הפיזיקה של המהירות – מאחורי הקלעים של הגורם מספר 1 לתאונות

שולמית טנא

מאוד קל לעשות לעצמנו הנחות בכביש, בעיקר כשאנחנו מחשיבים את עצמנו נהגים מנוסים ובכלל – מה זה לנסוע איזה 5-6 קמ״ש מהר יותר לשעה? אז מה אם כתוב שהמהירות המותרת היא 60 קמ״ש, אפילו המשטרה כנראה לא תטרח לעצור אותנו על 65 קמ״ש. ובכן, מתברר שהעלייה הקלה הזו מכפילה את הסיכוי שלנו להיפגע בתאונה, ואם נאיץ ל-70 קמ״ש אז הסיכון יוכפל פי ארבעה.
רשתות הגנה רבות מחייבות אותנו כנהגים. אנחנו חייבים להיות בעלי רישיון נהיגה, לציית לחוקי התנועה ולהחזיק ביטוח רכב בתוקף, לכל הפחות חובה – אך מומלץ שלא להסתפק רק בו ולהרחיב את הכיסויים הביטוחיים של רכבכם כמו למשל באמצעות ביטוח מקיף, כך שיוכלו לספק לכם רשת בטחון כלכלית רחבה יותר במקרה של תאונה. אנחנו גם בודקים את מפרט המכונית לאמצעי הגנה ובטיחות, ומעבירים אותה פעם בשנה טסט כדי לוודא שכל המערכות פועלות כראוי וכנדרש. עם כל אמצעי הזהירות הללו, חבל שאנחנו שמים פס דווקא על עובדות שנקבעו כבר ב-1687.

בתנועה מתמדת: שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו
עקרון ההֶתְמֵד הוא חוק התנועה הראשון של ניוטון. הוא קובע שכל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועלים עליו כוחות חיצוניים. כלומר רכב לא יזוז ממקומו אם לא יזיזו אותו, והוא ימשיך באותה המהירות, כל עוד לא ישתנו תנאי הדרך או חוזק הלחיצה על דוושת הגז. על פי החוק השני – האיזון הזה מופר עם פעולתו של כוח על הגוף שמייצר שינוי בתנע – מכפלת מסת הגוף במהירותו.

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

הדריכה הרק-מעט-יותר חזקה על הגז, זו שבסך הכל מאיצה את נסיעת המכונית ב-5 קמ״ש, משמעותה שתצטרכו לקחת בחשבון עוד 2.1 מטרים במקרה שתצטרכו לדרוך ממש חזק על הבלמים. לצורך הדוגמה שתי מכוניות נוסעות זו לצד זו בנתיבים שונים כשלמולן במרחק 26 מטר, לפתע פתאום, צץ רוכב אופניים. שני הנהגים מזהים את הרוכב באותו שבריר השניה, ולשניהם לוקח בדיוק 1.5 שניות לתרגם את התמונה לבלימה בחריקת צמיגים. הראשון, שנסע במהירות של 60 קמ״ש, יצליח לעצור את המכונית בתוך 25 מטרים, והשני שמתחיל את הבלימה ממהירות של 65 קמ״ש, יצליח רק לאחר 27.1 מטרים. 2.1 מטרים שיכולים להיות ההבדל בין חיים ומוות עבור אחד מהמעורבים.

משוואה רבת משתנים
אלו אינם המשתנים היחידים המשפיעים על המרחק לו תזדקקו עד לעצירה מלאה. במשוואה – שלוקחת בחשבון נתונים מספריים כמו מהירות התחלתית וקצב ההאטה – יש גם משתנים פיזיים. נהיגה בכביש חלק או ברכב בעל צמיגים שחוקים מגדילה את הסיכוי להתנגשות במקרה של בלימה פתאומית. עכשיו קחו ״רק״ 5 קמ״ש מעל המותר, תוסיפו הסחות דעת – מהצצה בסמס ועד שתיה בשיכרות, עדכנו את זמן התגובה ל-3 שניות (מינימום), ואת התנאים הפיזיים, ולפניכם כרוניקה של התנגשות ידועה מראש: בבטון הפרדה, במכוניות אחרות, בהולכי רגל.
כשמסת המכונית פוגעת בגוף בעל מסה גבוהה משלה, הנזק שהיא תסב לאותו גוף יהיה קטן ביחס לזה שייגרם למכונית הפוגעת וליושבים בתוכה. כשההתנגשות מערבת הולך רגל, שהמסה שלו קטנה בהרבה מזה של המכונית, ומכאן – בעל השפעה קטנה יותר על מהירות התנועה שלו עצמו – התוצאות עלולות להיות קטלניות.

נתון לפרשנות
בשונה מחוקי התנועה של ניוטון, על נתוני תאונות הדרכים מתחילת השנה אפשר להסתכל מכל מיני זוויות. מצד אחד מאז תחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 218 בני אדם (נכון ל-10.10.18), מצד שני המספר הזה מייצג ירידה של 67 הרוגים מהתקופה המקבילה אשתקד. אבל מצד שלישי, לאחרונה פרסמה המועצה האירופית לבטיחות בדרכים את הדו״ח הסוקר את מצב 32 המדינות החברות במועצה וישראל קיבלה כמה ציונים גרועים במיוחד. במדד השינוי היחסי במספר ההרוגים מאז 2001 הגיע ישראל למקום ה-29; בשינוי הממוצע במספר הרוגי תאונות הדרכים בין 2007-2017 גרפה ישראל את המקום האחרון. מספר הפצועים קשה מתחילת העשור זינק בלמעלה מ-20% והביא את ישראל למקום שני מהסוף.
בהיעדר מחקר מסודר בנוגע לגורמים שהובילו לקיטון בשנה זו, או לעליות והירידות של שנים קודמות, נותר רק לשער, ובין הסיבות שהעלו גורמים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועמותת אור ירוק נמנים נוכחות מוגברת של משטרה בכבישים, פעולות התערבות יזומות בקרב אוכלוסיות מועדות לתאונות, אבל גם ירידה במהירות הנהיגה הממוצעת בגלל הגידול בפקקי התנועה.
אז בפעם הבאה שאתם זוחלים בפקק, תזכרו שלפחות זה אומר קצת פחות תאונות, ובפעם הבאה שאתם מתפתים להניח לרגל ללחוץ רק עוד קצת על דוושת הגז, ולעבור על המהירות המותרת בכביש, זכרו שהתוצאה עלולה להיות קטלנית בריבוע.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן