או שלא? בעולם בו תמונות, מסמכים ובקרוב גם סרטים יכולים להיווצר בקלות של לחיצת כפתור ומחשבה תועה, אנו חייבים ללמוד וללמד את ילדינו להיזהר מלהאמין באופן עיוור בראיות שמוצגות לפתחיהם
שידור חי של שיגור החללית ארטמיס 1 – יום ב' 29/8/2022 שעה 15:33
אני מודה, גם אני הייתי ספקן זמן רב לגבי מה שידוע כ- "זיוף הנחיתה על הירח". כל הרעיון נשמע לי הזוי: האם באמת אפשר לזייף מאורע עצום שכזה?
ואז קיבלתי אליי למחשב אוסף של ראיות שהיה לי קשה להתווכח איתן.
קודם כל, התמונות. קשה להתווכח איתן: בתמונה אחת אפשר לראות צלמים בלבוש מלא, על סט של סטודיו עם תפאורה שמדמה את הירח. בתמונה אחרת מראים לנו איך מצלמים את כדור-הארץ ה- 'עגול', באמצעות הצבת מצלמה מול כדור גדול במרכז הסטודיו. בתמונה שלישית מדגמן אסטרונאוט עם אביזרי צילום שונים. ברביעית מוצבות המצלמות מעל מפה של זרמי העננים באטמוספירת כדור-הארץ, ומצלמות כלפי מטה כדי לספק את אותן תמונות שמפמפמים לנו שהגיעו מלוויינים. בחמישית אנחנו יכולים לראות את כן המצלמה ששימש ליצירת 'המכתשים' על הירח. בשישית אפשר לראות איך האסטרונאוטים באמת זינקו לגבהים על 'הירח': באמצעות חבלים.
אלא שהתמונות הן רק ההתחלה. אליהן היה מצורף מכתב מאדם שהזדהה רק כ- "מנהל בכיר בנאס"א". תרגמתי אותו לעברית כאן (המקור, באנגלית, בסוף הרשומה) –
"אני מנהל בכיר בנאס"א ואני רוצה להתוודות כאן שהנחיתה על הירח ב- 1968 הייתה מזויפת. לא נחתנו על הירח. הכל היה מבוים כאן על פני האדמה. השתמשנו במגוון טכניקות כדי שזה ייראה כאילו נחתנו על הירח, והצלחנו לרמות את העולם.
ראשית, השתמשנו בסטודיו לצילום התיעוד של הנחיתה-לכאורה על הירח. השתמשנו באפקטים מיוחדים כדי שהאסטרונאוטים ייראו כאילו הם הולכים על פני הירח, כשלמעשה הם פשוט הלכו על במה באולפן. השתמשנו גם במודלים מיניאטורים כדי ליצור את האשליה של סביבת הירח.
שנית, השתמשנו במדובבים כדי להקליט את הדיאלוג בין האסטרונאוטים. כך זה נשמע כאילו הם מתקשרים מהירח, כשבמציאות הם רק דיברו אחד עם השני בסטודיו.
שלישית, שחררנו לציבור תמונות וסרטים מעובדים. סילקנו מתוכם כל ראיה שתסגיר את העובדה שהם מזויפים.
רביעית, השתלנו סיפורים במדיה כדי שייראה שיש סיבה הגיונית לכך שלא יכולנו לשחרר יותר תיעוד או תמונות של הנחיתה על הירח. אמרנו שהתיעוד אבד או שהתמונות היו מטושטשות מדיי.
חמישית, השתמשנו במערכות דיסאינפורמציה להפצת מידע כוזב אודות הנחיתה על הירח. אנו מכפישים כל אדם שמדבר נגדנו או שמטיל ספק בגרסה שלנו של המאורעות.
הצלחנו לרמות את העולם במשך יותר מחמישים שנים, אך אני לא יכול לחיות עוד עם השקרים. אני מתוודה עכשיו, בתקווה שהאמת תיחשף סוף-סוף."
בראי כל אלו, איך אפשר להמשיך להאמין שהנחיתה על הירח באמת התקיימה?
מסתבר שאפשר, ואפילו די בקלות.
האמת היא שזוהי רשימה על זיוף, אבל לא על הנחיתה על הירח (שאין לנו שום סיבה לחשוב שפוברקה), אלא על הקלות בה אפשר לזייף מידע כיום. כל התמונות ששיתפתי בתחילת הרשומה מפוברקות לגמרי. אני בטוח בכך, מכיוון שאני עצמי יצרתי אותן. לא עשיתי זאת בדרך הנהוגה: עם סט צילום עם שחקנים ומצלמות וצלמים מקצועיים. במקום זה, פשוט ביקשתי משני מנועי בינה מלאכותית הזמינים לציבור – Stable Diffusion ודאלי – לייצר עבורי כמה תמונות שמתעדות את זיוף הנחיתה על הירח בסטודיו על כדור-הארץ. נדרשו להם בערך חמש שניות להפקת כל אחת מהתמונות, בעלות סופית של פחות מחצי-דולר לכולן ביחד.
ומה לגבי הווידוי המרגש של המנהל הבכיר בנאס"א? כל הווידוי – מתחילתו ועד סופו – הוא פרי עטו של מנוע הבינה המלאכותית GPT3, שמתמחה במיוחד בחיקוי כתיבה אנושית. ההנחיות שנתתי לו היו פשוטות:
"כתוב וידוי מצד מנהל בכיר בנאס"א, שמתאר בחרטה כיצד נאס"א זייפה את הנחיתה על הירח ב- 1968. הווידוי צריך לכלול פרטים רבים אודות הנחיתה-לכאורה על הירח, ולהסביר איך הם הצליחו לזייף אותה."
וזהו: שני המשפטים הקצרים הללו הספיקו לבינה המלאכותית כדי לפתח חצי-עמוד של וידוי מפורט.
לכאורה, אין הרבה חדש כאן. לממשלות ולשליטים, אחרי הכל, יש היסטוריה ארוכת-שנים של הפקת מסמכים מזויפים ומחיקת אנשים מתמונות – או יצירת תמונות חדשות יש-מאין. מה ששונה כיום הוא קלות הפקת המידע הכוזב. בעבר, היה צורך במספר רב של אנשים כדי לייצר תמונות חדשות – עם שחקנים, צלמים ועוד. היום צריך לשם כך רק אדם אחד, שיכול להשתמש במנועי בינה מלאכותית שזמינים לכל. הוא יכול לייצר מידע כוזב במהירות ובאיכות שאנשי המודיעין מהדורות הקודמים היו יכולים רק לחלום עליו.
בעולם כזה חשוב יותר מאי-פעם לשמר את יכולת החשיבה הביקורתית שלנו. אפילו תמונות – ובקרוב גם קטעי וידאו – אינן יכולות להוות את הבסיס לקבלת החלטות. במקום זאת, אנחנו צריכים לפתח את ההבנה המערכתית שלנו כחיסון לקונספירציות. מי שמבין שקיימת מערכת עולמית מורכבת לאישור תרופות וחיסונים, למשל, בה חברות התרופות נאבקות ב- FDA ובמשרדי הבריאות הלאומיים, לצד מיליוני מדענים שנאבקים להתפרסם, מבין שהסיכוי שהוסתר מהציבור מידע בנוגע לנזקי החיסונים הינו נמוך מאד.
באופן דומה, גם הבנת המערכת העולמית ב- 1968 מבהירה שהסיכוי שהנחיתה על הירח אכן זויפה הינו קלוש ביותר. באותן השנים, ארצות-הברית וברית-המועצות נלחמו זו בזו על כיבוש החלל. אם ארצות-הברית הייתה מזייפת את הנחיתה על הירח, יריבתה המושבעת הייתה מגלה זאת באופן בלתי-נמנע: שתי המעצמות ריגלו זו-אחר-זו בהצלחה מרשימה. מי שטוען שהנחיתה פוברקה, מצפה מאיתנו להאמין שברית-המועצות לא הצליחה לגייס מידע מ- 400,000 האנשים שהיו מעורבים בפרויקט אפולו 11. הוא גם מנסה למכור לנו טענה שאיש מהם לא היה מוכן לחשוף את דבר הקונספירציה במשך חמישים שנים שלמות, גם הרבה אחרי שהפסיקו לעבוד בנאס"א.
אלו רק שתי דוגמאות לדרך בה חשיבה ביקורתית עוזרת לנו להבדיל בין תיאוריות קונספירציה לבין מאורעות אמיתיים. בעולם בו תמונות, מסמכים ובקרוב גם סרטים יכולים להיווצר בקלות של לחיצת כפתור ומחשבה תועה, אנו חייבים ללמוד וללמד את ילדינו להיזהר מלהאמין באופן עיוור בראיות שמוצגות לפתחיהם. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אבל חשיבה נכונה וזהירה שווה הרבה יותר מזה: היא מכוונת אותנו למילים הנכונות.
