סיקור מקיף

התלמידים התגברו על התקלה ואירוע השאלות והתשובות עם איתן סטיבה יצא לפועל

ביום חמישי האחרון, 14/4/2022 התקיים במרכז המדעים הרצליה אירוע שבמסגרתו דיברו תלמידים מכמה בתי ספר בארץ עם הישראלי איתן סטיבה במהלך שהותו בתחנת החלל הבינלאומית באמצעות מכשיר של חובבי רדיו

מימין לשמאל שלומי בן אברהם, יעל הלמן ומיקה בן ארי - תלמידי מרכז המדעים בהרצליה ששוחחו במכשירי רדיו חובבים עם איתן סטיבה בתחנת החלל הבינלאומית. צילום: אבי בליזובסקי
מימין לשמאל שלומי בן אברהם, יעל הלמן ומיקה בן ארי – תלמידי מרכז המדעים בהרצליה ששוחחו במכשירי רדיו חובבים עם איתן סטיבה בתחנת החלל הבינלאומית. צילום: אבי בליזובסקי

לכאורה משהו שגרתי, כי קל ליצור קשר עם תחנת החלל דרך מערכי השידור והקליטה הקרקעיים והלוויניים של נאס"א ואפילו בפס גבוה (בתאום כמובן מראש), אבל בכל זאת התלמידים חזרו לימי הרדיו. אבל לא מדובר סתם בשיחה, קדמו לה הכנות טכנולוגיות רבות משום שהתלמידים מפעילים בעצמם את תחנת הקרקע שבדרך כלל משמשת אותם לקשר עם לווייני תבל (וקודם דוכיפת). 

גם בערב הזה היו אלה התלמידים עצמם, תלמידי כיתות ט-יב שהכינו את התשתית ונדרשו להתגבר על תקלה שגרמה לאנטנה לא להסתנכרן עם תחנת החלל והם עשו זאת בהצלחה תוך הפסד של שלוש דקות מתוך עשר הדקות שבהן התחנה חלפה מעל ישראל. 

מיקה בן ארי, תלמידת כיתה י"א בביה"ס להנדסאים במגמת מדעי ההנדסה ופיזיקה במרכז המדעים בהרצליה תיארה כיצד ההכשרה שהם מקבלים – פרויקטים שצריך להתמודד איתם מא' ועד ת' עדיפה על פני השיטה הרגילה של לוח וגיר.

"במקום לשבת להקשיב למורה אנחנו מגיעים לפה למעבדת הלוויינים במרכז המדעים. אנחנו מתקשרים ברדיו עם הלוויינים, והכל מתחיל מאפסL אנחנו צריכים לתכנן הכל מא' ועד ת'. אם קורית תקלה אנחנו הולכים ופותרים אותה. בניגוד לבתי ספר רגילים שבנויים יותר על שינון – אפילו במקצועות כמו מתמטיקה.

לומדים מהתמודדות על תקלות

"התכוננו זמן רב לתקשורת הזו עם תחנת החלל. אף פעם אי אפשר לצפות מה תהיה הבעיה שתצוץ. הכנו גיבויים על גיבויים ותכננו את הפתרונות לתקלות אפשריות ובכל זאת היו בעיות בהתחלה לא הכל הלך חלק וצריך לחשוב מאיפה יכולה לנבוע הבעיה וכיצד פותרים אותה. הצלחנו לשמוע את סטיבה עד שתחנת החלל הגיעה לגובה של ארבע מעלות ושם האנטנה לא ננעלה. קודם ניתקנו מכשיר מהמחשב וכשחיברנו חזרה האנטנות לא הסתנכרנו. שני תלמידים ביחד עם המדריך דוד גרינברג הצליחו להתגבר על התקלה. חששנו שאחרי כל המאמץ וההכנות נפספס את ההזדמנות. אני למשל בניתי מעגל חשמלי שתכנתי מאפס, אפילו קדחתי והלחמתי. ככה לומדים.

בשיחה שאלה בן ארי את סטיבה מה היה האימון הכי קשה שעבר ואיך הרגיש כשראה את כדור הארץ לראשונה. "קשה להאמין שאנחנו מדברים עם מישהו בתחנת החלל והוא עונה אבל לנו תוך כדי המשימה." אמרה לאחר מכן (התשובות: מחנה אימונים באלסקה, התרגשות).

התרגשות גדולה בהחלט. זו חוויה שאזכור. כל התוכנית נותנת לי כיוון לחיים מכיתה ט למדתי דברים שבחיים לא ידעתי שאעשה – בונה לווינים שטסים לחלל. זה הזוי. התוכנית הזאת עוזרת לי בהמון תחומים בין אם זה בידע המקצועי ובין אם זה לדבר מול קהל, לעבוד בקבוצה לנהל בפן החברתי יש המון חברים שנאי אוהבת

שלומי בן אברהם, בן כיתתן אומר כי הפרויקט עזר לו ללמוד על תחום התדרים, המון מושגים. יש מעט מאוד תוכניות כאלה במערכת החינוך בארץ, אבל גם הן לא מתקרבות למה שאנחנו עושים פה. בן אברהם החליף עיר מגורים ובית ספר באמצע כיתה י' – מלימודי ביו רפואה בחולון עבר ללמוד מדעי ההנדסה בהרצליה ולפיכך הוא חדש יחסית בפרויקט הלוויינים. "כששמעתי על התוכנית הסתקרנתי. לא האמנתי שילדים יכולים לבנות לוויינים. בבית הספר עזרו לי להשלים את החומר אבל לא נתנו לי אותו על מגש של כסף.צריך לחקור דברים ולהכין את הניסויים בעצמי.

משה אינגר, נציג אגודת חובבי הרדיו, שבעזרתה התבצע מבצע השידורים אמר כי חובבי הרדיו הם הלב של הפרויקט. "האסטרונאוטים בתחנה הם כולם חובבי רדיו. מי שמקדם את הטכנולוגיה כיום הם אנשים תמהונים שמתעסקים בשידור ובפיתוח מוצרים חדשים, וכן בפתרון בעיות. למה תמהונים? יכלו להיות הרבה יותר אבל לצערנו הרב בתי הספר המקצועיים נעלמו בגלל סיבות כאלה ואחרות וצריך אירועים כאלה כדי לחנך את קהל הנוער והמבוגרים למדעי החלל, למדעי התקשורת לתחום האלקטרוניקה."

עוד הוסיף אינגר, כי הוא רואה את ההתלהבות של התלמידים, "פעם הגעתי לכאן בתשע בערב. הילדים עבדו על פרויקט רובוטי, וההורים הביאו להם ארוחת ערב בחמגשיות."

במוצאי שבת שוב ערכו התלמידים ליל שימורים – הפעם בשל החידוש המפתיע של הקשר עם הלוויין דוכיפת 3 אחרי כשנתיים של נתק (ראו ידיעה בלעדית באתר הידען).

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. ככה מחנכים צצעירים שזה טוב להפקיר/ד את עתיד האנושות לחסדי רצונם השרירותי של אנשים שכישרונם היחידי הוא היכולת לעשות כסף לעצמם ( לעיתים בדרכים מפוקפקות כמו סחר נשק ועוד).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן