סיקור מקיף

המסוק אינג'נואיטי של נאס"א: הטיסה על המאדים הופכת ליותר ויותר קשה

הרוטורים של המסוק הראשון שטס בכוכב לכת אחר מתקשים להסתובב כשהאוויר דחוס פחות

האיור הזה מראה את מסוק המאדים אינג'נואיטי בטיסת ניסוי במאדים. אינג'נואיטי נלקח למאדים כשהוא קשור לגחון של הרכב פרסבירנס (הנראה ברקע). אינג'נואיטי, ניסוי טכנולוגי, היה כלי הטיס הראשון שניסה לבצע טיסה מבוקרת על כוכב לכת אחר ב-2021.
האיור הזה מראה את מסוק המאדים אינג'נואיטי בטיסת ניסוי במאדים. אינג'נואיטי נלקח למאדים כשהוא קשור לגחון של הרכב פרסבירנס (הנראה ברקע). אינג'נואיטי, ניסוי טכנולוגי, היה כלי הטיס הראשון שניסה לבצע טיסה מבוקרת על כוכב לכת אחר ב-2021.

בחודשים שעברו מאז שטסנו בפעם הראשונה, למדנו הרבה על הפעלת מסוק במאדים. חקרנו את החוזקות והמגבלות של אינג'נואיטי בפירוט, כשאנו משתמשים בחוזקות ומתגברים על המגבלות כדי להפעיל אותו כפלטפורמת איסוף מידע עתירת יכולות.

בעזרת הידע שרכשנו, ביצוע הטיסות במאדים הפך ברוב ההיבטים לקל יותר משהיה בהתחלה. אבל בהיבט אחד חשוב הוא נעשה למעשה יותר קשה בכל יום: אני מדבר על הצפיפות האטמוספרית, שכבר הייתה מאוד נמוכה ועכשיו יורדת עוד בגלל שינויים עונתיים במאדים.

כשתכננו וניסינו את אינג'נואיטי בכדור הארץ, ציפינו שהמשימה של אינג'נואיטי שכוללת חמש טיסות תושלם תוך כמה חודשים מהנחיתה של פרסבירנס בפברואר 2021. התכוננו לכן לטיסות בצפיפות אטמוספרית בתחום של 0.0145 ו-0.0185 ק"ג למטר מעוקב, ששווה ל-1.2-1.5% מהצפיפות האטמוספרית של הארץ בגובה פני הים. כשאינג'נואיטי נמצא בחודש הפעילות השישי, עם זאת, נכנסנו לעונה שבה הצפיפות במכתש ג'זרו יורדת לרמות יותר נמוכות. בחודשים הקרובים ייתכן שהצפיפות תרד עד כדי 0.012 ק"ג למ"ק (1.0% מהצפיפות של הארץ) בשעות אחרי הצהריים שמועדפות לטיסה.

מסוק המאדים יום המאדים 193 - מצלמת הניווט: מסוק המאדים אינג'נואיטי של נאס"א צילם את התמונה הזאת באמצעות מצלמת הניווט שלו בטיסה ה-13 שלו ב-5 בספטמבר 2021 (יום המאדים 193 של משימת הרכב פרסבירנס) בזמן השמשי המקומי 12:06:30.
מסוק המאדים יום המאדים 193 – מצלמת הניווט: מסוק המאדים אינג'נואיטי של נאס"א צילם את התמונה הזאת באמצעות מצלמת הניווט שלו בטיסה ה-13 שלו ב-5 בספטמבר 2021 (יום המאדים 193 של משימת הרכב פרסבירנס) בזמן השמשי המקומי 12:06:30.

ההבדל אולי נראה קטן, אבל יש לו השפעה משמעותית על היכולת של אינג'נואיטי לטוס. בגבול התחתון של הצפיפות האטמוספרית בתכנון שלנו (0.0145 ק"ג למ"ק), אנחנו יודעים שלאינג'נואיטי יש דחף שולי של לפחות 30%. דחף שולי מתייחס לתוספת הדחף שאינג'נואיטי יכול להפיק מעל ומעבר למה שדרוש כדי לרחף. הדחף הנוסף הזה נחוץ להמראות ונסיקות, בזמן תמרונים וגם כאשר עוקבים אחרי פני שטח עם גובה משתנה. אבל אם הצפיפות האטמוספרית תרד ל-0.012 ק"ג למ"ק בחודשים הקרובים, הדחף השולי של המסוק יכול לרדת עד כדי 8%, וזה אומר שייתכן שאינג'נואיטי יפעל קרוב להזדקרות אווירודינמית (מצב שבו הגדלה נוספת של זווית התקיפה של הלהב לא יוצרת עוד עילוי אלא רק יותר גרר).

למרבה המזל יש דרך להתמודד עם הבעיה הזאת – אבל היא מחייבת לסובב את הרוטורים מהר יותר מכפי שעשינו עד עכשיו. למעשה, הם יצטרכו להסתובב מהר יותר מכפי שניסינו אי פעם עם אינג'נואיטי או עם אחד ממסוקי הניסוי שלנו בכדור הארץ. זה דבר שאנחנו מתייחסים אליו ברצינות רבה, ולכן הפעילות הבאה שלנו במאדים תתמקד בניסוי זהיר של מהירויות הרוטורים הגבוהות יותר כהכנה לטיסות עתידיות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. לא אני משלב את הפרסומות. גוגל עברה לשיטה שבה היא מחליטה בעצמה איפה להציב את הפרסומות ולא בעלי האתרים.
    וכמובן – כאשר במשרדי פרסום – כולל בדוברויות האוניברסיטאות יושבים אנשים ששונאים מדע ומעדיפים לממן אתרי רכילויות, אין סיכוי שיהיו מודעות ישירות שעליהם יש לבעלי האתרים שליטה.

    בברכה
    אבי

  2. למה המסוק לא צילם אפילו פעם אחת תמונה ברורה של רכב החלל מלמעלה? זה נראה לי כל כך מתבקש!

    דבר שני למנהל האתר, זה ממש מפריע שאתה משלב פרסומות בין התגובות, שים פרסומות מעל או מתחת, אבל למה בין תגובות? זה ממש מפריע לרצף הקריאה ומעצבן.

  3. האמנם "הרוטורים של המסוק הראשון שטס בכוכב לכת אחר התמלאו באבק, המפריע להם להסתובב"? בגוף הכתבה לא הוזכרה שום בעיה עם אבק מצטבר על הרוטור, אלא דובר על הלחץ האטמוספרי העונתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן