סיקור מקיף

ייתכן שפרק הזמן שבו מתארגנת קליפת המוח השמיעתית הוא ארוך מכפי שחשבו עד כה

כשהרעש פסק, מערכת השמיעה של החולדות הבוגרות
המשיכה להתפתח

מרית סלוין

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/brain_development.html

כבר שנים רבות ידוע על הצורך של מערכת הראייה בגירויים חיצוניים להתפתחותה; גירויי אור מעוררים את התפתחות אזורי המוח הקשורים אליה. פחות ברור איך משפיעים גירויי קול על התפתחות מערכת השמיעה. חוקרים רבים סבורים כי הבנת הקשר בין גירויי קול להתפתחות אזורי המוח המגיבים להם תסייע להסביר את התפתחותן של בעיות שמיעה מסוימות.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו בראשות מיכאל מרזניץ' החליטה לבדוק אם מערכת השמיעה, בדומה למערכת הראייה, מושפעת מחשיפה לגירויים חיצוניים. לצורך המחקר השתמשו חברי הקבוצה בחולדות. אף על פי שחולדות אינן המודל המושלם לחקר התפתחות מערכת השמע בבני אדם, הן מאפשרות לחקור את התפקיד הבסיסי של ההתנסות החושית במערכת השמע של יונקים.

תחילת ההתארגנות במוח לקליטת גירויי קול מהסביבה מתחילה אצל החולדות בסביבות היום ה-12 לחייהן. לאחר מכן מבחינים בקליפת המוח שלהן בפעילות אינטנסיווית באזור גדול המגיב לגירויי קול, בעיקר לתדירויות קול גבוהות. פעילות זו מלווה בהופעת תאי עצב, שכל אחד מהם מגיב לתחום רחב של תדירויות. לאחר מכן, במשך תקופה קריטית של כשלושה שבועות, עובר אזור השמיעה בקליפת המוח התארגנות נרחבת שבעקבותיה מתגבש המבנה הסופי שלה, המגיב לספקטרום רחב של צלילים. שטחו של "האזור השמיעתי הראשוני של קליפת המוח", שנקרא בקיצור ,A1 מצטמצם וכל חלק בו מגיב לתחום צר של תדירויות, בכללן תדירויות נמוכות.

קבוצת המחקר מאוניברסיטת קליפורניה החליטה לבדוק כיצד תנאים אקוסטיים חיצוניים משפיעים על התפתחות קליפת המוח השמיעתית.
לשם כך הם גידלו גורי חולדות ברעש חלש ומתמשך. הרעש לא הזיק לשמיעה, אך הוא עימעם את הקולות הטבעיים הנשמעים בסביבה ומנע מהגורים לשמוע בבירור את הקולות המגיעים אליהם מאמם, מאחיהם ומאובייקטים אחרים בסביבה. החוקרים מיפו את הארגון של קליפת המוח השמיעתית אצל החולדות שנחשפו לרעש המתמשך והשוו אותה לארגון קליפת מוח זו אצל חולדות שגדלו בתנאים נורמליים. שיטת המיפוי התבססה על רישום התגובות של תאי העצב בקליפת המוח השמיעתית למגוון של צלילים שהושמעו לחולדות מורדמות.

החוקרים, שפירסמו את ממצאיהם בכתב העת ","Science נוכחו לדעת שאצל החולדות שנחשפו לרעש, אזור A1 לא התפתח ונשאר כמו אצל גורים בני 16 יום. בדיקות נוספות מצאו שאצל גורי החולדות שגדלו בינקותם בתנאי רעש אך הוצאו בשלב מסוים מהסביבה הרועשת ועברו לתנאים נורמליים, קליפת המוח השמיעתית שמרה על גמישותה והמשיכה להתפתח. בשלב הבא חשפו גורי חולדות לרעש מתמשך עד שהגיעו לבגרות (בגיל 50 עד 90 יום), ואחר כך הוציאו אותם מהסביבה הרועשת. גם אצל חולדות אלה, מערכת השמיעה, שהתפתחותה נעצרה בשלב מוקדם בשל תנאי הרעש, המשיכה להתפתח ברגע שהרעש הופסק. התארגנות קליפת המוח השמיעתית אצל חולדות אלה נשלמה זמן רב אחרי סיום ההתארגנות אצל החולדות בקבוצת הביקורת, אולם בשני המקרים התוצאה היתה זהה.
על פי תוצאות המחקר נראה שחלון הזמן שבו קליפת המוח השמיעתית מסוגלת להתארגן, רחב למדי. "זה כאילו שהמוח 'מחכה' לצלילים בעלי משמעות כדי להמשיך את התפתחותו, וכשהוא נחשף להם לבסוף – הוא מגיב. התהליך קורה גם כאשר החיה מבוגרת יותר", אמר אדוארד צ'נג, אחד החוקרים.

ממצאי המחקר מדגימים לראשונה ברמה התאית את ההשפעה המזיקה של רעש על התפתחות קליפת המוח השמיעתית. בנוסף לליקויי השמיעה המולדים, ישנם תינוקות שמפתחים ליקויי שמיעה כתוצאה מנוזלים באוזן התיכונה, המחלישים את עוצמת הקולות המגיעים לאוזן הפנימית. אצל תינוקות אחרים מתפתחים ליקויי שמיעה כתוצאה מגדילה בסביבה רועשת מאוד. על רופאים המטפלים בתינוקות עם ליקויי שמיעה לזהות את הליקויים מוקדם ככל האפשר, וזאת כדי שיוכלו להתחיל בטיפול בחלון הזמן שבו קליפת המוח השמיעתית מתפתחת. המחקר החדש מעלה את האפשרות שחלון הזמן הזה ארוך מכפי שחשבו עד כה.

ידען המוח
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~516873396~~~174&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן