חללית האוריון נחתה בהצלחה באוקיאנוס השקט, כעת נערכים בנאס"א לבדיקתה כהכנה לטיסות המאוישות

החללית השלימה טיסה שכללה הקפה של הירח ונשאה מספר ניסויים מדעיים. כעת היא נמצאת על סיפון ספינה צבאית אמריקנית שתיקח אותה לסן דייגו, ומשם תועבר למרכז החלל קנדי בפלורידה לבדיקות

החללית אוריון של נאס"א נחתה בשלום  באוקיינוס השקט, מערבית לבאחה קליפורניה, בשעה 9:40 בבוקר שעון החוף המערבי (19:40 שעון ישראל) היום, א', לאחר משימה שוברת שיאים שבה היא גמאה יותר מ-2 מיליון קילומטרים במסלול סביב הירח וחזרה בשלום לכדור הארץ, ובכך השלימה את  מבחן הטיסה ארטמיס I.

הנחיתה הימית היא אבן הדרך האחרונה של משימת ארטמיס I שהחלה בהמראה מוצלחת של רקטת מערכת שיגור החלל (SLS) של נאס"א ב-16 בנובמבר, מכן השיגור 39B במרכז החלל קנדי של נאס"א בפלורידה. במשך 25.5 ימים, בחנה נאס"א את אוריון בסביבה הקשה של החלל העמוק לפני שיגור אסטרונאוטים על ארטמיס II.

"נחיתתה של החללית אוריון – שהתרחשה 50 שנה  בדיוק לאחר נחיתת אפולו 17 על הירח – היא גולת הכותרת של משימת ארטמיס הראשונה. משיגור הרקטה החזקה ביותר בעולם ועד למסע יוצא הדופן סביב הירח ובחזרה לכדור הארץ, ניסוי הטיסה הזה הוא צעד גדול קדימה בדור ארטמיס של חקר הירח", אמר מנהל נאס"א ביל נלסון. "זה לא היה אפשרי בלי הצוות המדהים של נאס"א. במשך שנים, אלפי אנשים הקדישו את עצמם למשימה זו, אשר מעוררת השראה בעולם ועבדו יחד כדי להגיע לחופים קוסמיים בתוליים. היום הוא ניצחון ענק לנאס"א, לארצות הברית, לשותפים הבינלאומיים שלנו ולאנושות כולה".

במהלך המשימה, אוריון ביצע שתי טיסות התקרבות לירח – עד למרחק של 130 ק"מ מפני הירח. במרחק הרחוק ביותר שלו במהלך המשימה, אוריון טסה למרחק של כמעט 420,000 ק"מ מפני כדור הארץ, יותר מפי אלף מהמקום שבו תחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ, כדי לנסות את המערכות לפני שיגור אנשי צוות."

"עם חזרתה של אוריון בבטחה לכדור הארץ נוכל להתחיל לראות את המשימה הבאה שלנו באופק, אשר תטיס צוות לירח בפעם הראשונה כחלק מעידן החקר הבא", אמר ג'ים פרי, מנהל שותף בנאס"א במנהלת המשימה לפיתוח מערכות מאוישות. "המסע הזה מתחיל את דרכנו לקצב קבוע של משימות ונוכחות אנושית מתמשכת על הירח, לתגליות מדעיות ולהכנה למשימות אנושיות למאדים".

לפני הכניסה לאטמוספירה של כדור הארץ, מודול הצוות נפרד ממודול השירות שלו, שסופק על ידי סוכנות החלל האירופית. במהלך הכניסה לאטמוספירה, סבלה החללית אוריון מטמפרטורות חמות בערך כמו פני השטח של השמש, כ-2,800 מעלות צלזיוס. תוך כ-20 דקות, אוריון האטה מכמעט 25,000 קמ"ש לכ-20 קמ"ש כדי שתוכל לעשות את שארית הדרך עד הנחיתה בסיוע המצנחים שלה.

במהלך ניסוי הטיסה, אוריון נשארה בחלל זמן רב יותר ממה שכל חללית המיועדת לאיוש בידי אסטרונאוטים עשתה מבלי לעגון בתחנת חלל. בעודה במסלול מעבר לצד הרחוק של הירח, עקפה אוריון עקף את שיא המרחק שעברה חללית שנועדה לשאת בני אדם, שנקבע בעבר במהלך מבצע אפולו 13.

"אוריון חזרה מהירח וחזר בשלום לכדור הארץ", אמר מייק סראפין, מנהל המשימה של ארטמיס I. "הפעלנו בהצלחה את אוריון בסביבת החלל העמוק, שם היא עלתה על הציפיות שלנו, והוכחנו שאוריון יכולה לעמוד בתנאים הקיצוניים של חזרה דרך האטמוספרה של כדור הארץ ממהירויות הטיסה מהירח."

צוותי הקרקע עובדים כעת כדי להבטיח את אוריון למסע הביתה בספינה USS Portland. צוות הספינה  המורכב מאנשי צוות ונכסים ממשרד ההגנה האמריקאי, כולל מומחים אמפיביים מהצי, מומחי מזג אוויר של חיל החלל ומומחי חיל האוויר, כמו גם מהנדסים וטכנאים ממרכז החלל קנדי  של נאס"א בבפלורידה, מרכז החלל ג'ונסון של הסוכנות ביוסטון ואנשי צוות  תחום החלל של חברת לוקהיד מרטין.

בימים הקרובים תחזור אוריון לחוף, שם יפרקו הטכנאים את החללית ויעבירו אותה במשאית בחזרה למרכז החלל קנדי. כאשר היא תגיע לשם יפתחו צוותים את הצוהר ויפרקו כמה מטענים, כולל ה"מפקד" מוניקין קמפוס, ערכות הניסויים בביולוגיה של החלל,  ה"כלב" סנופי וערכת הטיסה הרשמית. לאחר מכן, הקפסולה ומגן החום שלה יעברו בדיקה וניתוח במשך מספר חודשים.

אחד הניסויים הללו כלל בובות עטופות בחיישנים שנועדו לבחון את השפעת הקרינה מחוץ לחגורת הקרינה של כדור הארץ על האסטרונאוטים הצפויים לטוס בטיסות הבאות. הבובה הישראלית זוהר עטתה את מגן הקרינה של חברת סטמראד הישראלית, ואילו עמיתתה הגרמנית הלגה היתה נטולת הגנה ומשמשת כקבוצת ביקורת.

הבובות זוהר והלגה שימשו לבדיקת ההגנה מקרינה באמצעות אפוד ה-AstroRad הישראלי, שפיתחה StemRad הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

האפוד נועד להגן על גופם של אסטרונאוטים בחלל העמוק בדרכם לירח ולמאדים. מדובר בניסוי משותף של סוכנות החלל הישראלית עם מקבילתה הגרמנית אשר יבדוק את מידת ההגנה שהחליפה מספקת בפני קרינה בחלל. אם הניסוי יצליח, יש סיכוי גבוה שהטכנולוגיה תהפוך לסטנדרט במשימות חלל עמוק עתידיות לירח ולמאדים.

ארטמיס 1 היתה הניסוי המשולב הראשון של מערכות חקר החלל העמוק של נאס"א – החללית אוריון, רקטת SLS מערכות הקרקע התומכות – ונתמך על ידי אלפי אנשים ברחבי העולם, החל מקבלנים שבנו את החללית ואת הרקטה, והתשתית הקרקעית הדרושה לשיגורם, דרך שותפים בינלאומיים ואוניברסיטאיים, וכלה בעסקים קטנים המספקים תת-מערכות ורכיבים.

באמצעות משימות ארטמיס,  נאס"א תסלול את הדרך לנוכחות ירחית ארוכת טווח ותשמש אבן דרך לאסטרונאוטים בדרך למאדים.

עוד בנושא באתר הידען:

• ארטמיס 1: אוריון תנסה לבצע את כניסת הדילוג הראשונה של חללית מאוישת
• משימת ארטמיס 1 של נאס"א לירח מכינה את הקרקע לחקר חלל שגרתי מעבר למסלול כדור הארץ
• ארטמיס 1 שוגרה לירח * נפרדה מהמשגר ומקיפה את כדור הארץ