סיקור מקיף

השיעור שראוי ללמוד משנת 2020

השילוב של מגיפה ופגעי אקלים גרמו לשנת 2020 להיות אחת השנים הקשות בעשורים האחרונים.  רבים מהאסונות עשויים לשוב ולפקוד את העולם ולפגוע באנושות ובטבע, אלא אם נשנה את התנהגותנו באופן קיצוני, שכן לאנושות חלק עיקרי ונכבד בהתהוות התנאים לאסונות

שיעור פסולת הפלסטיק גדל בשנת 2020 בגלל הקורונה.   <a href="https://depositphotos.com/">צילום: depositphotos.com</a>
שיעור פסולת הפלסטיק גדל בשנת 2020 בגלל הקורונה. צילום: depositphotos.com

השנה החולפת היתה ללא ספק קטלנית. מגפת הקורונה מהווה שיא שלילי לפי רוב תושבי ארצות המערב. ההדגשה היא על ״רוב תושבי ארצות המערב״ שכן עם כל הצער על נפגעי הקורונה, ראוי לזכור כי כל שנה מתים מיליונים ממלריה, טיפוס, כולרה ועוד מחלות זיהומיות שאותן הרפואה יודעת למנוע. אלא שהמתים הם בעיקר בארצות אפריקה ואסיה וככאלה ״אינם נחשבים״.

למגפה נוספו אירועי אקלים קיצוניים: שיטפונות, שריפות וסופות, ולהם התלוו נחילי ארבה, כריתת-יערות ואירועי זיהום נפט. רוב הפגיעות לנפש ולסביבה הטבעית היו במדינות עניות שתרומתן לפגעי האקלים מיזערית.

השילוב של מגיפה ופגעי אקלים גרמו לשנת 2020 להיות אחת השנים הקשות בעשורים האחרונים.  רבים מהאסונות עשויים לשוב ולפקוד את העולם ולפגוע באנושות ובטבע, אלא אם נשנה את התנהגותנו באופן קיצוני, שכן לאנושות חלק עיקרי ונכבד בהתהוות התנאים לאסונות.

כדי למנוע את פגיעת מגיפת הקורונה, הוכתבו שינויי התנהגות רבים, וראוי כי חלק מאותם שינויים יהפכו לנורמה שתאפשר מניעת מפגעים נוספים. כאשר מספידים את השנה שעברה וחוגגים את כניסת 2021 ראוי כי נלמד ונאמץ דפוסי התנהגות שחלקם ייושמו בגלל המגיפה ודפוסי התנהגות נוספים שעשויים למנוע התפרצות מגיפות נוספות ולמתן את פגעי האקלים.

ניתן למנוע פריצת מגיפות כמו הקורונה, שמועברות מחיות (zoonotic), ע"י צעדים ידועים שימתנו את הפגיעה בבתי-גידול ואת המגע הקרוב בין חיות-בר לאנשים. צעדים אלה כוללים עצירת בירוא היערות, מיתון התרחבות החקלאות התעשייתית ועצירת הצייד הפראי של חיות בר.

תופעות מזג אוויר קיצוניות מוסברות בהתחממות שנובעת משימוש בדלק מחצבי.

הסגרים שגרמו נזקים כלכליים ונפשיים לרבים אמנם הביאו למיתון בפליטות מזהמים, אבל תחזית הפליטות מראה כי ללא שינויים בהתנהגות אחרי המגיפה – תעלה רמת הפליטות.

לפיכך, לפני שמשליכים את מאורעות 2020 והמגיפה לעבר, ראוי ללמוד את השפעותיה החיוביות ולאמצן.

עצירת הפגיעה המתמשכת ביערות ובמגוון ביולוגי.

בחודשים הראשונים של הסגרים נראו תמונות של חיות-בר בערים.

כאשר הסגרים הוסרו והפעילות הכלכלית חוזרת, הקופים, החתולים, העופות ומינים אחרים, לא נעלמו אלא חזרו לשטחים הזעירים שנשארו עבורם, לבתי-גידול שנדחקים ע"י ערים ומפעלי תעשיה. היום כבר ברור כי מחלות קשות שמקורן בחיות, מופצות ביתר שאת כאשר בתי-הגידול של חיות נהרסים, לכן ראוי כי 2021 תהיה השנה בה הטבע והאנשים שחיים בשטחים פתוחים יהיו מוגנים.

עטיית מסכות, שמירת מרחק והיגינה היו ההנחיות החשובות של ארגון הבריאות העולמי ואין ספק כי שמירת ההנחיות תעזור למתן התפרצות מגיפות בעתיד ע"י מניעת הפצת נגיפים. יחד עם זאת, מסתבר כי מסכות חד-פעמיות מזהמות את הסביבה ולכן ראוי להשתמש במסכות רב-פעמיות  שניתנות לשימוש חוזר.

הנסיון מלמד על היתרונות הסביבתיים והבריאותיים שבעבודה מהבית.

בעקבות הסגרים עברו יותר ויותר אנשים ועסקים לעבוד מהבית, מה שהביא לחיסכון ניכר בזמן  ובעלות נסיעות, פחות נסיעות שווה פחות זיהום אוויר. ערך מוסף לעצירת התנועה היה מעבר של רבים לאופניים ואין ספק שזה מעבר טוב לסביבה ובריא למדוושים.

מפגשים חברתיים, עסקיים ומשפחתיים בזום.

הסכמות פריז להפחתת הפליטות נשארו בגדר הנחיות לא מחייבות עד שפרצה המגיפה ואז הסתבר כי ניתן להפחית את הפליטות ע"י פגישות עסקיות וחברתיות באמצעים ווירטואלים – בזום.  פחות נסיעות, פחות טיסות – שווה פחות זיהום!

כל מי שסביבה בריאה חשובה לו, מבין את הצורך בעצירת השימוש במוצרים חד-פעמיים. אחד המפגעים הסביבתיים שהתגבר בגלל המגיפה היה השימוש במוצרים חד-פעמיים ובעיקר פלסטיק.  העולם מוצף במוצרים לשימוש חד-פעמי שנזרקים ומזהמים את היבשה, הים והאוויר. כל דקה נזרקות מיליוני שקיות פלסטיק. בסקר שנעשה,

הסתבר כי כמות הפלסטיק שזורמת לאוקיאנוסים תשולש עד 2040. ההכרה במצב הביאה לקריאה  לאיסור ייצור ושימוש במוצרים חד-פעמיים, אלא שהמגיפה ״שברה את הכלים״. החשש מהפצת נגיפים גרם לשימוש יתר בכלים חד-פעמיים.

דרישה לפלסטיק שמקורו בנפט עודדה את ייצרני הדלק המחצבי המזהם שהשימוש בו מסכן את בריאות האדם והטבע, לכן יש לנקוט בצעדים מידיים למיגור תעשיות הפלסטיק. ראוי כי הצרכנים ילמדו לוותר על אריזות מיותרות וישתמשו בשקיות רב פעמיות לנשיאת מצרכים.

היום יש תחליפים ראויים שמקורם בחומרים צמחיים טבעיים מהם ניתן ליצור כלים שיתכלו ולא יגרמו לזיהום והרעלות. השינוי קשה אבל חשוב ואפשרי.

שימוש מתמשך במוצרי חשמל

מסתבר כי למרות המצב הכלכלי הקשה, אזרחי העולם ממשיכים להחליף טלפונים ומחשבים כאילו היו גרביים. תאגידי ענק מצליחים לשכנע צרכנים ליישם את ״תרבות״ הצריכה ולרכוש מוצרים חדשים ומיותרים שעלותם גבוהה בעוד המוצר הישן והטוב נזרק לאשפה. מחקר בארה"ב מראה כי כ-80% מזיהום הפחמן קשור ישירות או בעקיפין למוצרי חשמל עוד לפני הפעלתם, זאת מאחר שרוב תעשיות מוצרי החשמל נמצאות בסין בה ייצור האנרגיה מבוסס בעיקר על פחם. כדי לקבל 100 גר׳ מינרלים עבור טלפון נייד, נכרים  כ-300 ק"ג סלעים. ב-2017 נאמדה כמות הפסולת ממוצרי חשמל בכ-65 מיליון טון. ראוי כי כל צרכן יזכור נתונים אלה כאשר הוא מתכונן להחליף מכשיר תקין.

שינויים בתרבות הצריכה

תעשית האופנה היא עוד אחת מהתעשיות שמסתמכות על ה"צורך" לחדש ולהחליף, והתוצאה היא ייצור עודף ומיותר של מוצרים לשימוש עונתי חד-פעמי שאחרי זמן קצר מגיעים לערימות האשפה.

במשך תקופה ארוכה בשנת 2020 יכלו רבים להישאר לבושים בחלוק בית, טרניינג או פיג׳מה, מה שלא עצר את היצרנים מניסיונות (מוצלחים) לשווק את פריטי הלבוש האופנתיים, שמיוצרים רק כדי לספק את תרבות הצריכה. אין סיבה או תירוץ לא להמשיך ללבוש בגדים משנה שעברה אם אפשר לתקן בגד קרוע ולהימנע מרכישה מיותרת.

לכו למכולת ובשלו את ארוחותיכם.

הכנת ארוחה ממצרכים שנרכשו במכולת השכונתית מספקת, בריאה וזולה מביקור במסעדה. כך גם נמנע ביזבוז והשלכת מזון. מרוויחים גם הליכה טובה לבריאות. כאשר הולכים למכולת ורוכשים מוצרים מקומיים – תומכים ביצרנים מקומיים ומונעים פליטות משינוע.

יש צורך לעצור ולמגר את תרבות הצריכה. אחת הצרות היותר פוגעניות היא אותה ״תרבות״ שמופצת ע"י תאגידי-ענק וחברות מסחריות חובקות עולם. "תרבות" שבעזרת להטוטי פרסומת ושימוש ב״ידוענים״ וכוכבי-ריאלטי, גורמת לקהל גדול לנהור אחרי הבלים במקום להסתפק בדרוש. לשלטון המרכזי יש חלק נכבד ב״תרבות״ זו בגלל חסר משמעותי בחינוך יעיל ומתקדם.

קידום הייצור והמדע

כאשר במשך שנים יש ירידה בחשיבות העבודה, ו״עסקי-אוויר״ הופכים לנדרשים ושרלטנים מקודמים – ראוי כי השלטון המרכזי יעשה להיפוך המגמה, ושיתן לייצור ולמדע את מקומם הראוי. אחרי הפיתוח המהיר של החיסון אפילו חסרי האמונה מבינים את הצורך בקידום מדענים שיהיו מוכנים לאתגרים עתידיים.

ראוי לבטוח ולסמוך על המדע. 2020 הציבה אתגרים עצומים שרובנו שרדנו בהצלחה. במשך שנתיים קטלה השפעת הספרדית כ-50 מיליון אנשים, הקורונה קטלה בשנה כמעט 2 מיליון והחיסון כבר מחולק. על אף כל הכשלונות שהיו בדרך, ראוי לציין את אלה ששמו מבטחם במדע והתגברו על האתגרים העצומים כדי להבטיח לעולם ולאנושות עתיד טוב יותר.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לשומר הסף, נתחיל בתודה על ההתיחסות,
    ספקנות לתפיסתי היא לא לשם הספקנות אלה רק ככלי להגיע יותר קרוב לאמת,
    אינני מטיל ספק בעובדות מדעיות שהועלו אלה בחיבור של עובדות שלטעמי אינו מגובה בצורה מדעית,
    והסיבה שאני מתיחס לזה היא מכיוון שזה מופיע שוב ושוב במאמרים מסביב לעולם שלטעמי אינם מגובים במסת מחקר רצינית , שוב אני מתכוון לחיבורים בין העובדות לא בעובדות עצמם,
    אני משתדל להימנע מתגרנות וכמו כותב המאמר שאני בהחלט מחובר לתפיסתו שהסביבה והטבע והחי הם ערך ממעלה ראשונה מוסרית וגם ברמה שאתה מוחק מליוני שנות אבלוציה אתה מאבד ידע שתרומתו היא עצומה לאדם ותעלם לעד זה אובדן נוראי, אבל חוסר חיבור בין העובדות לטעמי מזיק יותר ממועיל כי אתה לא מנסה לשכנע את המשוכנעים כמוני אלה את אלו שאינם מחוברים לאותה תפיסה וכאשר הטיעון לא מחזיק גם היכולת שלך לשכנע לא תתקיים, מקווה שזה מבהיר את מה שאני מנסה להעביר, בכל מקרה עצם זה שאתה רואה במה שהעליתי כסוג של תגרנות אומרת לי שאני צריך לשפר את דרך העברת המסר שלי כך שלא תגרום לסוג של אנטגוניזם אלה יותר להתיחסות למה שהעליתי גם אם לא מקבלים את דעתי שזה בסדר לגמרה,
    אז שוב תודה על הערה, בברכה

  2. אדון ספקן
    ספקנות היא תכונה חשובה בתנאי שמשתמשים בה נכון,
    להטיל ספק בעובדות מדעיות שמגובות במחקרים
    רק כדי ליצור וויכוח זה חסר ערך ומיותר,
    להיטפל לפסיקה או משפט ע׳׳י הוצאתם מההקשר הכללי
    ומתוכן כלל הדברים זו תגרנות קטנונית,
    תגובה שמכוונת רק כדי לנפנף בספקנות כנס
    חסרת בסיס משמעותי

  3. סיכום מענין , הטוב יש פה הרבה נושאים נכונים וכוונות באמת טובות , הפחות טוב הוא שהחיבור שלהם הוא לא מדויק ורחוק מלהיות מדעי גם אם חוזרים על זה כמו מנטרה זה לא עושה את זה נכון ההיפך פוגע בדברים הנכונים,
    למה הליכה למסעדה היא פחות טובה מהליכה לסופרמקט? מה הקשר בכלל ? יש מסעדות שהמזון בהם הוא טוב ובריא ויש כאלו שלא, בבית קורה שאנו זורקים אוכל שפג תוקפו וכך גם קורה במסעדה אז למה זה מועלה פה בכלל?, לגבי פריצת מגיפות כמו הקורונה שמועברות מחיות (zoonotic) ברור שיש קשר בין הקרבה שלנו לחיות למעבר מחלות מאותה סיבה שריחוק חברתי מונע הדבקה וזה כולל גם את כל חיות המשק והבית החתול מוצי והכלב חומי האהוב עלינו וגם החתול שיושב על הפח אז מה נעשה נחסל אותם ? לא נראה לי, בנוסף אין קשר בין זה לביעור יערות שזה רעה חולה מסוג אחר, בני אדם לא חיו מליוני שנים בסביבה סטארילית בבית הדירות , ההיפך פעם הקרבה של האדם לחיות היתה הרבה יותר קרובה אין איזור או יער שבו לא טיילו בני אדם , האדם תמיד העדיף להתישב במקומות שבו היו המון חיות
    מאותה סיבה שהחיות היו שם מקורות מים אוכל מעבר קל מאזור אחד לשני, כל זה הציב תמיד את בני האדם ליד החיות, הסיבה למהירות ההדבקה כיום היא עידן הסילון שבו מה שקורה היום בווהאן מחר קורה בשאר העולם זה החיבור התחבורתי המהיר והצפיפות האנושית שעושה למגיפות חיים קלים וכן גם התרבויות האנושיות שחוץ מתרבויות המזרח הרחוק ברובם לא מתמודדות טוב עם הדרישות לריחוק חברתי מסכות וכו..
    עכשיו נשאר רק לקוות שחיסונים באמת יבלומו את המגפה אחרת אנו נעמוד מול תקופה היסטורית חדשה
    תקופה שאנו תחת מתקפה בלתי פוסקת של מחלות, נסתפק בזה

  4. הדירדור הכי משמעותי לאנושות בכללותינו
    היחסים הבינאישיים – הקשרים בינותינו –
    אהבת-אדם כבר לא משהו – מה קורה לנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן