סיקור מקיף

ייתכן שהאסטרואיד 16 פסיכה העשיר במתכות יקרות הוא בסופו של דבר לא גוש מתכת מוצק אלא ערימת אבנים

החוקרים ביססו את העבודה שלהם על נתונים תצפיתיים קודמים שהראו שהאסטרואיד הוא בעיקר תערובת של שלושה מרכיבים: מתכת, פירוקסן דל ברזל וכונדריט פחמני. ניסוי במעבדה הביא את החוקרים למסקנה שצפיפות האסטרואיד נמוכה. עד 2026 צפויה חללית של נאס”א להגיע אליו

איור אמן של האסטרואיד 16 פסיכה  Credit: NASA/JPL-Caltech/ASU
איור אמן של האסטרואיד 16 פסיכה Credit: NASA/JPL-Caltech/ASU

האסטרואיד 16 פסיכה, המכונה לעיתים קרובות אסטרואיד ה-10,000 קוודריליון דולר משום שהוא מורכב ממתכות יקרות, הוא אולי לא לגמרי מה שהוא נראה. במאמר חדש מהאוניברסיטה של אריזונה נטען שהאסטרואיד כנראה יותר נקבובי ופחות מתכתי ממה שהראו מחקרים קודמים. עדיין יש לו בוודאות מבנה שרובו מתכתי, אבל ההרכב שלו יותר מורכב – ואלה חדשות טובות. היות שכרייה בחלל לא מעשית (בעתיד הקרוב בכל אופן), הערך האמיתי של 16 פסיכה הוא מדעי: מדעני פלנטות חושבים שהוא כנראה הליבה החשופה של פרוטופלנטה מימי קדם של מערכת השמש. חקירה של עצם כזה מקרוב תהיה מאוד שימושית להבנת ההיווצרות של פלנטות, והמאמר הזה הוא הניסיון האחרון להבין את המבנה שלו.

החוקרים ביססו את העבודה שלהם על נתונים תצפיתיים קודמים שהראו שהאסטרואיד הוא בעיקר תערובת של שלושה מרכיבים: מתכת, פירוקסן דל ברזל וכונדריט פחמני. במעבדה הם ניסו לשחזר את הספקטרומים הנראה והקרוב לאינפרה אדום שנראו על ידי התצפיות הטלסקופיות, באמצעות תערובות שונות של שלושת המרכיבים. זה אפשר להם לקבוע בדרגת דיוק גבוהה יותר את האחוז של אחד מהמרכיבים שמרכיבים את פני השטח של 16 פסיכה. התוצאה הייתה 82.5% מתכת (ההערכה הקודמת הייתה לא פחות מ-94%), 7% פירוקסן דל ברזל ו-10.5% כונדריט פחמני. הם גם הצליחו לקבוע שהצפיפות של האסטרואיד חייבת להיות די נמוכה, עם נקבוביות של 35%.

כפי שמסביר המחבר הראשי דיוויד קנטילו: “הירידה הזאת בתכולת המתכת ובצפיפות הנפחית מעניינת כי היא מראה ש-16 פסיכה עבר שינויים יותר משחשבו קודם… המשמעות של תכולת מתכת נמוכה ממה שחשבו פעם היא שייתכן שהאסטרואיד היה חשוף להתנגשויות עם אסטרואידים המכילים את הכונדריט פחמני היותר נפוץ, שיצרו בו שכבה על פני הקרקע שבה אנו צופים”.

צפיפות נמוכה נפוצה באסטרואידים קטנים יותר. המשימה OSIRIS-REx של נאס”א לאסטרואיד בנו גילתה שהעצם בגודל של בניין דומה יותר לערימת אבנים מאשר לגוש סלע אחד, עם נקבוביות מעל 50%. אבל לגבי עצמים גדולים יותר כמו פסיכה (שהוא האסטרואיד ה-16 בגודלו במערכת השמש לפי קוטר והתשיעי בגודלו לפי מסה — בערך בגודל של מסצ’וסטס), צפיפות נמוכה כזאת הייתה הפתעה. אם 16 פסיכה הוא באמת ליבה פלנטרית עתיקה, הוא לא נראה כפי שהיינו מצפים שייראה.

עיבוד תמונה של החללית שמתוכננת להגיע לאסטרואיד פסיכה עד 2026. NASA/JPL-Caltech/Arizona State Univ./Space Systems Loral/Peter Rubin
עיבוד תמונה של החללית שמתוכננת להגיע לאסטרואיד פסיכה עד 2026. NASA/JPL-Caltech/Arizona State Univ./Space Systems Loral/Peter Rubin

יש רק דרך אחת לגלות מה קורה שם, כמובן, והיא לבוא לבקר אותו. נאס”א מתכננת כבר שנים שמקפת רובוטית תבקר את 16 פסיכה, ותאריך השיגור מתקרב. התכנון המקורי היה להגיע לאסטרואיד ב-2030, אבל לוח הזמנים הוקדם כדי לנצל מסלול ישיר יותר, והחללית תשוגר עכשיו ב-2022 ותגיע ב-2026. מה היא תמצא כשתגיע לשם פתוח לניחושים, אבל המחקר של קנטילו נתן לנו אומדנים טובים יותר למה לצפות, ויוצר התלהבות לעוד הפתעות שיגיעו.

לידיעה באתר יוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.