סיקור מקיף

יין ורוטב דגים – באשקלון נחשפו עדויות להעדפות הקולינריות של הרומאים לפני 2000 שנה

בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות בדרום אשקלון לפני הקמת פארק אקו-ספורט ביוזמת עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון, התגלה אזור תעשייה קדום שחושף: התפריט הרומי הגיע גם אל השולחן הארץ ישראלי * החפירה חשפה גתות לייצור יין ומתקנים עתיקים נדירים להכנת ציר הדגים, שהיה פופולארי מאוד, אך הכנתו היתה כרוכה בריחות עזים

בית היוצר לקנקני היין מהתקופה הרומית באשקלון. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
איזור הכנת קנקני היין מהתקופה הרומית באשקלון. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

בריכות להכנת רוטב דגים (גֶארום), מהיחידות הידועות במזרח אגן הים התיכון, נחשפו לאחרונה בחפירות רשות העתיקות באשקלון. החפירות, שנערכות במימון עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון לפני הקמת פארק אקו-ספורט, חשפו עדויות להעדפות הקולינריות של הרומים והביזנטים שישבו כאן לפני 2000 שנה. בחפירה השתתפו בני גרעין נחל מקיבוץ יד מרדכי ותלמידי בי"ס מקיף ו' באשקלון, ששטח החפירה מצוי ממש מאחוריו.

לדברי ד"ר טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, "הרבה לפני הרוטב של הפסטה והפיצה, המטבח של הרומאים הקדומים התבסס על ציר דגים: מקורות היסטוריים מספרים על ייצור רוטב הדגים המיוחד, ששימש תבלין בסיסי למאכלים בתקופה הרומית והביזנטית בכל אגן הים התיכון. מספרים שהצחנה שהיתה כרוכה בהכנתו הרחיקה את אזורי הייצור שלו לשולי היישובים, ואכן, גם במקרה זה, נמצאו המתקנים במרחק של כ-2 ק"מ מאשקלון העתיקה".

לדברי אריקסון-גיני, "זו תגלית נדירה באזורנו. מוכרים רק מתקנים בודדים מסוג זה במזרח אגן הים התיכון. הכתובים אף מספרים שהיה גארום יהודי כשר. חשיפתו של מתקן כזה באשקלון מעידה על כך שהטעם הרומאי נדד לרחבי האמפריה לא רק בפריטי הלבוש, אלא גם בהרגלי האוכל".

מתקני תעשיית הדגים מהתקופה הרומית באשקלון. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
מתקני תעשיית הדגים מהתקופה הרומית באשקלון. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

עם השנים ננטש האתר הרומי, אך התנאים הטובים שמציע האזור לגידול ענבים איכותיים ליין נותרו בעינם, ובמאה ה-5 לספירה, בתקופה הביזנטית, החל לפעול במקום מנזר שנראה כי התפרנס מתעשיה זו; במקום נבנו 3 גתות וכנסיה מפוארת. זו, אמנם לא שרדה, אך פריטים מתוכה, כגון פריטי שיש מעוצבים וחלקי פסיפס מרשימים שעיטרו אותה, נמצאו באתר. לא רחוק מהגתות נחשפו גם שרידי בית יוצר ענק לקנקני חרס, אשר שימשו לשיווק היין. נראה כי היין שווק לייצוא.

לדברי ד"ר אריקסון-גיני: "האתר, ששימש כאזור תעשייה לאורך מספר תקופות, ננטש שוב לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה, ולאחר מכן התיישבו במקום משפחות נוודים – ככל הנראה באוהלים, ואלה פרקו את חלקי האתר השונים ומכרו את החלקים העתיקים כחומרים לבנייה בעבור כסף." עדויות לפעילות זו נמצאה בבורות האיגום של הגתות אשר הפכו לבורות אשפה, ובהם כמות גדולה של עצמות חיות גדולות, כגון חמורים וגמלים.

החפירה, במימון החברה הכלכלית אשקלון מתקיימת לקראת הקמת פארק אקו-ספורט גדול ובו מתוכננים בריכה מלאכותית, אצטדיון ומתקנים נוספים לרווחת התושבים.
ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, בירך על הממצאים החשובים והוסיף: "אשקלון היא אחת הערים הקדומות בעולם, ומפעם לפעם אנחנו מקבלים הוכחה לכך. המדובר על חשיפה באחת השכונות החדשות והיפות בעיר, דבר שיוצר שילוב מיוחד בין העבר העשיר של העיר לבין ההווה המתפתח והעתיד המתקדם שלה".

ראו גם סדרת כתבות מאת ד"ר יחיעם שורק, המוקדשת לכלכלת ארץ ישראל מהתקופה הרומאית ועד ימי הביניים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן