סיקור מקיף

חיסון ניסיוני הגן על קופים מהידבקות בסארס

לורנס אלטמן, הארץ, חדשות וואלה!

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/sarsmonekeys.html

שתי קבוצות חוקרים דיווחו בשבוע שעבר כי הצליחו למנוע הידבקות של קופים בנגיף הסארס. הצלחתן מעוררת תקווה כי בעתיד יהיה אפשר לתת את החיסונים גם לבני אדם

חוקרים מהמכון הלאומי האמריקאי לחקר אלרגיות ומחלות מידבקות, הנמצא בבתסדה שבמרילנד, דיווחו שלשום בכתב העת "The Lancet" כי מנה אחת של תרכיב חיסון ניסיוני, המרוסס לתוך האף, סיפקה לקופים הגנה מוחלטת מפני הידבקות בנגיף הסארס. באותו גיליון דיווחו חוקרים הולנדים וגרמנים כי השתמשו באסטרטגיה אחרת – הזרקה של נוגדן חד-שבטי אנושי, סוג של חלבון מהונדס גנטית. הנוגדן מנע את התפתחות הנזק שגורם הסארס לריאות ועצר את התפשטות הנגיף.

לדברי חוקרים שלא היו מעורבים בשני המחקרים, הממצאים מצביעים על התפתחות חשובה בדרך לפיתוח חיסון נגד סארס. אולם גם הם וגם חברי קבוצות המחקר סבורים כי יש צורך במחקר נוסף לפני שיהיה אפשר להפוך כל אחת מהשיטות הללו לתרכיב חיסון מסחרי או לטיפול המונע הדבקה. החוקרים האמריקאים הביעו תקווה כי יוכלו להתחיל לבדוק את החיסון על בני אדם כבר בשנה הבאה, אם יוכח במחקרים נוספים כי הוא בטוח. החיסונים שיפותחו בעזרת שתי השיטות יינתנו ככל הנראה לעובדי בריאות – גם כדי להגן עליהם מפני הידבקות בסארס, וגם כדי למנוע את הדבקתם של אנשים נוספים.

האסטרטגיה האמריקאית ידועה כ"חיסון פעיל", בעוד שהאסטרטגיה האירופית ידועה כ"חיסון סביל", בין היתר מפני שהיא אינה פועלת לטווח ארוך. אולם החוקרים מניחים שהשפעתה תימשך די זמן על מנת שתוכל לסייע בהפסקת התפרצות של מחלת הסארס.

החיסון האמריקאי רוסס פעם אחת לאפם של ארבעה קופים. כעבור ארבעה שבועות נחשפו הקופים במתכוון לנגיף הגורם לסארס. לאחר ההדבקה הקופים נבדקו ובמערכת הנשימה שלהם לא התגלה כל סימן למחלה. בדיקות דם הראו כי הם פיתחו סוג של חלבון הידוע כנוגדן היכול לנטרל נגיפים. החוקרים התיזו לתוך אפם של ארבעה קופים אחרים, ששימשו כקבוצת ביקורת, תרסיס שלא כלל את תרכיב החיסון. נגיף הסארס התרבה אצל ארבעת הקופים האלה.

פרסומתתרכיב החיסון הוכן על ידי החדרת חלק מחלבון המעטפת, שהוא חלק מנגיף הסארס, לתוך נגיף פאראינפלואנזה (סוג של נגיף שפעת) שעבר שינוי. חלבון המעטפת מסייע לנגיף לחדור לתאי המטרה האנושיים. ד"ר פיטר קולינס, אחד החוקרים האמריקאים, אמר כי חיסון באמצעות החלבון בלבד גרם לתגובה חיסונית חזקה אצל הקופים.

במתכונתו הנוכחית תרכיב החיסון האמריקאי יהיה ככל הנראה יעיל יותר בקרב ילדים, מכיוון שמרבית המבוגרים כבר סבלו בעבר מזיהומים במערכת הנשימה שנגרמו על ידי נגיף הפאראינפלואנזה. לפיכך, המדענים מעוניינים כעת לפתח תרכיב חיסון שונה באמצעות שימוש בנגיף אחר שלתוכו אפשר יהיה להחדיר את חלבון המעטפת.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~885432509~~~124&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן