בקול קורא שפרסם המשרד נקראות “חברות ישראליות שברשותן שירות, מוצר מוחשי, מוצר טכנולוגי או אבטיפוס בשל לייצוא בתחום מיחזור פסולת ותוצרי לוואי תעשייתיים” להיענות לאתגר
במסגרת התכנית הלאומית לכלכלה מעגלית, שמוביל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, תושק בחודשים הקרובים תכנית ממשלתית חדשה שתסייע לחברות ישראליות לחשוף בפני שווקים בינלאומיים פתרונות ישראלים בתחום המחזור והשימוש החוזר בפסולת תעשייתית לצרכים תעשייתיים אחרים.
על רקע ביקוש הולך וגובר בעולם לחומרי גלם ומוצרים ממוחזרים וכן ביקוש גובר לפתרונות לטיפול בפסולת, נרשם גידול בהיקף הפניות מצד חברות, גורמי ממשל, גופי אקדמיה וארגונים בזירה הבינלאומית, למערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה ברחבי העולם במטרה לאתר ולהנגיש פתרונות וטכנולוגיות בתחום.
במטרה למפות את התעשייה הישראלית בנושא זה, ולעודד חברות נוספות להיכנס אל התחום, פרסם משרד הכלכלה והתעשייה ‘קול קורא’. בקריאה, שפורסמה לאחרונה על ידי מינהל סחר חוץ ומינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, נקראות “חברות ישראליות שברשותן שירות, מוצר מוחשי, מוצר טכנולוגי או אבטיפוס בשל לייצוא בתחום מיחזור פסולת ותוצרי לוואי תעשייתיים” להיענות לאתגר ולספק מידע המצוי ברשותן הנוגע לפתרונות קיימים או עתידיים אשר ניתן יהיה לייצא ולהנגיש לקהלי יעד בזירה הבינלאומית.
בתום תהליך המיפוי, משרד הכלכלה והתעשייה יוכל לייצר מאגר חברות שיווקי, ממותג ומפורט שישמש את מערך הנספחויות הכלכליות של המשרד ב-54 מוקדי פעילות מסחרית מסביב לעולם, ינגיש את הפתרונות הישראליים ללקוחות ומשקיעים פוטנציאליים בזירה הגלובלית וייצר הזדמנויות עסקיות ליצוא ומשיכת השקעה עבור החברות הישראליות בתחום.
מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן: “בשנים האחרונות אנו מזהים גידול משמעותי בפניות אל מערך הנספחויות הכלכליות שלנו ברחבי העולם, המתאפיין בדרישה גוברת מצד השווקים לאיתור מוצרים, טכנולוגיות ושירותים פורצי דרך שיוכלו לסייע בטרנספורמציה. אחד האתגרים בקידום תעשייה זו הוא הזיהוי של חברות אלו וחשיפתן לצרכי שווקי היעד. בשיתוף עם מינהל תעשיות, אנו פועלים למפות, להעצים, להכווין ולסייע לחברות הרלוונטיות על מנת לסייע הן ליצוא הישראלי, הן לתעשייה הישראלית והן – במעט – למשבר האקלים הגובר”.
מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, עוז כץ: “תעשיית הקלינטק והמיחזור הישראלית יכולה וצריכה למצב עצמה בחזית הבינלאומית בהתמודדות עם ‘אתגר הפסולת’ – אתגר סביבתי, כלכלי וטכנולוגי – ובתוך כך, לסייע בצמיחת המשק תוך יצירת משרות ירוקות והגדלת הפיריון. הפניות מצד הנספחים הכלכליים ברחבי העולם המחישו באופן מובהק את רמת הביקוש לפתרונות אלו, שחלקם כבר קיימים בישראל ועתה אנו פועלים לאתר פתרונות נוספים בכדי לסייע לתעשייה הזו לצמוח”.
הפסולת המיותרת – אחד הגורמים להתחממות
על פי נתוני הבנק העולמי, מייצר העולם פסולת בהיקף של 3.4 מיליארד טון מדי שנה ואף צפוי להגדיל את היקפי הפסולת ב70% עד לשנת 2025. נתון מטריד זה מהווה את אחד הגורמים לשינוי האקלים וההתחממות הגלובלית שאנו כבר חווים כיום. אחת הדרכים להתמודד עם אתגר הפסולת הוא אימוץ כלכלה מעגלית שתסייע בצמיחה כלכלית תוך צמצום ההשפעות הסביבתיות. הכלכלות בעולם עוברות ממודלים עסקיים ליניאריים למודלים מעגלים החותרים לסגירת מעגל הייצור, תוך ניצול מיטבי של חומרי גלם או אנרגיה, ובתוך כך, מדינות רבות מבקשות לאתר מוצרים, טכנולוגיות ושירותים פורצי דרך בתחום.
האיחוד האירופי קבע יעד מחזור פסולת עירונית ואריזות שעתיד לעמוד על 55% מהפסולת עד 2025; בבריטניה יגבה החל מאפריל 2022 מס על אריזות פלסטיק שאין בהן לפחות 30% חומר ממוחזר; בארה”ב, עתידה להתפרסם בקרוב אסטרטגיה לאומית לקידום המחזור כשאחד היעדים הוא הוא ששיעור המחזור יעלה ל-50% עד לשנת 2030; בתכנית החומש החדשה שפורסמה לאחרונה בסין, הציבה לעצמה הרפובליקה כמטרה להרחיב, לייעל ולשפר את הייצור התעשייתי באמצעות הטמעת טכנולוגיות חדשות. על פי הערכות, עד 2025, ערך התפוקה של תעשיית המחזור בסין יעלה על 5 טריליון יואן (CNY). לצד החקיקה הסביבתית, מתבצעת גם הערכות טכנולוגית של היצרנים במסגרת תכנית “Horizon Europe” לשנים 2021-2027 הכוללת תקציב עתק למימון תכניות שמטרתן הגברה, גיוון וייעול אמצעי המחזור; בקוריאה הדרומית כוננה תכנית Green New Deal ב-2020, במסגרתה הוקצו עשרות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות לטובת פרויקטים שונים בתחומי הכלכלה המעגלית. המגזר העסקי בקוריאה החל במירוץ לקדם יוזמות שונות למיחזור ושימוש מחדש בחומרי גלם תעשייתיים שונים ולהפקה נקיה יותר של מוצרי פלסטיק ושכלול תהליכי המיחזור עבורם. בכך טמונה הזדמנות של ממש לחברות ישראליות היות והחברות הקוריאניות פועלות בכל המרחב האסייתי והעולמי והטמעת טכנולוגיה זו דרכם תאפשר גשרים חדשים לייצוא ישראלי בתחום חשוב זה.
עוד בנושא באתר הידען:
