כתם הנפט שכיסה את חופי ישראל הגיע מאוניה שהובילה נפט פיראטי מאירן לסוריה

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: “איתרנו את מכלית הנפט הגולמי שזיהמה את חופי ישראל. היא בבעלות לובית ונשאה מטען מאיראן לסוריה. נבוא חשבון עם הפושע הסביבתי שזיהם את חופי ארצנו, ונתבע פיצויים בשם כל אזרחי ישראל על הפגיעה בבריאות, בטבע, בחיות ובנוף”

בתום חקירה מאומצת שהובילה היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה בשבועיים האחרונים, בסיוע שותפים מישראל וגופים בין-לאומיים, הצליח המשרד להגנת הסביבה לאתר את מכלית הנפט שזיהמה את חופי ישראל.

בראש הצוות עמד מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, ראש צוות החקירה המיוחד, רמי פלג; ניר לוינסקי החוקר הראשי, עו”ד יוני שמיר מהמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה ומהיחידה ימית מעיין חיים ויואב רטנר. כמו כן סייעו בחקירה בסיוע המכון לחקר ימים ואגמים וחברת Windward הישראלית המתמחה במעקב אחר התובלה הימית עבור בעלי הספינות והמטענים באמצעות בינה מלאכותית , ובשילוב עם נתונים מסוכנויות זרות כמו NOAA האמריקאית ו-EMSA האירופית,

במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי בידי אף גורם לא היה מידע מוקדם על כתם חשוד שהוביל לאירוע, שהתגלה לראשונה רק עם נחיתת גושי הזפת בחופי ישראל ב-17 בפברואר. ולכן, כל ניתוח האירועים הוא בדיעבד, באמצעות התחקות אחר נתוני הספינות וצילומי לוויינים.

צוות החקירה גיבש את תמונת המצב הבאה: המכלית אמרלד היא ישנה, בת כ-19 שנה, ומשום כך אינה יכולה להתקבל בנמלי אירופה או ארה”ב. היא נושאת עליה 112 אלף טונות נפט גולמי. אירוע שפיכת הנפט הגולמי אירע בין ה-1 ל-2 בפברואר, בטווח של עשרות קילומטרים מחופי ישראל, בתוך המים הכלכליים של ישראל.

בלוויינים האירופיים נמצא תיעוד בדיעבד של כתם ב-5 בפברואר, שיכול להיות משויך לאותה מעלית במרחק של עשרות קילומטרים מחופי ישראל. כתם זה עשוי להיות גלגול מוקדם של הכתם שהתגלה ב-11 בחודש כ-50 ק”מ מול חופי ישראל, ושלפי המודלים ממיקום זה נחתו גושי הזפת בחופי ישראל.

בדיקות המעבדה של הדגימות שלקח המשרד להגנת הסביבה מייד בקרות האירוע ובימים שלאחר מכן מעלות, כי מדובר בנפט גולמי, ומשום כך צומצמה רשימת החשודות הפוטנציאליות מכ-35 אוניות לארבע מכליות: שתי מכליות נשללו בשל מיקומן בימים שקדמו לאירוע; מכלית נוספת נבדקה בספרד על-ידי צוות מקומי וכן ביוון על-ידי צוות החקירה הישראלי ונשללה לחלוטין כמקור לזיהום, והמכלית הרביעית, הנמצאת כעת באיראן, היא זו שאותרה כגורם לאירוע.

מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה. המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא “חשוכה”, ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

בין 1-2 לפברואר היא זיהמה את המים הכלכליים של ישראל תוך כדי תנועה ועם מכשירים כבויים, וכשהגיעה לאזור סוריה הדליקה מחדש את המכשירים. בין ה-3 ל-14 בפברואר פרקה באזור סוריה את כל הנפט הגולמי שהיה עליה לכלי שיט אחרים. לקראת סוף פברואר כוסו 170 קילומטר של רצועת חוף, מראש הנקרה ועד לחוף אשקלון – למעשה כל קו החוף של ישראל (וגם זה של לבנון) בכתמי זפת שחורים.

יש לציין כי בפרק הזמן הזה, בדיעבד, התגלו בלוויינים עוד שני כתמים באזור שבו שהתה האונייה בין קפריסין לסוריה. האונייה שבה לאיראן שוב באותה דרך של החשכת המכשירים במים הכלכליים של ישראל, עד שהגיעה לנמל באיראן, שם היא עוגנת כיום.

המשרד להגנת הסביבה ביחד עם רשות הספנות והנמלים, ידאג כי מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבין-לאומית (IOPC 1992) וכן יפנה למבטחים של המכלית אמרלד.

“כחברה ישראלית שהים חשוב לה, התגייסנו מהרגע הראשון לסייע למשרד להגנת הסביבה לאיתור מקור האסון, ותרמנו את השימוש במערכת שלנו בהתנדבות. המערכת והחוקרים של Windward סיפקו מודיעין איכותי מבוסס בינה מלאכותית דרכו פוענח האירוע״, אומר עמי דניאל, מנכ”ל ומייסד Windward.

לחשוב פעמיים על הגדלת הזרמת הנפט מאילת לאשקלון

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: “יש לקיים דיון דחוף עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים בנוגע לתוכנית להגדלת נפח פעילות שינוע נפט גולמי בקווי קצא”א; מה שראינו השבוע בחופים באירוע הזפת החמור הוא בזעיר אנפין לעומת כמויות הנפט שעליהן מדובר במקרה של קצא”א; יש לתת דגש להשלכות הפוטנציאליות החמורות לסביבה, שעלולות לשנות את פני האזור במקרה של אסון ולגרום לנזקים בלתי הפיכים”

השרה אמרה את הדברים בהמשך לתוכניות להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט בקו צינור אירופה-אסיה (קצא”א), אשר עשויות לאפשר הובלה של מאות אלפי טונות של דלקים פוסיליים במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.

“אין צורך להכביר במילים על ההשלכות הסביבתיות החמורות אשר עלולות להתרחש במימי הים התיכון והים האדום, כפי שחווינו בזעיר אנפין רק בשבוע שעבר, עת נשפכו כמויות נפט קטנות לאין שיעור מאלו שאליהן אנחנו מדברים במקרה של קצא”א. הדברים באים לידי ביטוי בפן התכנוני, הגולל הגדלת פעילות שינוע דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, בהתחשב בהתרחבותה והתבססותה התיירותית של העיר אילת – במה שמצטייר כצעד בכיוון שגוי.”

“בפן המדיני-גלובלי, מדובר ביוזמה בלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי, במקום לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן. כמו-כן, יגדלו סיכוני שפך נפט למפרץ אילת, ובהתאמה יגדל גם הסיכון באשקלון, בדגש על רגישות המערכת האקולוגית בים סוף.”

לבסוף סיכמה השרהL “צמצום השימוש של ישראל בדלקים פוסיליים, שאליו מוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא יעד לאומי אסטרטגי, שהכרחי לצמצום זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנובעים ממנו. ישראל התחייבה לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה-OECD והאו”ם, למאבק במשבר האקלים”.
לא בטוח שמשרד האנרגיה, שמשמש בפועל כמשרד של טייקוני הגז בכלל מקשיב.

עוד בנושא באתר הידען:

• עוד לא גמרנו עם כתם נפט אחד וכבר יש עוד כמה
• נפט: הקשר בין חיידקים לזהב השחור
• צינור הנפט החדש שמאיים על הטבע באפריקה