במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול
מתוך מייל שפרסמה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג לקראת ועידת האקלים בגלזגו הנפתחת היום:
“ביום ראשון הקרוב נצא לוועידת אקלים דרמטית. מנהיגי העולם יתכנסו בגלזגו בצל אסונות אקלים מתרבים והולכים, ובצל חלון הזדמנויות צר למנוע קריסה. ״אנחנו הדור הראשון שמבין את חומרת המשבר, והדור האחרון שיכול למנוע אותו״, אמר לפני מספר שנים נשיא ארה״ב אובמה. מאז מנהיגי העולם עשו מעט מדי, אבל בחודשים האחרונים מתגבשת הבנה גלובלית שמשבר האקלים חמור, דחוף, ושצריך לפעול עכשיו.”
“דוח מבקר המדינה בנושא משבר האקלים שפורסם השבוע, מבטא באופן ברור: מדינת ישראל נכשלה עד כה בהתמודדות איתו. החדשות הטובות הן שכבר יש שינוי משמעותי. בארבעת החודשים האחרונים הממשלה עשתה את מה שלא עשו קודמותיה מעולם. קיבלנו החלטות דרמטיות שהצעידו את ישראל כמה שלבים למעלה במאבק במשבר האקלים.”
“מהיום, מדינת ישראל מצטרפת למדינות המתקדמות בעולם ומתחייבת לאפס פליטות נטו עד לשנת 2050. זה לא עבר בקלות. היו התנגדויות וספקנות, אך בסוף הצלחנו להעביר את המסר שישראל יכולה וצריכה להגיע ל100% הפחתה בפליטות יחד עם שאר העולם.”
“זה לא מספיק להצהיר. אם אנחנו רוצים לעמוד ביעד, עלינו להשתנות. עלינו להפסיק לפתח נפט הגז, ולהאיץ דרמטית את המעבר לאנרגיה מתחדשת. עלינו לשנות את מבנה הכלכלה שלנו, להתאים את עולם ההשקעות, המיסוי והטכנולוגיה למציאות החדשה שמשבר האקלים מעצב. עלינו להיערך לאסונות האקלים שיבואו.”
“אישרנו בממשלה השבוע חבילת אקלים שתוביל את ישראל לעידן דל פחמן, שכוללת החלטות בתחומי האנרגיה, התחבורה, החדשנות, הפיננסים, החינוך וההיערכות למשבר האקלים. הצגתי גם תכנית פעולה לאומית מקיפה למאבק במשבר האקלים, של 100 צעדים קונקרטיים בתקצוב של כ-15 מיליארד שקלים.”
“התכנית החשובה הזו כוללת הפחתת שימוש בדלקים מזהמים והתייעלות אנרגטית; קידום מעבר לתחבורה פרטית וציבורית נקייה; אסטרטגיית פסולת מתקדמת ששמה דגש על הפרדה במקור ומיחזור; עידוד חדשנות אקלימית ישראלית כדי שתהפוך למובילה עולמית; קידום התחדשות עירונית ובנייה ירוקה ומקיימת; שמירה ושיקום של המערכות הטבעיות והמגוון הביולוגי; חינוך למשבר האקלים בבית הספר, תנועות וארגוני הנוער וגם בהשכלה הגבוהה; וקידום תזונה בת קיימה תוך הפחתת הצריכה של מזון מן החי ושיפור תנאי גידול בעלי החיים”.
המל”ל החל להתייחס למשבר האקלים בתרחישים שהוא בוחן
“לראשונה במדינת ישראל, ובעקבות הדרישה וההתעקשות שלי ושל המשרד להגנת הסביבה, משבר האקלים נכנס גם כאיום בתרחיש הייחוס של המל״ל. בדיוק כמו איומים ביטחוניים אחרים, גם כאן יש סכנה ממשית לביטחון הלאומי של ישראל. סכנה למזון, למים, לאדמה ולאוויר שלנו, וערעור מוחלט על המצב הקיים בכלל ההיבטים האפשריים.”
אין ספק שמדובר בקפיצת מדרגה של ממש עבור ישראל בהתמודדות עם משבר האקלים, ויש לנו עוד דרך לעבור. המשימה הראשונה שלי ושל הממשלה לאחר ועידת האקלים בגלזגו היא לחוקק חוק אקלים שאפתני ואפקטיבי, כזה שייצר לראשונה מסגרת ארגונית ממשלתית משותפת להתמודדות עם משבר האקלים. אמשיך גם לדחוף להכרזה על מצב חירום אקלימי, במיוחד לנוכח העובדה שישראל מתחממת במהירות גדולה פי 3 מהממוצע העולמי, והסכנה הייחודית לאזור שלנו שהוא יבש וחם במיוחד.
הקצב שבו מחלחלת ההבנה שמשבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו כעת, כמדינה וכאנושות, הוא מסחרר. בצעדת האקלים בתל אביב פגשתי היום אלפי ישראליות וישראלים, בכל הגילים ומכל קצוות הארץ, הגיעו להשמיע קול צעקה ברור וחד – משבר האקלים כבר כאן, וכולנו |חייבים וחייבות לעשות הרבה יותר כדי להתמודד איתו ולהיערך אליו.”
“אני מודה לכל מי שהגיעו לצעוד למען הכדור, החיים והעתיד שלנו. אמשיך לדחוף את כלל הממשלה להבין שהתמודדות נכונה מול משבר האקלים היא אינטרס כלכלי, לאומי ומדיני מהמעלה הראשונה. אני משוכנעת שנחזור מגלזגו מלאי השראה ועם הדחיפה שישראל זקוקה לה.”
עד כאן דברי השרה, ואולם מבקרים רבים אומרים כי בלא תקציב ולוח זמנים מדויק לביצוע, אין להחלטות הללו הרבה משמעות.
5 תגובות
בתור דוגמה אישית, שהשרה זנדברג גם תתחייב על אפס פליטות עד 2050 ועד בכלל אם היא מסוגלת.
המשלחת המיותרת הזו לוועידה על גב משלמי המיסים.
יהיו הגבלות מחייבות על סין והודו? לא? אז היא סתם נוסעת לחופשה ולפוטו-אופ, היא יודעת את זה.
ושוב ושוב ושוב
בעולם בכלל ועל אחת כמה וכמה
בסביבתינו המיידית
ראוי כי :
במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית
תהיה שליטה באוכלוסיה אנושית למען הסביבה !
מילים , מילים , מילים ,
כספקן תמידי , עם כל הכבוד לכוונות הטובות של השרה
ועד כמה שזה עצוב ובהכירי את הנפשות הפועלות
״המסר שישראל יכולה וצריכה להגיע ל100% הפחתה
בפליטות יחד עם שאר העולם.”
הוא במקרה הטוב ביותר א ו ט ו פ י ה ,
״העולם״ או ישראל ל א יצליחו להגיע להפחתה ,
שכן ״יכולה״ אולי , אבל בין ״יכולה״ לביצוע המרחק רב,
לכן ראוי כי בתקציבים (המגוכחים) שיופנו לנושא
ראוי כי ישראל תתכונן לפגעי האקלים המשתנה ע׳׳י :
(כמו שכתבתי בהזדמנויות רבות)
הכנת מערכות ניקוז ואיגום זרימות במרחבים העירוניים ,
הכנת ובנית מערכות תשתית מותאמות לשינויים,
תמיכה בחקלאות מותאמת ובמערכות הפצת המזון,
חינוך האוכלוסיה לצריכה נכונה ללא ביזבוז,
הקמת מערכות מיחזור , מערכות קומפוסט
ומתקנים לשריפת אשפה לצורך ייצור אנרגיה
וכך לעצור את ״טרוף״ ההתמנה ופיזור האשפה,
ועוד ועוד ועוד ,
אם במסגרת ״הפחתת הפליטות״ ייושם רק חלק
מההכנות לשינויי האקלים — ד י י נ ו !