הטכנולוגיות החמות הבאות של חברות המיסחור בתערוכת ביומד. חלק ג'

סקירה ראשונה בסדרה שתעסוק בפיתוחים של חברות היישום של האוניברסיטאות שיוצגו בכנס ביומד, 15-17 ביוני, מלון דייויד אינטרקונטיננטל, ת”א והפעם – פיתוחים של ב.ג. נגב (אוני' בן גוריון) ובר אילן

מאת: אפרת ברק
* (הכותבת מתמחה במסגרת פעילותה ב”דוניצה תקשורת – DMC”, בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי)

בר אילן חברה למחקר ופיתוח

חישה מרחוק של אותות ביו-רפואיים

באוניברסיטת בר-אילן פותחה טכנולוגיה חדשנית המאפשרת לבצע חישה וניתור של אותות ביו-רפואיים כדוגמת פעימות לב, דופק וספיקת דם מרחוק וללא מגע. מעבר לכך, הטכנולוגיה מאפשרת לשמוע אנשים ממרחק כאשר הייחודיות הינה לא רק ביכולת לקלוט את הסיגנלים ממרחק וללא מגע, אלא גם בזה שמספר סיגנלים יכולים להיקלט בו זמנית עם הפרדה מוחלטת ביניהם. כלומר קליטת הסיגנל הינה מאוד כיוונית מבחינת ההפרדה שלה מרעשי הרקע והסביבה.

המערכת עצמה פשוטה וזולה מאוד. היא כוללת מצלמה, לייזר ואלגוריתם מתאים לעיבוד הנתונים ולהוצאת סיגנל השמע מתוך התמונה הנקלטת במצלמה. האפליקציות הנחקרות כרגע כוללות ניתור עוברי ללא מגע לנשים בשלבי הריון מתקדמים, פיתוח מכשירי שמיעה לאנשים כבדי שמיעה, ניתור מתמשך של פעילות קרדיולוגית לאורך זמן וכד'.

הטכנולוגיה הינה נמצאת בשלב האב טיפוס המעבדתי שניבנה בביה”ס להנדסה באוניברסיטת בר-אילן. הפיתוח עצמו נעשה ע”י פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן בשיתוף פעולה עם פרופ' חבייר גרסיה מאוניברסיטת וולנסיה בספרד. הטכנולוגיה ממוסחרת על ידי בר אילן חברה למחקר ופיתוח בע”מ.

ב.ג.נגב – חבת המיסחור של אוני' בן גוריון
מערכת הובלה מונחית של תרופות למח
מערכת הובלה חדשנית וחכמה לתרופות פותחה על ידי צוות המדענים, פרופ' אליהו הלדמן מהמחלקה לביוכימיה קלינית, דר' סרינה גרינברג ודר' צ'רלס לינדר מהמכון לכימיה ולטכנולוגיה כימית באוניברסיטת בן גוריון. המערכת בנויה מכדוריות תת-מיקרוסקופיות (ננו), אשר הודות למבנה המיוחד שלהן מסוגלות להוביל תרופות היישר אל אתר המטרה בגוף האדם כולל המח ולשחררם שם. מערכת הובלה חדשנית זו מגדילה את זמינות התרופה באתר המטרה, מצמצמת את תופעות הלוואי ואת רעילותן של תרופות. צוות המחקר הצליח להראות כי חומר ביולוגי (פפטיד) משכח כאב (אנלגטי) שבדרך אחרת אינו עובר את מחסום דם מח, הצליח בטכנולוגיה זו להגיע למח ולפעול שם, גם כאשר ניתן במתן אורלי דרך הפה וגם כאשר הוזרק.

המערכת החדשנית מוגנת בפטנטים רחבים וב.ג.נגב והחוקרים נערכים בימים אלו לחפש שותפים מתאימים להמשך הפיתוח.

טיפול במחלות דלקתיות

הטיפול החדשני שפותח ע”י פרופ' רחל לוי מהמחלקה לביוכימיה קלינית בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת בן- גוריון והמרכז הרפואי סורוקה, מתבסס על השימוש במולקולת אנטיסנס קצרה שתוכננה במיוחד כדי למנוע את יצירתו של חלבון המכונה פוספוליפאז A2 ציטוזולי ,(cPLA2) הממלא תפקיד חיוני בתהליך הדלקתי במספר מחלות כגון דלקת מפרקתית שיגרונית, אסטמה ותסמונת מצוקת הראות, בסוגי סרטן שונים כגון סרטן המעי ובמחלות ניורוגנרטיביות כגון Alzheimer’s ו-ALS.

כיום הטיפול במחלות דלקתיות הוא על ידי תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) או על ידי מתן סטרואידים. לתרופות אלו השפעה מוגבלת והן מעוררות תופעות לוואי חמורות. התרופות החדשות הנמצאות כיום בשלבים שונים של פיתוח הן בעיקרן תרופות ביולוגיות המסוגלות לעכב את התפתחות מנגנון הדלקת בשלביה
השונים. פרופ' לוי סבורה כי הטיפול החדשני שלה המתבסס על עיכוב בשלב מאד מוקדם בשרשרת התפתחות הדלקת יהיה יעיל יותר מהטיפולים המוצעים וימנע תופעות לוואי.

טיפולים אנטי-סרטניים

מחקרה של פרופ' שושן- ברמץ מנהלת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, מתמקד בחלבון ה-VDAC המצוי על גבי הממברנה החיצונית של המיטוכונדריה. חלבון זה נמצא בתאים סרטניים בקשר הדוק עם חלבונים אחרים המקנים יתרון הישרדותי לתאים אלו. נמצא כי ניתוק ה- VDAC משטח פני התאים הסרטניים או הורדה בכמותו בתא מובילים להאטת משמעותית בהתפתחות תאים אלו ואף למותם.

לאור ממצאים אלו פותחו במעבדתה של פרופ' שושן- ברמץ חומרים מסוגים שונים אשר אתר המטרה שלהם הוא חלבון ה-VDAC. קבוצה של חומרים פפטידיים אשר פותחה, מסוגלת להביא לניתוק ה- VDAC מהחלבונים המקנים לתאי הסרטן את כושר ההישרדות שלהם. טיפול בחומרים אלו בסוגים שונים של תאים סרטניים הביא למותם של תאים אלו, בעוד שבתאים בריאים, להוספת חומרים אלו לא הייתה כל השפעה והתאים המשיכו בתהליכי חיים נורמאליים.

חומר אחר שפותח הינה מולקולת RNAi המבוססת על חומצות גרעין והמתוכננת כך שתעכב באופן ספציפי את יצירת ה-VDAC. טיפול ב- RNAi גרם לירידה בייצור האנרגיה בתא ולהאטה דרמטית בקצב גדילת התאים הסרטניים. יתר על כן, בנסויי בו הודבקו עכברים בתאים סרטניים אשר בטאו את ה- RNAiכנגד VDAC לא התפתחו גידולים סרטניים בניגוד לעכברי ביקורת אשר הודבקו בתאיים סרטניים רגילים ואשר בהם התפתחו גידולים.

“אנחנו מאמינים”, אומרת פרופ' שושן –ברמץ, “כי הפפטידים וה- RNAi שפיתחנו יוכלו לשמש כתרופה יעילה לטיפול לפחות כנגד חלק מסוגי הסרטן חשוכי המרפא”.

הפרויקט נמצא בשלב פרה-קליני של התחלת ניסויים בבעלי חיים.