העץ הוא גבוה; פארק רדווד, שבו העץ הגבוה בעולם. קשה לדחוף מים לצמרת העץ.
יובל דרור, הארץ, ואללה!
בעולם יש עצים מסוגים שונים ובגבהים שונים: יש שגובהם שלושה מטרים ויש שמתנשאים ל-100 מטרים ויותר. אך האם יש רף מסוים שמעליו עצים אינם יכולים לגבוה? שלושה חוקרים מארה"ב טוענים שאין עץ על כדור הארץ שיעבור את גובה 130 המטרים. הסיבה לכך: התנאים שעליהם העץ צריך להתגבר בגבהים אלה, מזכירים יותר תנאי מדבר מהפארקים הירוקים שבהם הם צומחים.
עצים צומחים לגובה כשהמשאבים נמצאים בשפע, כשאין לחץ על העץ והתחרות על האור – המרכיב המרכזי בתהליך הפוטוסינתזה, שבה מפורק הפחמן הדו-חמצני לפחמן וחמצן באמצעות אנרגיית השמש – רבה. אך האם יש גבול לגובה העצים? העץ שמחזיק בתואר "הגבוה בעולם" הוא עץ מסוג "סקויה ירוקת-עד" שנמצא בפארק רדווד בקליפורניה: גובהו 112.7 מטר (כבניין בן 30 קומות), קוטרו מעל 3.5 מטר, גילו יותר מ-2,000 שנה והוא נחשב לאורגניזם הגבוה ביותר על פני כדור הארץ. בפארק רדווד נמצאים ארבעה עצים נוספים גבוהים במיוחד: העץ השני, הרביעי, השישי והשמיני הגבוהים בעולם. עד כה, לא בוצעה בדיקה ישירה של התנאים השוררים בצמרות העצים האלו.
קבוצת חוקרים בראשותו של ג'ורג' קוך מאוניברסיטת צפון אריזונה, בדקה מהם התנאים ששוררים בצמרות העצים ובאיזה דרך תנאים אלה משפיעים על יכולתם של העצים להמשיך ולגבוה. לשם כך הם הצטיידו בחץ, קשת והרבה חבלים, וטיפסו על צמרות העצים הגבוהים. לדבריהם, התברר להם שהבעיה של צמיחה לגובה אינה קשורה רק בלחצים שמופעלים על צמרת העץ וענפיו. במכתב ששלחו החוקרים לכתב העת "Nature", שהתפרסם בגיליון האחרון, עולה כי הבעיה המרכזית של עצי הענק היא בהעברת המים מהקרקע אל העלים והענפים שנמצאים בצמרת.
בתוך העץ יש מערכת שדוחפת את המים מהשורשים כלפי מעלה תוך התגברות על כוח המשיכה ועל חיכוך המים בתוך העץ. ככל שמגביהים כך גדלה ההתנגדות שעליה צריכים המים להתגבר בדרכם לצמרת. מתברר ש"הגשש החיוור" צדקו כשאמרו במערכון "הקפיטריה בטבריה" ש"המים מתכופפים, הצינור מתעקם": 100 מטרים הם הרף שמעליו העץ לא מסוגל עוד לדחוף את המים כלפי מעלה. מדובר בהרבה מאוד מים ובדרך ארוכה. עץ שגובהו 45 מטרים, למשל, דוחף מדי יום 600 ליטר מים, וחולפים 24 יום עד שליטר מים "מטפסים" מהאדמה לצמרת העץ.
למחסור במים בצמרת כמה השפעות: העלים שבצמרות העצים קטנים יותר וצפופים יותר וכתוצאה מכך יעילות תהליך הפוטוסינתזה שהם מבצעים קטן באופן משמעותי, בהשוואה לעלים שנמצאים בחלקים נמוכים יותר בעץ.
החוקרים טוענים כי בעקבות ממצאיהם נדרשת עבודת מחקר נוספת שתסביר את התנאים שמגבילים את העצים מלגבוה, ואת התהליכים שמתרחשים בתוך העץ. מחישוב שערכו החוקרים עולה כי בשל אותם תנאים מגבילים עצים לא יכולים לגבוה יותר מ-130 מטר.
איאן וודוורד מאוניבסיטת שפילד בבריטניה, שכתב את מאמר המערכת שהתפרסם לצד מכתב החוקרים, טען שאפשר לראות את חצי הכוס המלאה בתוצאות המחקר. "אם ממצאיהם נכונים הרי שהעצים הגבוהים בעולם יכולים עדיין לגבוה. תצפיות שונות שנערכו על עצים גבוהים מצאו שהם גדלים בכרבע מילימטר בשנה", כתב.
