סיקור מקיף

הממשלה תעביר החלטה לקידום החדשנות באקלים בשווי 3 מיליארד שקלים

במושב במסגרת כנס אלי הורוביץ אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג כי ההישגים של הממשלה היוצאת בתחום הסביבה היו חסרי תקדים, לאור הזנחה פושעת לדבריה בממשלות הקודמות, וחבל שלא ניתן יהיה להמשיך בתוכניות החשובות

תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock
תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock

במסגרת מושב קידום יזמות אקלים בישראל בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה השרה זנדרג כי "ביום ראשון הקרוב אביא יחד עם שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרת החדשנות אורית פרקש הכהן החלטת ממשלה תקדימית  לקידום החדשנות והאקלים בשווי 3 מיליארד שקלים.  ההחלטה הזו כוללת הרבה מאד מהחסמים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה מיפה בדוח והיווה את הבסיס להחלטה".

זנדברג הודתה לראש הממשלה במיצוב משבר האקלים: "כשראש הממשלה הוזמן לפגישה עם ביידן, שלחו את נושאים שהם מבקשים להעלות בפגישה ולראשונה נכללו נושאים סביבתיים לצד הרגילים כמו איראן רשות פלסטינית. הופיע נושא היערכות למשבר האקלים." היא הביעה חשש מאי העברת חוק האקלים בגלל ההליכה לבחירות, ומקווה שאחרי הבחירות יווצר מצב שבו ניתן יהיה להמשיך לפעול נגד משבר האקלים.

"מי שעוקב אחרי הנושא הסביבתי והאקלימי בישראל יודע שאלה נושאים שהוזנחו הזנחה פושעת. מבלי לגרוע דבר בחשיבות עגבניות השרי, החדשנות הישראלית בתחומי סביבה ואקלים התקדמה הרבה מאוד מאז והיא בחזית העשייה הבינלאומית. תשעה חודשים חלפו מאז ועידת האקלים בגלזגו, והממשלה הזו עשתה מה שלא עשו מעולם מאז קום המדינה – התמודדות עם שינוי האקלים הוגדר כיעד. קבענו עם השרה אלהרר איפוס פלטות בשנת 2050 אמנם באיחור אופנתי אחרי מדינות העולם אבל ישראל יישרה קו עם מדינות העולם ועיגנו אותו בחוק האקלים בתקציב המדינה שאושר לראשונה אחרי 3 שנים. ללא חוק אקלים אפקטיבי לא נוכל להתמודד עם האתגר העצום הזה, שהוכר כסיכון בטחוני ואזרחי לתושבי מדינת ישראל".

האצת האקו סיסטם



בהמשך לעבודת המטה שיזמו שרת האנרגיה, קארין אלהרר, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג,  שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן ולצוות הבין-משרדי שהוקם בהחלטתה הממשלה, תאושר בממשלה ביום ראשון החלטת ממשלה היסטורית בתחום חדשנות באקלים. ההחלטה מבוססת על דו"ח מפורט שהוביל צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, ומנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, שעיקריו מופיעים בהמשך ההודעה. החלטת הממשלה תכלול יעדים כמותיים משמעותיים לעידוד החדשנות באקלים.


מטרותיו העיקריות של החלטה הם: האצת אקו-סיסטם חדשנות בטכנולוגיות אקלים (אקלים-טק) בישראל וגיוס אותן טכנולוגיות לסיוע בעמידה ביעדיה של ישראל סביב משבר האקלים. זאת, על בסיס יתרונות יחסיים של החדשנות הטכנולוגית הישראלית, ובעזרת יצירת יתרונות יחסיים בסביבה העסקית-רגולטורית בישראל.


שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״הדרך להתמודד עם אתגרי האקלים ולעמוד ביעדים שהציבה הממשלה היא באמצעות שימוש בטכנולוגיה וברתימת החדשנות וההייטק הישראלי. המיקוד של ההייטק הישראלי כיום הוא בתחומים כמו שירותי תקשורת, פינטק, וסייבר ופחות בתחומי אקלים, אגרוטק ואנרגיה. החלטת הממשלה תחזק תחומים אלו. היעדים שחתרתי אליהם ושנציב ביום ראשון בהחלטת הממשלה הם שאפתניים וכוללים למשל : להכפיל תוך 5 שנים את מספר חברות ההזנק הפועלות בתחום האקלים בישראל של 10 קרנות הון סיכון ישראליות שמתמחות בתחום האקלים, עד שנת 2026 (לעומת אחת בלבד שפועלת כיום) והכפלה של מספר קרנות ההון סיכון הזרות שמתמחות באקלים מ-20 כיום ל40 עד שנת 2026. מודה לראש הממשלה, לשרות, זנדברג ואלהרר על השותפות״


השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא הסיכון המשמעותי ביותר הניצב בפני האנושות. לצד זאת, הוא גם מהווה הזדמנות אדירה לדור הנוכחי לייצר את הפתרונות להתמודד עימו, גם למען הדורות הבאים. כפי שמתחיל להיות ברור לכולם, מעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה הזדמנות להצמחת טכנולוגיה חדשנית ישראלית. ישראל, כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, יכולה להוות עוגן מרכזי לעמידה הגלובלית באתגרי האקלים, והחלטת הממשלה והפעולות שאנו מקדמים בתחום הם נדבך משמעותי בדרך ליצירת תעשיית טכנולוגיות משגשגת, כחול-לבן"


קארין אלהרר, שרת האנרגיה: "אנחנו במשרד האנרגיה, יחד עם השותפים שלנו בממשלה, מבינים שהדרך לעמידה ביעדים המאתגרים של משק האנרגיה היא באמצעות טכנולוגיה חדשנית. בעוד שלפי ההערכות, כ-45% מהטכנולוגיות שיישומו ב-2050 עוד לא הומצאו או שנמצאות כעת בשלב הפיתוח האקדמי, ברור לנו שהטכנולוגיה לעמידה ביעדים ב-2030 כבר כאן ורק על ידי שיתוף פעולה בין משרדי של הרגולטורים המגוונים ויצירת פלטפורמות המאפשרות אימוץ חדשנות, נעמוד ביעד. משרד האנרגיה, באמצעות יחידת המדען הראשי, הגדיל את ההשקעות בחדשנות בשנים האחרונות באופן עקבי ובשנת 2021 תמך בפרויקטים, חברות ומחקרים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ₪, בין היתר בקידום מתקני אגירת אנרגיה, מימן ירוק, ייצור אנרגיה בדו שימוש והפחתת ההשפעה הסביבתית של תשתיות האנרגיה. אנו מצפים להמשך תמיכה מסיבית ומשולבת של כלל משרד הממשלה ורשות החדשנות, על מנת להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחומי האנרגיה והאקלים".



הכפלת מספר המחקרים היישומיים, מספר הפטנטים הנרשמים (PCT), ומספר המחקרים שהבשילו לכדי הקמת חברת הזנק או הועברו ברישיון לחברה קיימת בשנת 2026 בהשוואה לנתוני שנת 2021.



עידוד מו"פ תעשייתי והקמת חברות הזנק חדשות – הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 בשנת 2021 ל-110 בשנת 2026.

1. ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל הכפלת מס' פרוייקטי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה (בתמיכה רגולטורית או מימונית) מ-35 בשנת 2021 ל-70 בשנת 2026.

2. מספר ההטמעות של טכנולוגיות שנערכו פיילוטים לגביהן בתמיכת המדינה יעמוד על 35 עד שנת 2026.



הגדלת וגיוון מקורות המימון למיזמים –

1. הגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה (מעל 10 מיליון דולר) מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026.

2. בכפוף לתוצאות הבחינה הנזכרת, ביסוס 10 קרנות הון סיכון הישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 (לעומת 1 כיום).

3. הכפלת מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בישראל המתמחות בטכנולוגיות אקלים (יבצעו לפחות עסקה אחת בממוצע לשנה) מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026.

4. הכפלת מספר הקרנות התאגידיות הפעילות (לפחות עסקה אחת בשנה) מ-25 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026.

הגדלת שיעור האישורים בתחומי טכנולוגיות אקלים בתכנית המו"פ הורייזן אירופה מ-10% בשנת 2021 ל-30% בשנת 2026.



עיקרי הדו"ח




בדו"ח המסכם הצוות מציג את ההזדמנות הכלכלית המשמעותית הקיימת בצמיחתו של אקוסיסטם אקלים-טק בישראל. הזדמנות המבוססת על הצורך הגלובלי הדחוף לרתום יכולות טכנולוגיות לטובת השגת יעדי הפחתת פליטות והיערכות להשלכות שינוי האקלים, ועל התובנה כי זירת האקלים-טק הישראלית אינה ממצה את הפוטנציאל הגלום בה בשל אתגרים שונים המאפיינים את התחום. בין היתר, קיים כשל שוק המתבטא בכך ששוק ההון הפרטי נמנע מהשקעות אקלים-טק או משקיע בחסר בטכנולוגיות אלו, בגלל סיכון גבוה מדי ותשואה בטווח ארוך מדי, וזאת למרות שהשקעה בתחום צפויה להניב תשואה משמעותית למשק.



את המלצותיו ביסס הצוות על סקירות שוק בינלאומיות, בחינת הפעילות ההמצאתית בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD, מיפוי וסיווג של חברות אקלים-טק ישראליות בשיתוף עם קהילת החדשנות PLANETech, זיהוי חוזקות טכנולוגיות של ישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ניתוח היקפי השקעות בתחום וזיהוי של חסמים ואתגרים, בין היתר, באמצעות סקר שערכה רשות החדשנות.



הצוות מדגיש את חשיבותה של פעולה ממשלתית משותפת ומתואמת על מנת לקדם חדשנות בטכנולוגיות אקלים. ההמלצות עוסקות בהיבטים של שיתופי פעולה בינלאומיים, מימון למו"פ והגברת המודעות בתעשייה לנושא האקלים, והן מתייחסות לכלל שלבי שרשרת הערך הכלכלי, החל מתמרוץ מחקר פורץ דרך באקדמיה ועידוד העברתו לתעשייה, דרך הנבטת חברות הזנק חדשות ומיזמי אקלים-טק בחברות גדולות ועד לניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל.



בין ההמלצות שבמסמך, ניתן לציין את הצורך לעודד מחקר אקדמי בסיסי ויישומי ולהקים תשתיות מו"פ משותפות לאקדמיה ולתעשייה; לתמרץ יזמות אקלימית באמצעות תמיכה בחברות הזנק, השקת אירועי אתגר לאומיים בחסות ראש-הממשלה ואירועי ideation  משותפים לממשלה-אקדמיה-תעשייה; להגדיל את תקציבי התמיכה הממשלתית בטכנולוגיות אקלים ולבחון דרכים לעידוד נוכחות בישראל של גופי השקעה מתמחים; להגביר את פעילות משרדי הממשלה ורתימתם לביצוע פיילוטים והדגמות בישראל (בין היתר, תוך שימוש בתשתיות לאומיות) ולקדם  פעילות הרצה רב-מגזרית ובין-משרדית, ולהנחות את הרגולטורים במשרדי הממשלה להשתמש  במסגרות רגולטוריות קיימות (ובמידת הצורך בחינה של יצירת מסגרות רגולטוריות חדשות), על מנת לאפשר סביבת ניסויים מוגדרת ובה רגולציה מקלה בתנאים שיבטיחו בקרה ושמירה על האינטרסים הציבוריים שהרגולציה נועדה להגן עליהם.



המלצות הצוות:

https://www.youtube.com/watch?v=pGmPy5HvsbE



יצירת ידע וקידום מחקר אקדמי פורץ דרך



• עידוד מחקר בסיסי אקדמי על ידי הגדרת תחומי האקלים כתחומי ליבה בתוכנית הרב-שנתית הקרובה של ות"ת מל"ג והמשך מתן מענקים לחוקרים בתחומי האקלים על ידי משרדי הממשלה.

• תמרוץ מחקר אקדמי יישומי פורץ דרך באמצעות מתן מענקים לחוקרים ויצירת חיבורים בין אקדמיה ותעשייה.

• בחינת הצורך בהקמת תשתיות מו"פ משותפות לאקדמיה ולתעשייה ופעילות להקמתן.

• זיהוי ידע רלוונטי הקיים באקדמיה מחוץ לישראל ופעילות להבאתו למימוש בתעשייה המקומית.



הנבטת מיזמים חדשים –



• עידוד הנבטה של חברות הזנק חדשות וכן מיזמי פיתוח בחברות קיימות של פתרונות אקלים-טק, בין היתר על ידי הפעלת הכלים הייעודיים הקיימים ברשות החדשנות ובשיתוף משרדי הממשלה לצורך הנבטת חברות (חממות, מעבדות חדשנות, מאיצים, מרכזי חדשנות ועוד). וכן בפעולות של המשרדים בתחומי התמחותם.

• קידום יזמות אקלימית על ידי השקת אירועי אתגר לאומיים, בחסות ראש הממשלה, בהם מתבקשות התעשייה, אקדמיה וקהילת היזמים להציע פתרונות לאתגרי האקלים המובילים של ממשלת ישראל, וזאת לאור החשיבות שבקריאה ציבורית וממשלתית ליזמים ישראלים להיענות לפתרון אתגרים עולמיים ולאומיים בתחומי האקלים, ובפוטנציאל שבמענה זה להוות תמרוץ ליזמות ולהנבטת חברות הזנק בעלות השפעה (אימפקט) על אתגרי האקלים.

• עידוד יזמות ותהליכי Ideation משותפים על ידי קיום אירועים משותפים ממשלה-אקדמיה- תעשייה, ייתכן באמצעות קהילות משרד הכלכלה העוסקות באקלים.





מימון מו"פ



• בחינת התמרוץ הממשלתי בתחומי מימון חברות הזנק וחברות צמיחה בתחומי האקלים, לאורך שלבי ההנבטה, שלבי המימון המוקדמים ושלבי הגמלון בשוק הישראלי (הן להדגמה והטמעה ראשונית והן כשוק יעד להטמעה). בין היתר, יש צורך לבחון את כשלי השוק הפרטי, האופנים לעידוד הנוכחות של גופי השקעה המתמחים בטכנולוגיות אקלים בישראל והנגישות של מנגנוני מימון מבוססי אקוויטי ו/או חוב למימון מיזמים בחברות אקלים-טק ישראליות.

• הגדלת התמיכה הממשלתית בחברות אקלים-טק במנגנונים הקיימים על ידי הגדלת תקצוב תוכניות התמיכה וכן על ידי הגדלת היקף המענקים ומשכם



קידום שיתופי פעולה בין-לאומיים



• יצירת מנגנון תמיכה דו-לאומי או רב-לאומי לעידוד השקעה במחקר, פיתוח, ניסוי והדגמה של טכנולוגיות למאבק במשבר האקלים, לרבות שיתוף פעולה באמצעות קרנות מחקר ופיתוח דו לאומיות, איגום מקורות תקציביים והסטת מקורות תקציביים קיימים במסגרת הקרנות הקיימות.

• הפעלת מערך השגרירויות והנספחויות הכלכליות בהתאם לתוכנית עבודה משותפת לקידום חברות ישראליות, לפתיחת דלתות וליצירת שיתופי פעולה לקידום חדשנות ישראלית בתוכנית הגרין-דיל שהיא חלק מתוכנית המסגרת האירופאית.

• הקמת מרכז בין לאומי לשינוי אקלים (Desert Tech) במסגרת תוכנית רובע החדשנות בבאר שבע. המרכז יהיה נקודת מפגש למדיניות, לתעשייה ולמחקר בנושא מדבר ושינוי אקלים, ויקדם פיתוח פתרונות בתחום הטכנולוגי, כלי מדיניות ובניית יכולות במגוון האתגרים הקשורים להסתגלות לחיים במדבר. בין היתר יעסוק המרכז בתחומי מים, אנרגיה, מזון, תשתיות, בריאות ואקלים. תוכניות התמיכה וכן על ידי הגדלת היקף המענקים ומשכם.



ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל –




• הגברת פעילות משרדי ממשלה נוספים ורתימתם לביצוע פיילוטים והדגמות בישראל של טכנולוגיות ישראליות בתחום האקלים-טק בשלבי הבשלות הטכנולוגית המתאימים בין היתר על גבי תשתיות לאומיות ואתרי הרצה ציבוריים או פרטיים. הפיילוטים ייתמכו על ידי קרן הפיילוטים ברשות החדשנות, בנוסף להמשך פעילות פיילוטים קיימת במשרדי הממשלה. בנוסף, קידום מיזמי הדגמה משני מציאות – הגדרת מאמצים ממוקדים ומתוזמנים הכוללים מסה קריטית של פעילות הרצה רב-מגזרית ובין-משרדית (תעשייה + אתר הרצה + גורמי ממשלה + רגולטור).

להנחות את הרגולטורים במשרדי הממשלה להשתמש במסגרות רגולטוריות קיימות (למשל חקיקה, אמות מידה, ו/או הקלות בהיתרים פרטניים) ובמידת הצורך בחינה של יצירת מסגרות רגולטוריות חדשות, שיאפשרו:

• סביבת ניסויים מוגדרת ובה רגולציה מקלה שתאפשר ניסויי פיילוט מתקדמים בטכנולוגיה ישראלית, לתקופות מוגבלות שיוגדרו ובתנאים שיבטיחו מעקב ובקרה על מנת לשמור על האינטרסים הציבוריים שהרגולציה נועדה להגן עליהם;

• ביצוע ניסויים רגולטוריים של הפעלת כלי מדיניות ותמריצים כלכליים, באופן שיבטיח מעקב ובקרה על מנת לשמור על האינטרסים הציבוריים שהרגולציה נועדה להגן עליהם.



אסדרת אופני ודרכי היישום של התקשרויות גופים ציבוריים עם חברות טכנולוגיה לצורך העברת מידע וסיוע לפיתוח טכנולוגיה; ביצוע הדמיות (סימולציות), ניסויים והדגמות (פיילוטים); והמשך לרכש המוצר החדשני. במידת הצורך, לכלול גם הצעה לתקנון תקנות או לשינויי חקיקה, הנדרשים על מנת לאפשר למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים התקשרות המשך עם חברות טכנולוגיה אשר ביצעו ניסויים או הדגמות בתשתיות או בגופים ציבוריים, ולאפשר אמות מידה ברורות לתיעדוף רכש הכולל רכיבים בעלי קידמה טכנולוגית, הנדרשת לצורך הסתגלות לשינויי האקלים או לשינויים טכנולוגיים מהירים.



הגדלת הביקוש בתעשייה המקומית לטכנולוגיות דלות פחמן, בין היתר, על ידי מענקי הון ליישום טכנולוגיות דלות פחמן, חדשות ויעילות, ייעוץ וליווי טכנולוגי ותמריצים אחרים.



הגברת המודעות בתעשייה לנושא האקלים: הטמעת עמידה באמות מידה בנושאי ESG במסגרת תהליך הבדיקה המבוצע במשרדי הממשלה השונים לבקשות התמיכה המוגשות אליהם, ביצוע סדנאות העשרה לחברות ההייטק וליזמים וחיבורם לתחום האקלים, ביצוע הכשרות ייעודיות להון אנושי נדרש בחברות לצורך יצירה והטמעה של ידע ארגוני בתחום האקלים.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן