סיקור מקיף

ללא צום או הרדמה: שיטה לא פולשנית לאבחון מחלות מעי דלקתיות עשויה להחליף בדיקות קולונוסקופיה

מלבד היכולת לאבחן קרוהן או קוליטיס כיבית, השיטה החדשה עשויה לאפשר טיפולים מותאמים אישית בהתאם לאופי הדלקת

ביטוי גנים המעידים על הימצאות דלקת (מסומנים בחום-אדום) בדגימות תאי מעיים. נוכחות דלקתית מובהקת בדגימות הצואה (משמאל) אך לא בביופסיה (מימין)
ביטוי גנים המעידים על הימצאות דלקת (מסומנים בחום-אדום) בדגימות תאי מעיים. נוכחות דלקתית מובהקת בדגימות הצואה (משמאל) אך לא בביופסיה (מימין)

כשמתעורר חשד למחלת מעי דלקתית, נאלצים כיום המטופלים לעבור קולונוסקופיה – בדיקה פולשנית הדורשת הכנות מדוקדקות ומבוצעת תחת הרדמה. שיטה חדשה שפותחה במכון ויצמן למדע בשיתוף עם המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) עשויה לאפשר חלופה ידידותית יותר: זיהוי דלקות מעי באמצעות בדיקת צואה. מלבד היכולת לאבחן מחלות כגון קרוהן או קוליטיס כיבית ולעקוב אחר התפתחותן, השיטה החדשה עשויה לאפשר לרופאים להציע לחולים טיפול מותאם אישית בהתאם לאופי הדלקת. ממצאי המחקר מתפרסמים השבוע בכתב-העת המדעי Gut.

במעבדתו של פרופ' שלו איצקוביץ במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא חוקרים לפרטי פרטים את התאים ברקמת המעי של עכברים. כאשר הבחינו החוקרים במעבדה כי תאים הנושרים מרירית המעי ומופרשים בצואה, נשארים חיים גם לאחר שפונו מן הגוף, נולד הרעיון לשיטת האבחון החדשה. "הבנו שאם נבדוק את ביטוי הגנים בתאים אלה בהפרשות של בני-אדם, נוכל אולי להסיק מכך על תהליכי מחלה במעי מבלי להזדקק לאמצעים פולשניים", אומר פרופ' איצקוביץ.

כדי לבדוק השערה זו, חברו המדענים לצוות חוקרים בהובלת ד"ר בלה אונגר, גסטרואנטרולוגית במרכז הרפואי שיבא. החוקרים משיבא ומהמכון בחנו תאים של רירית המעי שנלקחו מ-30 חולים במחלות מעי דלקתיות שעברו קולונוסקופיה – מקורם של חלק מהתאים היה בדגימות צואה מהמעי הגס והחלחולת של חולים אלה, בעוד שאר התאים נדגמו באמצעות ביופסיה של רקמת המעי באותם האיזורים. החוקרים השוו את הנתונים שהתקבלו מהחולים לנתונים מקבילים של 30 אנשים בריאים שעברו קולונוסקופיה במסגרת בדיקות שגרתיות לגילוי סרטן.

""ביופסיה יכולה לפספס דלקת כי היא מספקת תמונת מצב של פיסת הרקמה הצרה שממנה נלקחה, דגימת צואה, לעומת זאת, מכילה תאים שמגיעים מכל רחבי המעיים"

כדי לזהות אילו סוגי תאים נכללו בכל אחת מהדגימות, הפעיל צוות המחקר שיטות לריצוף החומר הגנטי  שהותאמו למטרה זו ושיטות מתקדמות נוספות. מלבד תאי רקמת המעי הרגילים, הם מצאו בדגימות הצואה גם ארבעה סוגי תאים של המערכת החיסונית המעורבים במצבים דלקתיים ובהם מונוציטים ותאי T רגולטוריים. בעזרת אלגוריתמים שפותחו במעבדתו של פרופ' איצקוביץ, זוהו דפוסי ביטוי הגנים שאפיינו את תאי המערכת החיסונית בכל דגימה ודגימה, ובאמצעות חתימות גנטיות אלה יכלו המדענים לקבוע מה שיעור התאים מכל סוג בכל דגימה – וחשוב מכך: האם ישנה דלקת פעילה במעי שממנו נלקחו התאים. כאשר השוו בין הממצאים שהתקבלו מהדגימות השונות, הופתעו החוקרים מהתמונה הברורה שהתקבלה: דגימות הצואה סיפקו מידע אמין יותר על הימצאות הדלקת ואופייה בהשוואה לדגימות הביופסיה.

"ביופסיה יכולה לפספס דלקת כי היא מספקת תמונת מצב של פיסת הרקמה הצרה שממנה נלקחה, דגימת צואה, לעומת זאת, מכילה תאים שמגיעים מכל רחבי המעיים", מסביר פרופ' איצקוביץ. "בדיקת קולונוסקופיה כוללת אמנם גם צילום של המעי, אך ישנם סוגי דלקת שאינם מותירים סימנים נראים לעין".

המידע על דפוסי ביטוי הגנים של התאים בדגימות הצואה עשוי להיות חיוני לא רק לאבחון דלקות במעי אלא גם להתאמת טיפול לחולים. כבר כיום קיימות בשוק תרופות ביולוגיות שיכולות לחסום באופן ממוקד תאים וחומרים מחוללי דלקת – וזאת במקום לדכא את המערכת החיסונית כולה. עם זאת, תרופות אלה מסייעות רק לכמחצית מהחולים ואין לרופאים דרך להתאים את הטיפול לכל חולה בצורה מיטבית. פענוח חתימות האר-אן-אי המאפיינות את הדלקת צפוי לספק לרופאים מידע חסר שעשוי לאפשר להגדיל את יעילות הטיפולים הקיימים ואולי אף לפתח טיפולים חדשים. בנוסף, שיטה מהירה ופשוטה לזיהוי דלקות מעי תאפשר לקבוע מתי יש צורך בטיפול – ומתי כדאי להפסיקו.

ד"ר אונגר מדגישה כי השיטה החדשה שונה מבדיקות צואה שפותחו בעבר לאבחון דלקות מעיים, כגון בדיקה המתמקדת במדידת רמות החלבון קלפרוטקטין. רמת האמינות של בדיקות אלה, לדבריה, אינה יכולה להחליף את הקולונוסקופיה שהייתה ונותרה הבדיקה האולטימטיבית לאבחון מחלות מעי, אף שהיא פולשנית ודורשת הכנות לא נעימות. השיטה החדשה, לעומת זאת, היא בשורה של ממש, שכן היא עשויה לאפשר בדיקה פולשנית פחות, זולה בהרבה ואמינה לפחות באותה המידה.

במחקר השתתפו גם מירי יבזורי, ד"ר אלה פודים, ד"ר אורית פיקאר, פרופ' אורי קופילוב, פרופ' רמי אליקים, ד"ר חן מאיר, פרופ' איריס ברשק ופרופ' שומרון בן-חורין מהמרכז רפואי שיבא; ד"ר דרור שובל ממרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל; ד"ר ישי לוין וד"ר אלון סבידור מהמרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד; וד"ר שני בן-משה, ד"ר ריטה מנקו, סתיו דן, עדי אגוזי וד"ר קרן בהר הלפרן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא של המכון.

דילוג לתוכן