סיקור מקיף

חוקרים: אריכות ימים תלויה בגנים מועטים

מחקר בבני מאה מצביע על כרומוזום 4 כתורם לאריכות ימים

מאת תמרה טראובמן
מילדרד טילטון, אמריקאית החיה בעיר לומינסטר על גדות נהר הנשוה במדינת מסצ'וסטס, חגגה לא מזמן את יום הולדתה ה-.102 אביה, מלקולם בראון, חי עד גיל. 101 לטילטון שתי אחיות שעדיין חיות: לויס דיקנסון בת ה-99, ומרג'ורי פישר בת ה-.97 לשלוש האחיות יש אח צעיר: רוג'ר בראון, בן ה-92.

מלבד דיקנסון, הנמצאת בבית אבות, הרי שמצבם הבריאותי של יתר בני המשפחה הוא בהחלט טוב: הם עצמאיים ועדיין מנהלים אורח חיים פעיל. שני מדענים מבוסטון שניתחו את הד-נ-א של המשפחה יוצאת הדופן הזאת, כמו של עשרות בני 90 ו-100 נוספים, מאמינים שהם הצליחו לפצח חלק מתעלומת אריכות הימים שלהם.

החוקרים, ד"ר לואיס קנקל וד"ר טום פרלס מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד, דיווחו אתמול כי הם מצאו אזור ספציפי בד-נ-א, המכיל גנים שכנראה תורמים לאריכות ימים.

מחקרם של קנקל ופרלס התחיל ב-.1995 הם ראיינו אנשים שהגיעו לשיבה מופלגת במצב בריאותי סביר, במסגרת מחקר המכונה "מחקר בני המאה של ניו אינגלנד". במהלך הראיונות, סיפרו משתתפים רבים שיש להם אח או כמה אחים בני 90 או יותר. בהודעה רשמית שפירסמה אוניברסיטת הארוורד, כתב ד"ר קנקל כי "לעתים תכופות, אחרי שתמצא בן מאה אחד, תגלה שיש לו לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה, שגם הוא בן מאה או בשנות ה-90 לחייו, ובכושר בריאותי מצוין". ממצא זה הוביל את החוקרים למסקנה שלאריכות ימים ישנו מרכיב גנטי.

אם מחקרים עתידיים יאששו את תוצאות המחקר הנוכחי, התגלית הזאת תהיה חשובה לחקר ההזדקנות. כך אמר ד"ר תומאס קירקווד, גרנטולוג מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה, לכתב העת המדעי ","Science בגיליון שיתפרסם ביום שישי. אבל הוא הזהיר ש"התוצאות לא מאוד מובהקות", ולכן מוקדם מדי, לדעתו, להתרגש מהממצאים.

ד"ר קירקווד הוסיף כי ייתכן שהגנים הנמצאים באזור אינם קשורים ישירות לאריכות ימים, אלא כאלה שמעניקים הגנה מפני מחלות הכרוכות בהזדקנות, כמו מחלות לב ואלצהיימר.

כדי לבדוק את הבסיס התורשתי של אריכות הימים, סרקו החוקרים את הגנום של 137 זוגות או שלישיות של אחים ואחיות, שבהם קיים לפחות אח אחד בן98 ויותר, ואח נוסף שעבר את גיל ה-.90 בסך הכל נבדקו 308 אנשים, בני91 עד 109. רוב המשתתפים, אומרים החוקרים, הם ממוצא אירופי.

בניסיון למצוא מכנה משותף גנטי לאנשים המאריכים ימים, סימנו החוקרים 400 אזורים לאורך הגנום של הנבדקים, והשוו את הגנומים זה לזה. הם גילו כי אצל כמעט כל הנבדקים הופיע קטע דומה בכרומוזום מספר ארבע. ד"ר קנקל וד"ר פרלס סבורים כי איפשהו לאורך הקטע הזה, נמצא גן או כמה גנים ספורים התורמים לאריכות ימים.

במאמר שמתאר את תוצאות המחקר, ושפורסם אתמול בכתב העתהמדעי"Sciences of National Academy of "Proceedings כותבים החוקרים כי הם מאמינים שהגנים שנמצאים באזור קשורים ישירות לתוחלת חיים ארוכה, ולא רק מעניקים הגנה מסוימת מפני המחלות הכרוכות בהזדקנות.

עם זאת, תהליך מציאת הגנים הספציפיים עשוי להימשך זמן רב. בקטע שבו התמקדו החוקרים נמצאים בין 100 ל-500 גנים. לפי הסברה המקובלת בקרב חוקרי ההזדקנות, חייבים להיות בערך אלף גנים – שמפוזרים על פני הגנום כולו, ולא מקובצים באזור אחד – שקשורים לאריכות ימים, מכיוון שזו תכונה מורכבת.

אבל ד"ר קנקל רומז שייתכן שאריכות ימים מושפעת רק מגנים ספורים. הוא מתבסס על מחקרים שגילו כי באורגניזמים כמו זבוב הפירות ותולעת זעירה בשם נמטודה, שינויים בגן בודד יכולים להאריך את תוחלת החיים בעשרות אחוזים. בסוף השנה שעברה, למשל, מדענים מאוניברסיטת קונטיקט ביצעו בזבוב הפירות שינוי בגן שזכה לשם ,INDY ראשי תיבות של "I'm "Not Dead Yet" (אני עדיין לא מת). השינוי הבודד הזה העלה את תוחלת החיים של הזבוב ב-%50, ואיפשר לו לחיות 110 יום. זאת, בשעה שחבריו הרגילים שורדים 70 יום לכל היותר. "ידענו שרק גנים מעטים משפיעים על אריכות ימים באורגניזמים ירודים", אומר ד"ר קנקל, "עכשיו נראה לנו שזה עשוי להיות נכון גם לגבי בני אדם".

ד"ר קנקל אומר שהוא ועמיתיו אינם מעוניינים למצוא דרך שתעניק לבני אדם חיי אלמוות, אלא רק לאפשר לאנשים להזדקן ללא המחלות המלוות את הזיקנה. "אנחנו רואים שבני המאה במחקר שלנו, מזדקנים באופן אטי ביחס לאוכלוסייה הכללית, והם איכשהו מצליחים לדחות באופן ניכר, ולעתים אף להימנע לגמרי, מהמחלות הקשורות להזדקנות כמו מחלות לב, שבץ, סוכרת, סרטן ואלצהיימר", אומר ד"ר קנקל. "אנו לא מנסים למצוא את מעיין הנעורים", מוסיף ד"ר פרלס. "אנו מנסים למצוא את מעיין ההזדקנות הטובה".

לדברי ד"ר פרלס, ייתכן שאנשים המגיעים לגיל מופלג נהנים משילוב גנטי מוצלח, הכולל גנים לאריכות ימים והעדר גרסאות פגומות של גנים המגבירות את הסיכוי ללקות במחלות כמו אלצהיימר וסרטן.

בכל מקרה, עדיין לא ברור מהי תרומת התורשה ומה תרומת הסביבה ואורח החיים לתוחלת החיים. תוצאות מחקר על תאומים סקנדינוויים, שלא הגיעו לגיל מופלג, מרמזות שחלקה של התורשה לחיים מופלגים הוא כ-%.25 לשאר%75 אחראי כנראה אורח החיים. אבל לא בטוח שהיחס הזה נכון גם לגבי בני המאה. "ייתכן שבגילאים האלה הגורמים הגנטיים נעשים יותר משמעותיים", סבור ד"ר פרלס.

^^רזים, לא מעשנים, לא עצבניים^^

המשתתפים ב"מחקר בני המאה של ניו אינגלנד" מנהלים אורח חיים שונה מאוד זה מזה: חלקם צמחונים אדוקים, אחרים צורכים מזונות עתירי שומן; חלקם מלומדים, אחרים בקושי יודעים קרוא וכתוב; רמת ההכנסה שלהם מגוונת; והפעילות הגופנית שהם נוהגים לעשות נעה משעות ארוכות של רביצה על הכורסה ועד לריצה יומית סביב הפארק.

אבל החוקרים מצאו בכל זאת כמה מאפיינים משותפים באורח החיים שלהם: מעטים מהם סובלים מהשמנת יתר ומעטים מהם מעשנים. בנוסף, מחקר ראשוני רומז שבמבחני אישיות שבודקים את רמת הנוירוטיות, קיבלו מאריכי החיים ציונים נמוכים. המשמעות של ציון נמוך, אומרים החוקרים, היא שהנבדקים אינם שוקעים באופן אובססיווי בבעיות, ולכן מסוגלים להתמודד היטב עם מצבי דחק.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~299362744~~~25&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. בס"ד לפי המחקר אריכות ימים תפקיד של מערכת עצבים [Kenyon C. 1998] ואצל בני אדם היא התנהגות ונראה שלאריכות ימים חשובים דברים והםהאם אדם מחפש דרך שלו האם הוא מחפש הקב"ה והאם הוא בוחר מטרה טובה שהיא טובה לכלל הבריה ולא רק לו או לקבוצה מסיימת ואם יש ברשותכם מידע על מחקרים על קשר רוחניות לאריכות ימים אשמח להכיר תודה ד"ר שבסקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן