המנגנונים המוחיים שמאחורי התנהגות טריטוריאלית –

מחקר בין-לאומי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית זכה במענק היוקרתי ERC Synergy Grant

פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. צילום: ניצן זוהר - דוברות הטכניון
פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. צילום: ניצן זוהר – דוברות הטכניון

כיצד המוח יוצר תפיסה טריטוריאלית של מקום (Territorial perception) על סמך שילוב בין מידע על הגאומטריה של המרחב עם מידע על גורמים חברתיים? מחקר בין-לאומי בנושא זה זיכה את משתתפיו במענק היוקרתי ERC Synergy Grant. החוקרים הם פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ד"ר דוד עומר ממרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ופרופ' אנג'לה סיריגו מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS).

ההגירה האנושית מאפריקה החלה לפני כ-70 אלף שנה. מסע היסטורי זה של אבותינו לשטחים חדשים הסתייע במנגנונים מוחיים שאפשרו יכולות ניווט מרחבי ושיתוף פעולה חברתי. מאוחר יותר, עם המצאת החקלאות, התיישבותם של בני האדם במקומות שונים הניחה את היסודות לרעיון הנוכחי של טריטוריה – פיסת אדמה שאנו טוענים לבעלות עליה ומגינים עליה מפני אחרים. ההתנהגות הטריטוריאלית לא דעכה במהלך ההתפתחות האנושית; אדרבה, היא משפיעה עמוקות על חיינו בעיצוב תפיסת המקום וחלוקתו לשטחי בעלות – פעולה מנטלית שאנו עושים כיחידים, כקבוצות וכאומות.

מטרת המחקר החדשני הינה להבין את המנגנונים המוחיים המאפשרים לנו לבצע אינטגרציה בין ייצוגים מוחיים של המרחב הגאומטרי יחד עם ייצוגים מוחיים של היררכיות חברתיות. מזה כבר ידוע על קיומן של רשתות עצבים לעיבוד זכרון ותפיסה מרחבית, המאפשרות תפיסת מקום ("תאי מקום"). רשתות אלה מסייעות לנו לעבד את הגאומטריה של המרחב (מרחקים, גבולות וסימני דרך), וממוקמות באזור מוח הניקרא היפוקמפוס; כשמדובר בניווט בסביבתנו החברתית, המוח שלנו נוטה לתחם את המרחב לשטחים בעלי משמעות חברתית. כיצד המוח מעבד את הגאומטריה ואת הגורמים החברתיים הללו יחד, ליצירה של תפיסה טריטוריאלית?

על פי ההשערה של צוות המחקר הבין-תחומי והבין-לאומי, תהליך מוחי זה מבוקר על ידי מערכת האוקסיטוצין. אוקסיטוצין הינה פרודה זעירה המיוצרת בתאי עצב במוח; היא משמשת  כנוירוטרנסמיטור וידועה  כמגבירה של הפעילות החברתית ביונקים. לאחרונה התברר שהיא משפיעה על פעילות מוחית גם בהיפוקמפוס, אולם תפקידה הפוטנציאלי בתפיסה טריטוריאלית  לא נחקר עד עתה.

בצוות המחקר חברים מומחים בתחומים משלימים של מדעי המוח – התנהגות חברתית, ניווט מרחבי, נוירופיזיולוגיה, אנטומיה של המוח ותקשורת בין-תאית במוח. הצוות יחקור את הדמיון והשוני באופנים בהם מעגלים עצביים בהיפוקמפוס פועלים בחמישה מיני יונקים המאופיינים בהתנהגויות שונות מאוד זה מזה. הפרספקטיבה ההשוואתית תספק לראשונה תובנות על מעגלים העצביים במוח המעורבים בהתנהגות הטריטוריאלית של יונקים, לרבות בני אדם.

 


כיצד המוח יוצר תפיסה טריטוריאלית של מקום (Territorial perception) על סמך שילוב בין מידע על הגאומטריה של המרחב עם מידע על גורמים חברתיים? מחקר בין-לאומי בנושא זה זיכה את משתתפיו במענק היוקרתי ERC Synergy Grant. החוקרים הם פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ד"ר דוד עומר ממרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ופרופ' אנג'לה סיריגו מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS).

ההגירה האנושית מאפריקה החלה לפני כ-70 אלף שנה. מסע היסטורי זה של אבותינו לשטחים חדשים הסתייע במנגנונים מוחיים שאפשרו יכולות ניווט מרחבי ושיתוף פעולה חברתי. מאוחר יותר, עם המצאת החקלאות, התיישבותם של בני האדם במקומות שונים הניחה את היסודות לרעיון הנוכחי של טריטוריה – פיסת אדמה שאנו טוענים לבעלות עליה ומגינים עליה מפני אחרים. ההתנהגות הטריטוריאלית לא דעכה במהלך ההתפתחות האנושית; אדרבה, היא משפיעה עמוקות על חיינו בעיצוב תפיסת המקום וחלוקתו לשטחי בעלות – פעולה מנטלית שאנו עושים כיחידים, כקבוצות וכאומות.

מטרת המחקר החדשני הינה להבין את המנגנונים המוחיים המאפשרים לנו לבצע אינטגרציה בין ייצוגים מוחיים של המרחב הגאומטרי יחד עם ייצוגים מוחיים של היררכיות חברתיות. מזה כבר ידוע על קיומן של רשתות עצבים לעיבוד זכרון ותפיסה מרחבית, המאפשרות תפיסת מקום ("תאי מקום"). רשתות אלה מסייעות לנו לעבד את הגאומטריה של המרחב (מרחקים, גבולות וסימני דרך), וממוקמות באזור מוח הניקרא היפוקמפוס; כשמדובר בניווט בסביבתנו החברתית, המוח שלנו נוטה לתחם את המרחב לשטחים בעלי משמעות חברתית. כיצד המוח מעבד את הגאומטריה ואת הגורמים החברתיים הללו יחד, ליצירה של תפיסה טריטוריאלית?

ד"ר דוד עומר.(קרדיט: יורם אשהיים)

 

ד"ר דוד עומר.(קרדיט: יורם אשהיים)

על פי ההשערה של צוות המחקר הבין-תחומי והבין-לאומי, תהליך מוחי זה מבוקר על ידי מערכת האוקסיטוצין. אוקסיטוצין הינה פרודה זעירה המיוצרת בתאי עצב במוח; היא משמשת  כנוירוטרנסמיטור וידועה  כמגבירה של הפעילות החברתית ביונקים. לאחרונה התברר שהיא משפיעה על פעילות מוחית גם בהיפוקמפוס, אולם תפקידה הפוטנציאלי בתפיסה טריטוריאלית  לא נחקר עד עתה.

בצוות המחקר חברים מומחים בתחומים משלימים של מדעי המוח – התנהגות חברתית, ניווט מרחבי, נוירופיזיולוגיה, אנטומיה של המוח ותקשורת בין-תאית במוח. הצוות יחקור את הדמיון והשוני באופנים בהם מעגלים עצביים בהיפוקמפוס פועלים בחמישה מיני יונקים המאופיינים בהתנהגויות שונות מאוד זה מזה. הפרספקטיבה ההשוואתית תספק לראשונה תובנות על מעגלים העצביים במוח המעורבים בהתנהגות הטריטוריאלית של יונקים, לרבות בני אדם.