סיקור מקיף

הפורום הכלכלי העולמי מודיע על השקת הברית העולמית לפעולת בינה מלאכותית הוגנת

בראש הנהגת הברית יושבים ממובילי העולם המובילים בתעשייה, ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית מנחה את הברית. יושבי הראש של הועדה הם: ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM ו-וילאס דהר, נשיא קרן פטריק ג'יי מקגוברן

בינה מלאכותית הוגנת.  <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
בינה מלאכותית הוגנת. צילום: depositphotos.com

הפורום הכלכלי העולמי הודיע היום על השקת הברית העולמית של לפעילות בינה מלאכותית (GAIA), יוזמה חדשה ששמה על דגלה האצה באימוץ בינה מלאכותית, באופן שקוף הוגן ואמין בכל העולם.

הטעמת AI יכולה לייעל ארגונים ב-40% כשעד 2035 תהווה ערך כלכלי של כ-14 טריליון דולר. אך ככל שהפוטנציאל גדול כל גם הסיכונים הנובעים ממערכות AI לא מאובטחות או לא מוסריות. בראש הנהגת הברית יושבים ממובילי העולם המובילים בתעשייה, ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית מנחה את הברית. יושבי הראש של הועדה הם: ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM ו-וילאס דהר, נשיא קרן פטריק ג'יי מקגוברן.

כמו במחלוקות אחרונות בנושא זיהוי פנים, קבלת החלטות אוטומטיות ומעקב אחרי מאומתים לקורונה, גם הבינה המלכותית דורשת מעורבות חזקה מצד אזרחים והגופים הממשלתיים, בהתבסס על כך שהבינה המלאכותית נבנית בצורה אתית וכך גם משתמשים בה.

מתוך הכרה בצורך הזה, למעלה מ-175 ארגונים הציעו עקרונות אתים לבינה מלאכותית. ה-GAIA היא פלטפורמת שיתוף פעולה חדשה ורבת שותפים שנועדה להאיץ את הפיתוח והאימוץ של כלים חכמים ברחבי העולם ובמגזרי התעשייה. הברית מאגדת למעלה ממאה חברות מובילות, ממשלות ארגונים בינלאומיים, מלכ"רים ואנשי אקדמיה המאוחדים כולם במחויבות למקסם את היתרונות של בינה מלאכותית תוך מזעור הסיכונים שבה.

• בינה מלאכותית עשויה לתרום מעל 15 טריליון דולר לכלכלה העולמית עד שנת 2030 תוך שיפור דרמטי בחייהם של מיליארדים, אך היא תשיג את הפוטנציאל שלה רק אם תשתמש בה באחריות.
• הברית מאגדת למעלה מ -100 חברות, ממשלות, ארגוני חברה אזרחית ומוסדות אקדמיים כדי להאיץ את אימוץ AI למען האינטרס הציבורי העולמי.
• חברי הברית יעבדו יחד על מנת לזהות וליישם את הכלים והפרקטיקות הטובות ביותר הזמינות לשימוש אתי באופן אתי ולמקסם את יתרונותיו לכל

הברית נתמכת במשימתה על ידי כמותות מובילות המחויבות להניע פרויקטים חדישים המתמקדים בתחומי השפעה מרכזיים וצרכים שלא קיבלו מענה, כולל AI העולמי, מכון AI, AI ו- You ו- EqualAI. תחומי המיקוד הראשוניים כוללים:

  • חינוך מנהיגי הממשלה והתעשייה בנוגע לסיכונים, הזדמנויות ושיטות עבודה מומלצות בתחום הבינה המלאכותית
  • טיפוח למידת עמיתים בינלאומית בין מחוקקים המתמקד ב- AI
  • נהיגה בתכנון מוצר אחראי ושימוש בארגונים מונעי AI
  • פיתוח סימן הסמכה למערכות AI אחראיות
  • זיהוי והפחתת הטייה במערכות AI
  • הגדלת הכללה במערכת האקולוגית של AI והרחבת התועלת של AI לקבוצות מוחלשות
  • פתיחת צוהר לצדק באמצעות יישום AI במערכות משפט
  • מינוף AI להאצת מטרות הפיתוח בר-קיימא
  • הכנת אזרחים לעתיד ה- AI והעצמתם לסייע בעיצובו

ארבינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM ויו"ר שותף בהנהגת הברית אמר: "זה כבוד להוביל יחד את הברית העולמית של GAIA ולתרום את המומחיות של IBM באתיקה של AI ולקדם את שיתוף הפעולה. אני בטוח שביחד נוכל להפוך את ההבטחה והיתרונות של AI אחראי למציאות בחברה שלנו."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כמו כל הסכם בינלאומי בשנים האחרונות – הכללים יחולו רק על מדינות המערב, בזמן שסין תקבל פטור, בדיוק כמו בהסכם פריז המגוחך של קרי.

    ההסכמים הבינלאומיים האלו היו טובים בעולם מושלם שבו כל המדינות הן דמוקרטיות מתפקדות.
    אבל העולם הזה לא מושלם, ורוב המדינות בעולם אינן דמוקרטיות -ולכן ההסכמים האלו רק מחמירים את המצב, שכן הם מחלישים את המדינות הדמוקרטיות שמשחקות ע"פ החוקים, והם מחזקים את המדינות הדיקטטוריות שמצפצפת על החוקים.
    בדיוק כמו הסכם פריז, ששיתק את כלכלות המערב, חיזק את כלכלת סין, החמיר שם את הזיהום (הם מפיקים חשמל מפחם אוסטרלי בלי להתבייש ובלי לקבל שום ביקורת) ולא תרם במאומה לירידה בפליטות הפחמן של המדינות המשתתפות (ולראיה – ארה"ב עמדה ביעדיי פליטת הפחמן גם אחרי שיצאה מהסכם פריז).

  2. היעדים שהברית העולמית שמה למטרה מזכירים סיפורים אוטופיים של שוויון זכויות לכל, סדר עולמי, צדק עולמי וכו'. מבלי להיכנס לחריגים, בחיי היומיום אנו נתקלים במשרעת תגובות שונות של אנשים שכל אחד מהם טוען שזאת היא התגובה הנכונה בסיטואציה הניתנת. כיצד יתכנתו וישמרו על מערכת שתדע להתמודד עם אינסוף קונפליקטים מורכבים, במקומות ותרבויות שונות, בעיתות שונות? כאלה שדורשים אינטראקציה מתמשכת עם עשרות צמתי החלטה? מזכיר קצת את הדילמות שעלו בסדרת המדע הבדיוני men of interest. האם לנו כאנושות יש מודל "אינטיליגנציה" עליו אנו כולנו מסכימים ככלי אוניברסלי בטרם ניגש לפיתוח AI?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן