הרצאה לקהל הרחב באקדמיה למדעים: שיירים סוכריים: מהבנה בסיסית לפתירת בעיות

הרצאתו של פרופ' צ'י-וויי וונג, מהכימאים הבולטים בעולם תתקיים ביום ב', 14 במרס, בשעה 19:30 בבית האקדמיה למדעים בירושלים

תמונה המסכמת את מחקרו של פרופ' צ'י-וויי וונג שיירים סוכריים: מהבנה בסיסית לפתירת בעיות.
תמונה המסכמת את מחקרו של פרופ' צ'י-וויי וונג שיירים סוכריים: מהבנה בסיסית לפתירת בעיות. באדיבות החוקר

ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תארח השנה את פרופ' צ'י-וויי וונג (Chi-Huey Wong), פרופסור לכימיה ונשיא "אקדמיה סיניקה" בטייוואן, שירצה על "שיירים סוכריים: מהבנה בסיסית לפתירת בעיות". ההרצאה באנגלית ופתוחה לקהל הרחב.

פרופ' וונג הוא חבר האקדמיה האמריקאית למדעים וחתן פרס וולף ומחקרו זיכה אותו בשלל פרסים יוקרתיים והציב אותו כאחד הכימאים הבולטים בעולם, בעל מאות מאמרים ועשרות פטנטים הרשומים על שמו.
פרופ' וונג החל את מחקרו בנושא הגליקוזילציה (הוספת שיירים סוכריים למולקולה ביולוגית) בניסיון להבין כיצד מורכבים ונוצרים המבנים הסוכריים השונים בטבע ומהם תפקידיהם. לדעתו, ההתקדמות האטית יחסית במחקר בתחום זה בעבר נבעה מהיעדר כלים ושיטות מחקר מתאימות, ולכן בתחילת הקריירה שלו הוא הקדיש זמן רב לפיתוח כלים ושיטות לסינתזה של סוכרים ולחיבור שיירים סוכריים לחלבונים. פרופ' וונג פיתח כמה שיטות מחקר בתחום זה (Glycan Synthesis, Glycosylation Probes, Glycan array – ראו בתמונה למטה), והן אפשרו לו לחקור את תפקודיהם של אותם שיירים סוכריים.

מחקריו של פרופ' וונג עסקו בהשפעת השייר הסוכרי על קיפול חלבונים, בזיהוי דפוס שונה של שיירים סוכריים בתאים סרטניים או בתאים הנגועים במחלה, בהשפעת השיירים הסוכריים על התגובה החיסונית ובהבנת מעבר האותות הביולוגיים הקשורים בשיירים הסוכריים. הבנת התפקיד הביולוגי של השיירים הסוכריים הובילה לפיתוח חיסונים מפני סרטן המבוססים על שיירים סוכריים, למציאת שיטות אבחון חדשות לגידולים סרטניים באמצעות שימוש ב-Glycan arrays, להכנת חלבונים מסוכרים הומוגניים עם מבני Glycan מוגדרים לשימוש תרופתי, ולפיתוח מעכבי פעילות אנזימים הקשורים למנגנון השיירים הסוכריים לצורך שימוש רפואי.

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, מסרה כי אירוחו של פרופ' צ'י-וויי וונג הוא חלק משיתוף פעולה הדוק, פורה ומשגשג בין חוקרים ומדענים ישראלים ובין חוקרים ומדענים מרחבי העולם. לדבריה יש חשיבות רבה בטיפוח, בהעמקה ובהרחבה של המחקר בתחום. המדע הוא שפה בין-לאומית מגשרת, והוא מבוסס על שיתוף פעולה בין חוקרים. האקדמיה רואה בטיפוחם של קשרי החוץ המדעיים של ישראל בין החשובים שבתפקידיה.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן