דברים שיורמים יודעים: לך אל הנמלה

ניר מתבונן בהשתאות בטורי הנמלים החרוצות ושואל: האם יש עבדות בטבע? האם הפועלות משועבדות למלכה?

גשר של נמלים. <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com</a>
גשר של נמלים. המחשה: depositphotos.com

מטרתו של כל פרט בטבע היא להעביר את הגנים שלו לדורות הבאים. לכן, היוו החרקים החברתיים בעלי  הכנף הקרומית (Hymenoptera) חידה כבר עבור אבי האבולוציה צ'רלס דארווין. הדבורה או הנמלה הפועלת אינה מטילה ובכל זאת עובדת בפרך כדי שהמלכה תביא לעולם עוד פועלות ועוד מלכות. דארווין התקשה להסביר כיצד יכולות הפועלות להסתגל לסביבה ולהשתנות  אם פועלת מוצלחת לא תוריש את תכונותיה לדור הבא? כיצד נוצרים כמה טיפוסים של פועלות השונות זו מזו במבנה הגוף ובהתנהגות (למשל פועלות מלקטות ושומרות)  אם רק המלכה שאינה דומה לאף אחד מהטיפוסים הללו מתרבה? אבל התעלומה הגדולה היא של האלטרואיזם הקיצוני – ויתור על יכולת ההתרבות לטובת הנחיל או הכוורת.

כדי להבין את פשר האבולוציה הייחודית של החרקים החברתיים נדרשה תאוריה חדשה הממזגת את עקרונות הברירה של דארווין עם הגנטיקה. השילוב הזה נקרא "ברירת שארים" והוא מבוסס על העברת גנים לדור הבא באמצעות סיוע לקרובים הנושאים אותם גנים להתרבות. למעשה בכל יצור רב תאי מוותרים רוב התאים על התרבות ופועלים כדי שכמה תאים באשך או בשחלה יעבירו את הגנים המשותפים הלאה. כל נמלה בקן או דבורה בכוורת מבצעת את אותה בחירה שעושים תאים בודדים ביצור מורכב: מי שמתרבה אינה נמלה או דבורה אלא נחיל נמלים או כוורת המפיצים מלכות צעירות וזכרים הנושאים עימם את הDNA המשותף לכל הפרטים. ממש כשם שהתמיינות לטיפוסי תאים שונים התאפשרה רק כאשר תפקיד הרבייה הועבר לתאים מתמחים בלבד ונעלמה כל תחרות בין יתר התאים כך גם הופיעו טיפוסים שונים של פועלות באותם מיני חרקים בהם נעלם פוטנציאל ההתרבות מכולם פרט למלכה. בכמה מינים בהם יכולה פועלת להטיל ביצים מהן יבקעו זכרים או לתפוס בתנאים מסוימים את מקום המלכה אכן דומות כל הפועלות זו לזו ממש כשם שברב תאיים פרימיטיביים כדוגמת הספוגים בהם שימר כל תא פוטנציאל להתרבות עצמאית אין התמיינות לרקמות ואיברים שונים (כיוון שכל תא ישאף למקסימום סיכוי לממש את יכולתו להתרבות).

הנמלה הפועלת, לכן, אינה שפחה של המלכה כשם שהשרירים בגוף אינם "עבדים" של האשך או בשחלה.

עבדות אצל נמלים

ובכל זאת, יש בקרב הנמלים תופעה שהביולוגים מכנים עבדות. כמה עשרות מיני נמלים פיתחו אורח חיים המבוסס על ניצול עבודתן של נמלים שבויות ממינים אחרים. לא פחות מ35 מיני נמלים תלויות לחלוטין בעבדים להישרדותן. בכמה מהן איבדו הפועלות כל יכולת לליקוט מזון, תחזוקת הקן או טיפול בצאצאים ושימרו רק את היכולת לפשוט על קיני נמלים זרות ולגנוב גלמים. הגולם הוא שלב ההתפתחות אליו מכוונות לוכדות העבדים משום שהוא פסיבי, ההשקעה בהאכלה וטיפוח הושלמה ונותר רק לחכות שתבקע פועלת חרוצה. הגלמים מובאים לקן הנמלים המשעבדות והפועלות הבוקעות מוחתמות בניחוח החדש כך שחייהן יעברו בטיפול, האכלה, הגנה על אדוניהן ואפילו השתתפות בלכידת עבדים חדשים מקרב בנות מינן. ניתן למצוא בטבע רצף של דרגות הסתגלות לחיי בעל עבדים ואצל הנמלים המתמחות בכך ביותר קיבלו הלסתות צורת חרב חדה המסוגלת לדקור נמלה שומרת בקן מותקף אך לא לחפור או ללקט מזון. האבולוציה של נמלים משעבדות היא מסלול חד סטרי ואין ממנו חזרה. תחילתו, כנראה, בהתנהגות רגילה של קרבות טריטוריה בהן נחיל תוקף קן שהתמקם קרוב מידי ובוזז את התכולה. גלמים המובאים לקן כשלל מלחמה בוקעים לעיתים לפני שהספיקו לשמש באוכל ומצטרפים לצבא הפועלות. בחשכת המחילות נעשה הזיהוי באמצעות ריח אופייני ואכן נמלים משעבדות רק מיני נמלים קרובים להן בניחוח הגוף, בארכיטקטורה של הקן ובתזונה. אם בתגבורת פועלות כזו יש יתרון מובהק והסביבה מספקת הזדמנויות רבות ליבוא גלמים, תתחזק הנטיה לתוקפנות ויקטן התיאבון שמעוררים הגלמים כך שהקן יקבל אספקה שוטפת של פועלות. זוהי דוגמה של אבולוציה מתבדרת: התכונות המנוגדות הנדרשות להשרדות המין תוקף והמין המתגונן מובילות להתרחקות גנטית מואצת. אצל הנמלה המשעבדת יתנוונו התפקודים שאינם קשורים לציד עבדים והתלות תתחזק עד שבמינים מסוימים נעלמה אפילו רוח הקרב: המלכה הצעירה נכנסת לקן, הורגת את המלכה המקורית או מתיישבת לצידה וזוכה לפנסיון "הכל כלול" לשארית חייה.

שוד הקן

כשמורגש מחסור בידיים עובדות יוצאות לפעולה "חוליות סיור" מאתרות קינים מתאימים ומוצאות את הפתחים. הסיירים מזעיקים פועלות ועבדים ותוקפים את המושבה באמצעות תעמולת הפחדה -הפעלת פרומונים המעוררים בהלה ומהומה בחסותה נשדדים הגלמים מהקן. מינים אחרים פיתחו הסוואת ריח טובה עד כדי יכולת להיכנס לקן הנשדד ולהוציא גלמים מבלי שתתעורר תגובת נגד. כמה מינים מתמחים במיוחד אפילו מאפשרים לגלמים של מלכות וזכרים להגיע לבגרות ולפרוח בשלום ובכך לאפשר יצירת מושבות חדשות עליהן ניתן יהיה לפשוט בעתיד.

הנמלים המשמשות קרבן לציידי עבדים מפתחות מנגנוני הגנה: הן תוקפניות יותר כלפי זרים ובעיקר משכללות את סימן ההיכר הריחני שלהן להקשות על המשעבדים לחקות אותו. אנליזה כימית של החומרים בהם מצפות הנמלים את גופן העלתה שלחץ מצד ציידי עבדים מעודד יצירת קוקטיילים מורכבים בדומה לאופן בו מנסים משתמשי מחשב להגן על עצמם מפולשים בבחירת סיסמאות מסובכות. המשעבדות מצידן מגיבות בהתאמת חומרי הריח שלהן לאלו של השכנים אלא ששכלול סיסמת הריח מגביל את הנמלים המשעבדות למין מסויים של קורבנות ואינו מאפשר גיוון מקורות המחייה.

ומה בדבר הפועלת המשועבדת? עד לאחרונה הונח כי מי שכבר נשבתה לקן זר לכודה במלכודת שאין ממנה מוצא: לאחר שהוחתמה בביתה החדש לא תוכל לחזור לקן המקורי והאינסטינקט הדוחף אותה לעבודה סיזיפית טבוע עמוק מכדי לאפשר שביתות ועיצומים. אבל כעשור התחדש משהו במחקר של יצורים מוזרים אלו. הביולוגית סוזן פויציק (Susanne Foitzik) דיווחה לראשונה על "מרד עבדים" אצל נמלים. מתברר כי גלמים של הנמלה המשעבדת בהם מטפלים עבדים סובלים מתמותה גובהה במיוחד. מעקב צמוד אחר מספר רב של קינים העלה שלא פחות מ83% מהגלמים מהם אמורים היו לבקוע מלכות צעירות מתו: 30%  נקרעו לגזרים בידי העבדים המטפלים ו53% הוזנחו למוות. לגורל דומה זכו יותר מ60% מגלמי הפועלות המשעבדות. להשוואה: בקרב אותן מיני נמלים שאינן משועבדות אלא מטפלות בבנות מינם תמותת הגלמים אינה עולה על 5%. הנמלים המורדות לא יזכו בחירותן ולא יחזרו לקן המקורי והפעולה היא עוד דוגמה לאלטרואיזם או ברירת קרובים. באמצעות תוקפנות כלפי גלמים של המין המשעבד קטנה האוכלוסייה העוינת ונמנעות למנוע פשיטות על קרובי משפחתה בקינים סמוכים.

תודה ל Dr. Susanne Foitzik על עזרתה.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אכן מדהים.

    ומי יודע? אולי יתגלה יום אחד שגם וירוסים פועלים כמושבה שבה הפרטים קשורים זה לזה.. זה יסביר יפה כיצד נגיף קורא תגר על האנושות כולה ומתמודד עימה בהצלחה לא קטנה.

    רק שלא נגלה בעוד כמה חודשים שמהנדסי הקורונה פיתחו איזה תעלול חדש להתמודד עם החיסונים של פייזר ומודרנה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן