לרגל “יום הירח” אומר פרופ’ רן גינוסר מהטכניון, נשיא רמון ספייס בראיון לאתר הידען כי למחשב החללית בראשית שהתרסקה יהיו ממשיכים גם בבראשית 2 אך יש התעניינות בטכנולוגיה לפרויקטים שונים, אחד מהם – חוות שרתים למיחשוב ענן על הירח
פרופ' רן גינוסר, הטכניון, נשיא רמון ספייס. צילום עצמי
לרגל “יום הירח” אומר פרופ’ רן גינוסר מהטכניון, נשיא רמון ספייס בראיון ל-Chiportal כי למחשב החללית בראשית שהתרסקה יהיו ממשיכים גם בבראשית 2 אך יש התעניינות בטכנולוגיה לפרויקטים שונים, אחד מהם – חוות שרתים למיחשוב ענן על הירח
פרופ’ רן גינוסר מהטכניון המשמש גם כנשיא חברת רמון ספייס זוכר היטב את הנחיתה הראשונה על הירח ביולי 1969 הוא כבר היה בכיתה יא’. הוא לא ידע אז שמוצר שהשתתף בפיתוחו ובנייתו יטוס לירח, אמנם המבצ ייכשל (שלא באשמת המחשב) אבל יפרוץ את הדרך למחשבים הבאים אחריו הן המחשבים של שתי נחתות בראשית 2 ואפילו ביום מן הימים דטה סנטר שלם מחוץ לכדור הארץ.
“המחשב שלנו עדיין על הירח. המחשב ששלחנו למשימת בראשית 1 הוא מחשב חללי מהסוג שכבר בנינו עבור משימות חלל רבות ולצורך ההקשחה בודקים אותו בהמון בדיקות כולל בדיקת תאוצה של הרבה מאוד ג’י (ג’י – כוח המשיכה על פני כדור הארץ). כוח המשיכה של הירח הוא כשישית ג’י ולמרות שהחללית נפלה מגובה קילומטרים אל הקרקע, היא לא יכלה לצבור מספיק תאוצה שאיננה יכולה לעמוד בה. “אנחנו משוכנעים שהרכיב שלנו כנראה לא התרסק והוא עדיין תקין ומי שיכול להגיע לשם ולהשתמש בו יכול לעשות זאת חינם אין כסף”, ציין פרופ’ גינוסר בחיוך.
ניווט אוטונומי של נחתות בראשית 2
“במקביל אנחנו מתכוונים לסייע SpaceIL להבטחת נחיתה מוצלחת יותר מזו של בראשית 1 בשתי הנחתות שהם מתכוונים להנחית בנקודות שונות על הירח. הם מתכוונים לשלב בתוך הנחתות מערכת בקרה מונחית וידאו ביחד עם חברת לולב שהיתה אחראית לכך בבראשית 1. אנחנו מקווים שישתמשו שוב כרטיס של רמון ספייס שמכיל את המעבד המקבילי הגדול שלנו ויודע לעשות הרבה מאוד חישובים הרבה מעבר למה שנדרש כדי להפעיל מצלמה או שתיים כדי להנחות את הנחיתה למקום הנכון. במילים אחרות, הנחיתה צפויה להיות יותר אוטונומית מזו של בראשית 1.
כמובן שכבר יש לנו נסיון בעיבודי תמונה בוידאו, למשל בנחתת ששלחנו על גבי אחת מהקפסולות שנשלחו מהחללית היאבוסה 2 אל האסטרואיד ריוגו לפני שנתיים. המחשב שלנו צילם את פני האסטרואיד.
מצלמה אחרת שלנו מקיפה כבר חמש שנים את מאדים ומצלמת בסטראוסקופיה ובצבעים את מאדים בחללית אקסו מארס – פרויקט שהיה אמור לכלול גם מקפת וגם נחתת אך הנחתת התרסקה.
לתפוס הוריקן ברגע היווצרותו
קרוב יותר אלינו, מחשבים שלנו נמצאים בקונסטלציה של שמונת לווייני המחקר של נאס”א בפרויקט CYGNSS. הלווינים נועדו לחקור את המקור להורוקינים. הם מכילים גם חיישנים אלקטרומגנטיים שקולטים החזרי אות של לוויני ניווט (GPS ודומיו). עבורם כל לויין נראה כנקודה המשתקפת על המים. אם הנקודה ברורה, סימן שפני המים שקטים ואין רוח. נקודה מטושטשת משמעותה שיש רוח וגם ניתן למדוד את כיוונה ומהירותה. באופן זה הם מודדים את מהירות הרוח בכל שטחי האוקיאנוסים בעולם, וכך ניתן יהיה להבין את הסימנים הראשונים להיווצרות הוריקן. המערכת מבוססת על המחשב המקבילי הגדול בזכות יכולות הבינה המלאכותית. אמנם ניתן להשתמש בחלל גם בשבבי AI רגילים כמו אלה של אנבידיה או אינטל אבל סוכנויות חלל שהלוויינים שלהם אמורים לעבוד בחלל במשך שנים ולכן חייבים מחשבים המותאמים לעבודה בתנאי החלל הקשים (קרינה, חום).
הם אפילו פרסמו לאחרונה את הנושא בכנס, לצערנו ללא ציון שם החברה, כי יש לציין שלא ניתן למכור לסוכנויות חלל ישירות. נאס”א וסוכנות החלל האירופית מחויבות להוציא את התקציב רק בתוך היבשות שלהם. מי שקונה את השבבים אלה חברות פרטיות שזכו במכרזים ולא מצאו אותם בבית (אירופה או אמריקה). לאור מגבלה זו אנחנו חייבים להצטיין במיוחד כדי שיקנו מאיתנו. אגב זה מקובל, כך עושה גם סוכנות החלל הישראלית שמפנה את השקעותיה במו”פ בחברות ישראליות..
יש עוד פרויקטים בתהליך, אחד מהם ביחד עם חברת טאלס האיטלקית – הדגמה של שירות מגדל פיקוח מהחלל, פרויקט Govsat האירופי שנועד לסייע לשירותי ההצלה בעת מצוקה.
דטה סנטר על הירח
אבל אם נחזור לירח, שהשבוע מציינים 62 שנה לנחיתה המאויישת הראשונה עליו, ומכנים אותו יום הירח, יש תוכניות אמריקניות ואירופיות (גם סיניות א.ב.) להתיישב בחגורת תחנות חל שתקיף את הירח, ועל הירח עצמו באיזור הסמוך לקוטב הדרומי שם החום פחות נורא בשעות היום עבור הרכבים הרובוטיים, ניתן יהיה להציב קולטי שמש על ההרים שם השמש מאירה רוב הזמן, ולכרות קרח מהמכתשים המוצלים תמידית הנמצאים בסמוך.
כדי להפעיל אפילו רובוטים על הירח, שלא לדבר בני אדם, יהיה צורך בכוח חישוב עצום. לרובוטים הללו יהיו המון חיישנים שיאספו מידע אי אפשר לשדר את כולו לכדור הארץ ולכן חייבים להקים מרכזי נתונים שלמים – דטה סנטר ירחי שמטרתו לעבד את כל המידע קרוב למקום שבו הוא נוצר, לשמור על הנתונים החיוניים ולנהל את הרובוטים באופן אוטונומי. אנחנו מקווים שישתמשו בדטה סנטרים הללו במחשבים של רמון ספייס שהוכיחו את עצמם, מסכם פרופ’ גינוסר.
ככל הנראה לא יגיעו אסטרונאוטים לנקודת ההתרסקות של בראשית בעשרות השנים הקרובות ואולי גם לא במאות הקרובות, אבל לדברי פרופ’ גינוסר, אם מישהו יגיע וירצה להשתמש במחשב, כאמור הוא מוזמן – אי אפשר לטוס לירח אבל בהחלט אפשר להתגאות בטכנולוגיה שנשלחת לשם.
עוד בנושא באתר הידען:
2 Responses
טוב, כבודק וותיק אני כבר יכול לעזור בכך שאומר לכם שיש לרחת בחשבון את כוח הכבידה והלחץ. כן!
כישלון מערכות שחוויתי לפני11 שנה בחוות שרתים באלפיים גרם לכונני אחסון רבים להפסיק לעבוד בגלל לא פחות ולא יותר הגובה. אז ישנם משתנים שקשה לקחת בחשבון וניסוי יהיה חייב להתבצע תחת התנאים הקיימים שם גם אם מדובר באחסון מבוסס Non-volatile memory
מזכיר לי את הסיפור של ארתור סי קלרק על המרד בחללית שבה עבדו 200 אנשים לנתב טלקסים. למי שלא יודע הסטוריה של התקשורת, טלקס היה מכשיר ששלח תקשורת דיגיטלית בקצב של 50 ביטים בשניה, כלומר בערך 6 בייטים בשניה. בערך פי מליון יותר לאט ממה שנחשב כיום תקשורת איטית לבית. ההודעות היו נשמרות באמצעות נקבים על סרט נייר. ההודעות היו רק ממכשיר אחד שולח למכשיר אחד מקבל. לא היה מיתוג. אנשים היו לוקחים סרט שיצא ממכשיר מקבל. מפענחים את הכותרת בשביל לדעת לאן לשלוח הלאה, הולכים עם הסרט למכשיר שולח ומכניסים את הסרט. ואנחנו מדברים על לפני 30 שנה.
אז בעוד 30 שנה המיחשוב לא יהיה חוות שרתים על הירח. המחשבים יהיו קוונטיים, יעבדו קרוב מאד לטמפרטורה של האפס המוחלט (למנוע רעש תרמי כלומר שגיאות), יהיו בגודל שולחן בגלל הצורך בקרור, ויהיו יותר מהירים מכל המחשבים שיש כיום על כדור הארץ גם יחד.