סיקור מקיף

דברים שיורמים יודעים: האם בעלי חיים יכולים לחזות רעידות אדמה?

"נוצה" שואלת: ידוע שבעלי חיים מרגישים רעידות אדמה. למה בני אדם לא מרגישים רעידות אדמה מגיעות?

כלב מציץ מהריסות העיר לייגו בחבל סצ'ואן שבסין. רעידת האדמה אירעה ב-12 במאי 2008, התמונה צולמה ב-27 במאי. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
כלב מציץ מהריסות העיר לייגו בחבל סצ'ואן שבסין. רעידת האדמה אירעה ב-12 במאי 2008, התמונה צולמה ב-27 במאי. המחשה: depositphotos.com

שתי הנחות חבויות בשאלתך, נוצה יקרה. האחת מייחסת לבעלי החיים יכולת חיזוי רעידות אדמה והשנייה שוללת יכולת זו מאיתנו, נזר הבריאה.

יש מי שחושב שגם  אנחנו מקבלים רמזים לרעשים קרובים. מוטוג'י איקיה  (Motoji Ikeya)  , מאמין אדוק ביכולת החיזוי המוקדם של רעידות אדמה מונה גם את ה"הומוסאפיינס" בתוך שורה ארוכה מאוד של יצורים החשים באסון המתקרב. איקיה ליקט עדויות מסין ומיפן בהם מדווחים אנשים על עייפות, כאבי ראש וסחרחורות לפני רעידת אדמה. קשה שלא לפקפק בעדויות של אנשים שלאחר האירוע מנסים למצוא רמזים מקדימים יום קודם ומול הדיווחים על עייפות ותשישות לפני הרעידה מתעקשים ניצולים אחרים לדווח דווקא חוסר מנוחה ועצבנות בלתי מוסברת. הסימפטומים הללו כלליים ונפוצים  מכדי להסתמך עליהם כסימן לקטסטרופה מתקרבת וקשה לחשוב על יום כלשהו בו לא נמצא  אנשים שידווחו על עייפות, כאבי ראש או עצבנות.

אבל מה בדבר בעלי החיים שחושיהם מחודדים משלנו? בעלי חיים רבים ובפרט זוחלים ודוחיים פיתחו רגישות לרעידות בקרקע העשויות לרמז על תנועה של טורף או טרף ואצל מינים רבים יצירה וקליטה של רעידות במים או באדמה היא צורת תקשורת. מנגנונים לקליטת הרעידות הללו מאפשרות לבעלי חיים רבים לחוש בגלי הרעידות הראשונים לפני בני האדם. הסייסמולוגים מבדילים בין כמה אופני תנודות בקרקע. הגלים המהירים ביותר נקראים גלי P והם, בדומה לגלי קול,  תנודות דחיסה של האדמה בכיוון התקדמות הגל. גלים אלו מזיקים פחות מהגלים המגיעים כמה שניות או דקות אחריהם. הגלים האיטיים הללו המסומנים באות S מזיזים את הקרקע "הצידה" והם האחראים לעיקר הנזק: להתמוטטות מבנים והתנזלות הקרקע.  נראה כי חיות רבות מגיבות לגלי P כאל גירוי מעורר פחד ובפרט בבריחה ממחילות העשויות להתמוטט.

תצפיות שנערכו במקרה בעת רעידות אדמה

בשנת 2001 ניתנה לחוקרת קימברלי סנאר (Kymberley Snarr) הזדמנות נדירה : תיעוד בזמן אמת של קופים בסביבתם הטבעית בעת רעידת אדמה. סנאר עקבה וצילמה להקת "שאגנים" (howler monkey) ביערות הגשם של הונדורס, הקופים החלו להשמיע קולות אזעקה רמים, לקום ולטפס כ30 שניות לפני שהחלו ענפי העצים לנוע וכ45 שניות לפני שהחוקרים עצמם הרגישו בזעזוע הקרקע. 

העדות הראשונה המקשרת בעלי חיים לרעידות אדמה מוזכרת בכתבי ההסטוריון פלוטארכוס ופער הזמנים בין ההתנהגות המשונה של החיה להגעת גלי ההרס מתאים למה שניתן לצפות ממרווח הזמן בין גלי P לגלי S.  כשהחריב רעש אדמה את ספרטה (בשנת 467 לפני הספירה) ניצלו חיי הילדים משום שארנבת הופיעה פתאום על יד אולם ההיאבקות (גימנסיון) הנערים יצאו לרדוף אחריה והבניין התמוטט שניות מעטות אחר כך. 

אבל, נוצה, המיתוס מייחס לבעלי חיים יכולת ניבוי של שעות ואפילו ימים לפני האסון כלומר התראה שתאפשר לנו להיערך לקראתו. לעדויות כאלו על התנהגות מוזרה של בעלי חיים בימים שלפני הרעש היסטוריה ארוכה.  בחורף שנת 373 לפנה"ס נחרבה העיר הליס שביוון, הסופר הרומי אליאנוס (Claudius Aelianus) מספר "חמישה ימים לפני שנעלמה הליס הרבה עכברים, נמיות, נחשים, מרבי רגליים, וחיות אחרות עזבו את העיר. אזרחי הליס נדהמו אך לא יכלו לשער את הסיבה" . עדויות מעין אלו של כלבים המתנהגים בשגעון ומייללים כזאבים, חיות בר המתקרבות למגורי אדם, דבורים הנוטשות את הכוורות וצלופחים הנעלמים ממקווי המים חוזרות ועולות לאחר קטסטרופות.  ובכל זאת, על אף אינספור סיפורים, אגדות ושמועות הבנתנו את יכולת החיזוי של בעלי חיים לרעידות אדמה לא התקדמה הרבה ב2400 השנים מאז חורבן הליס.  הפסיכולוגיה האנושית מספקת סיבה טובה לפקפק בהרבה מהעדויות הללו: קשה לנו לתפוס ארוע כה טראומטי כמשהו שהופיע ללא כל הזהרה ובמבט לאחור יראו הניצולים סימנים מבשרי רע גם בארועים שיגרתיים.  אם נתחקר מספיק בעלי כלבים יהיו מן הסתם לא מעטים שידווחו על "התנהגות משונה" של הכלב ביום שלפני פלישת רוסיה לאוקראינה ובכל זאת כמה מהעדויות נראות רציניות למדי.

רעידת האדמה בקובה – יפן

ב 17 בינואר 1995 החריבה רעידה חזקה את העיר קובה שביפן. חוקרים במעבדה המרוחקת כ50 ק"מ ממוקד הרעש עסקו במעקב אחר פעילותם של עכברים ותיעדו במדויק את הזמן שהחיות הקדישו לסיבוב גלגל בכל יום. מהנתונים עולה כי ביומיים שלפני הרעש היו המכרסמים כה חסרי מנוח עד שהקדישו לפעילות מאומצת משך זמן העולה ב 4 עד 10סטיות תקן על הממוצע היומי שלהם. כיוון שמדובר במעבדה בה נשמרו תנאי הסביבה והתזונה קבועים הרי הסבירות למקריות בפרץ הפעילות נמוכה מאוד. בשנת 2011 פגעה רעידה בעצמה 7 בפרו, ניתוח נתונים ממצלמות המתעדות פעילות יונקים ועופות בשמורת יער סמוכה הראתה ירידה חדה בפעילות בעלי החיים ב30 הימים שלפני הרעידה כאשר ב8 הימים שלפניה נרשמה ירידה נוספת בפעילות. 55 ימים לפני הרעש שפגע באזור ל'אקווילה שבאיטליה נרשמה ירידה פתאומית בהטלת הביצים של קרפדות שחזרו לתפקוד רגיל רק כמה ימים לאחר רעידת האדמה. ביפן נמצאה ירידה מובהקת מבחינה סטטיסטית של תנובת החלב של פרות בימים שלפני רעידת אדמה חזקה.

תחושה של אותות חשמליים

מה מרגישים בעלי החיים כשרעידת אדמה מתקרבת? לכך אין כמובן תשובה מוסמכת אבל אפשרות מעוררת עניין מדעי היא שבעלי חיים חשים באותות חשמליים הנוצרים מדחיסה או עיוות של הסלע לפני הרעידה. למה שרעידה קרובה תשדר אות חשמלי? אפשרות אחת היא אפקט פיאזואלקטרי. רעידת האדמה היא תוצאת התנועה היחסית של לוחות הסלע הגדולים המרכיבים את קרום כדור הארץ. המרכיב העיקרי בסלע היסוד, בעומקים בהם מתחוללות ההתנגשויות הללו הוא הגרניט המכיל גבישי קוורץ. הקוורץ הוא חומר פיאזואלקטרי כלומר חומר שהפעלת לחץ עליו תיצור בו מתח חשמלי. תכונה זו היא ההופכת אותו לרכיב של שעונים בהם תנודות מחזוריות בגביש מתורגמות לשינוי מחזורי במתח. כאשר נדחסים לוחות הגרניט במעבה האדמה נוצר מתח חשמלי בגבישי הקוורץ ושחרור לחץ פתאומי יגרום לשינוי מקומי בשדה החשמלי אותו עשויים לחוש בעלי חיים.

שדה חשמלי בעצמה שחושבה כסבירה ללוחות סלע נדחסים אכן גרם בהלה לבעלי חיים שנחשפו אליו. הפעלת לחץ של כמה מאות טונות על סלעי גרניט עד לשבירה בקרבת כלובי מכרסמים הובילה, לעדות החוקרים, שינויי התנהגות ועליה בהפרשת האדרנלין. פעולה דומה על סלעים לא פיאזואלקטרים כבזלת או שיש לא עשתה רושם על החיות. השערה אחרת  היא שחלקיקים נושאי מטען חשמלי בסלע הנדחס בעומק הקרקע זורמים לפני השטח, נפלטים לאוויר ויוצרים הפרעות ביונוספירה המתבטאות בקרינה אלקטרומגנטית בתדירויות נמוכות מאוד (Ultara Low Frequency)  . חיזוק להשערה זו נמצא בכך שבאותם מקרים כדוגמת הרעידה בפרו או באיטליה השינוי בפעילות בעלי החיים תאם לאותם אותות חשמליים שנמדדו בסביבה. לא ברור איך קרינה חלשה כל כך יכולה להשפיע על בעלי חיים עד כדי שינוי התנהגות. השערה שפורסמה לאחרונה תולה את הקשר הזה בתעלות היונים: חלבונים החוצים את קרום התא ומבקרים כניסה ויציאה של יונים. התעלות הללו אחראיות לשמירת הבדלי ריכוז של יונים (אטומים בעלי מטען) וכך על הבדלי מתח חשמלי בין פנים התא לסביבתו. התעלות הללו רגישות להבדלי מתח כך שהזזת יונים בקרבתם בהשפעת שיוניי השדה החשמלי בסביבה עשויה לשבש את פעילותם. מעניין לציין כי  חיה הנחשבת בפולקלור היפאני למבשרת לרעידות אדמה היא השפמנון : דג המצוייד באבר חוש הרגיש לזרמים חשמליים. החוקרים המציעים את מנגנון החישה החשמלית  עבור רעידות אדמה מחשבים כי קרינה מעין זו הנוצרת מברקים עשויה להסביר כיצד יש בני אדם המצליחים "להרגיש" סופה מתקרבת מרחוק. פרט לחשמל אותות נוספים שבעלי חיים יכולים לחוש הם שינויים בשדה המגנטי – אמצעי לניווט אצל ציפורים ודבורים או פליטת גזים משכבות קרקע עמוקות.

התצפיות נחשבות אקראיות ולא נמצאות בקונזנזוס

הרעיונות הללו רחוקים מלהימצא בקונסנזוס מדעי. תצפיות הן בעלות ערך במדע רק אם הן הדירות כלומר ניתנות לשחזור וקשה לשחזר תצפית בשינויי התנהגות של קרפדות או עכברים באותם תנאי סביבה ששררו בזמן הארוע. בנוסף התצפיות גם אם מרשימות אינן אחידות: איך אותה הפרעה חשמלית תגרום הפסקת פעילת של חיות בר בפרו ולפעלתנות יתר של עכברי מעבדה ביפן. המנגנון המוצע של אותות חשמליים נשמע מבטיח אבל מדידה ישירה שלו באמצעות לוויינים לא הניבה עד היום מתאם ברור לרעידות אדמה קרובות.

גם אם מרגישים בעלי חיים באותות מבשרים הרי שכאמצעי חיזוי הם פשוט לא מספקים את הסחורה. בפברואר 1975 רשמו לזכותם הסיסמולוגים את ההצלחה הראשונה והיחידה (עד לכתיבת שורות אלו) בחיזוי מוצלח של רעידת אדמה כשתושבי Haicheng שבסין קבלו התרעה יום לפני שעירם ספגה רעידה בעצמה 7.3 בסולם ריכטר. אלא שלא בעלי חיים הצילו את התושבים אלא סדרת רעשים מקדימים שהובנו נכון בידי המדענים. מה לעשות: יש הרבה ארועים שעשויים לגרום לשינויים בשדה החשמלי או המגנטי, לא לכל רעידה יתלוו אותם אותות בקרקע ובעלי חיים לא צריכים רעידות אדמה כדי להתנהג באופן מוזר. למרות שפע המחקרים שנועדו לחזות רעידות אדמה אין עדיין חיה או מנגנון התרעה שיזהיא אותנו מראש ואין לנו ברירה אלא לקוות שהקבלן בנה לנו בית יציב מספיק על שפת השבר הסורי אפריקני .

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל  [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. סביר להניח שכמו שהפרימטים שיחזרו את היכולת לראות צבעים (כדי להבחין בפירות בשלים) ואיבדו את היכולת לייצר ויטמין C שממילא נמצא בפירות, כך גם איבדו בני האדם חלק מהחושים שיש לבעלי חיים במורד העץ האבולוציוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן