העתיד של חקר העבר

האם הדיפ פייק מאיים על חקר ההסטוריה באמצעות זיוף מסמכים שלא ניתן לזהות?

קטע מתוך סרטון נאום שנשאה גולדה מאיר לימים ראש ממשלת ישראל, בכנס באוהיו ב-1948. הנאום בכלל לא צולם והוכן באמצעות בינה מלאכותית
קטע מתוך סרטון נאום שנשאה גולדה מאיר לימים ראש ממשלת ישראל, בכנס ארגונים יהודים בשיקאגו ב-1948. הנאום בכלל לא צולם והסרטון הוכן באמצעות בינה מלאכותית

“ידידי, אנחנו נמצאים במלחמה”, מישירה ראש הממשלה גולדה מאיר את מבטה למצלמה, ואז ממשיכה, “בארץ ישראל אין אף יהודי אחד שאינו מאמין שבסופו של דבר נצא מנצחים”. הדברים נאמרו על ידי מאיר בשנת 1948 בפני האספה הכללית של מועצת ההסתדרויות היהודיות בשיקגו, אבל מעולם לא צולמו. הסרטון, שהוקרן אתמול (יום שלישי) באירוע הבוגרים השנתי של תוכנית רודרמן לחקר יהדות ארצות הברית של אוניברסיטת חיפה שעסק בשימוש ב-AI בחקר ההיסטוריה, יוצר כולו על ידי טכנולוגיה של בינה מלאכותית. פיתוח מבורך שיקרב בני נוער להיסטוריה של העם היהודי, או תמרור אזהרה לגבי יכולות הדיפ פייק של הבינה המלאכותית?

“הבינה המלאכותית מקדמת שיטות מחקר פורצות דרך ופדגוגיה חדשנית והיא ללא ספק יכולה לקרב את הקהל הרחב, ובני נוער בעיקר, לחומרים חשובים בחקר ההיסטוריה. גולדה מאיר הופכת בסרטון משם שהם אולי שמעו עליו לאישה בשר ודם, שמישירה אליהם מבט ומדברת אליהם”, אמר ד”ר דויד ברק-גורודצקי, ראש תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה. “אנחנו יודעים על יכולת ההשפעה הגדולה של תכני ווידאו. ובעידן של ימינו, שאפשר להשתמש בקטעי ווידאו קצרים ברשתות החברתיות, כוחו של הווידאו אף עולה. מצד שני, ובוודאי בתור היסטוריוניים, היכולת לייצר תכנים היסטוריים אותנטיים לכאורה מאיימת על אמינות המחקר ההיסטורי, ומטשטשת את מושג האמת ביחס לעבר, ואף ביחס להווה”.

ה”נאום” שנעשה בזכות אימון של תוכנת בינה מלאכותית על תמונות וסרטי ארכיון

לדבריו של ד”ר ברק-גורודצקי, גם במהלך הפקת הסרטון הקצר של גולדה מאיר, שנעשה בזכות אימון של תוכנת בינה מלאכותית על תמונות וסרטים של ארכיון הסרטים היהודיים ע”ש סטיבן שפילברג של האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית העולמית וארכיון “ביתמונה – תולדות עם ישראל בתמונות”, שאלה זו עלתה. “כחלק הומוריסטי, אותו ביקשנו להקרין באירוע בלבד בפני קהל הבוגרים שלנו, ביקשנו מהתוכנה שתגרום לגולדה מאיר לברך את באי הכנס. והיא כמובן עשתה זאת. ולפתע שמנו לב שיצרנו ‘תיעוד היסטורי’ שלא היה ולא נברא. מייד הבנו שלמרות שזה ברור לנו שכולם יבינו שזה בצחוק, אנחנו חייבים להוסיף כיתוב ברור לכל אורך הקטע שאומר שהדברים לא נאמרו מעולם ויוצרו על ידי בינה מלאכותית”.

יצירת מידול ועריכת AI, תמיר נעים, Poststudio. תמונות וסרטים ששימשו לאימון הבינה המלאכותית: ארכיון הסרטים היהודיים ע”ש סטיבן שפילברג של האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית העולמית. ביתמונה – תולדות עם ישראל בתמונות.

גם ד”ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי” הסבירה בדבריה באירוע על המנגנון שהופך את תכני הווידאו לכל כך משפיעים עבורנו, “המנגנון שמקבל את מירב המשקל בהחלטות שלנו, הוא המנגנון הרגשי. לכן כאשר אנו צופים בסרט, גם אם אנחנו יודעים שהסרט נעשה באמצעות בינה מלאכותית, החוויה שלנו מעובדת כחוויה אמיתית. זה מתרחש כי מוחנו לא התפתח בקצב של הטכנולוגיה ומבחינת ההתפתחות המוחית שלנו – החוויות הן אלו שמשפיעות ולא מה שאנחנו יודעים. התפיסות שלנו לא מכוונות לאמת או למציאות – הן מכוונות להישרדות ובהישרדות הרגש היה יותר משמעותי מהרציונאל”.

אז מה יוליד העתיד – בעיקר בהקשר של חקר העבר? “הטכנולוגיה כבר כאן ונראה שאי אפשר להתעלם ממנה. אין ספק שיש כאן שאלות שחשוב שיעלו לדיון ציבורי ושעלינו לחשוב על רגולציה שתאזן נכון בין היתרונות לסכנות שבטכנולוגיה זו. בינתיים, חשוב לשים לב לכך שהווידאו שראיתם הגיע ממקור אמין ורציני – וכמו תמיד, להיות ביקורתי לגבי חומרים שלא ברור מה המקור שלהם”, סיכם ד”ר ברק-גורודצקי.

“הסטודנטים והבוגרים שלנו הם השגרירים לשימור הקשר בין ישראל ויהדות ארצות הברית. אנחנו גאים על היכולת שלהם ליצוק תוכן חדש לקשר הזה, שהוא בעל חשיבות עליונה לזהות המשותפת שלנו. תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה יוצרת קבוצה מגובשת של ישראלים בעלי השפעה, שערים לערכים ולתפיסות של יהדות ארצות הברית ולחשיבות הקשר בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית”, אמר נשיא קרן משפחת רודרמן ג’יי רודרמן.

עוד בנושא באתר הידען:

5 Responses

  1. זה וידאו שהוא זיוף שעדיין מאוד מהר רואים שהוא זיוף

    אבל חבל שלא מספרים שיש זיופים כבר מספיק שנים אחורה
    שיכולים לשכנע כל אדם “כאילו זה האמת”
    אולי זה דורש יותר השקעה של ארגוני ביון ו”אולפני סרטים ותוכנות ייעודיות” אבל יש כבר שנים רבות יכולות לזייף וידאו שיראה הרבה יותר אמיתי מזה

    מספיק לראות סרטי קולנוע כדי להבין איך אפשר לזייף כל כך הרבה דברים שאין קשר בינהם למה שצולם באמת כדי לייצר אשליה ומראית עין שונה מהותית ממה שצולם בפועל

  2. אכן אנחנו נמצאים בפני גל של זיופים היסטוריים. תמיד היו זיופים וה־AI ללא ספק תיצור זיופים איכותיים יותר.
    אבל הדוגמה הזו היא ברמה נמוכה מאוד. כל מי שהתנסה בדיבור סינתטי מזהה מייד שזה לא אמיתי, למרות שמנעד הקול הוא לגמרי גולדה. התאמת תנועות השפתיים לתנועה היא ברמה נמוכה. צדקה גם המגיבה לפני שהצביעה על חוסר ההתאמה בגיל. הגולדה המופיעה בסרטון היא זו שנחרתה עמוק בזכרון הקולקטיבי של הציבוריות הישראלית ולא זו שנשאה את הנאום המדובר.

  3. לפחות היו משתמשים בתמונה יותר צעירה של גולדה, בהתייחסות לשנת 1948.
    בתמונה, גולדה בסביבות גיל 73.

  4. גולדה היתה בוגדת! רקחה תכנית עם דיין וקיסנג’ר כדי לסגת מהשטחים המוחזקים ולא להפסיד בבחירות שהיו אמורות להתקיים בסוף אוקטובר. הסכימה שצהל “יפסיד קצת” (סירבה לתת מכה ראשונית..) אך נתפסה עם צבא לא מוכן ובמקום 500שהסכימה להקריב מתו 2000…שמאלנים כבר אמרנו??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.