משקי הבית תעלה בהרבה.
האם הגנים משפיעים על ההחלטה לגור בעיר?
מחקר שפורסם ב-JAMA Psychiatry מצא שבקרב אנשים שעברו מאזור כפרי לעיר הייתה יותר נטייה גנטית לסכיזופרניה, להפרעה דו-קוטבית, לאנורקסיה ולאוטיזם. החוקרים מסיקים שנטייה גנטית שכזו הייתה קיימת אצלם עוד לפני המעבר.
מה נמצא לגבי הפרעות קשב וריכוז?
לאנשים שעברו מהכפר לעיר הייתה פחות נטייה גנטית להפרעות קשב וריכוז. החוקרים ממליצים לבדוק גם את הצד השני של הספקטרום, ולא רק את מקרי הסיכון הגבוהים.
המאמר הינו תוכן ממומן באדיבות חברת הובלות באביב
עוד בנושא באתר הידען
- שורש הבעיה: עצים בערים יצילו אותנו מהחום
- כשגם המזגן נכנע: גלי החום עלולים להכריע את תשתית החשמל בישראל
- לחיות עם החום, לא נגדו
- מהגרי אקלים והעיר הגדולה
- מי אמיצה יותר, ציפור העיר או ציפור הכפר?
