על הגורמים שעשויים להסביר שינויים במשטר הגשמים
נפח מי הגשם בשנה ממוצעת בישראל עומד על כשבעה מיליארד מ”ק. מתוך כמות זו פחות משני מיליארד נאספים בפועל במאגרי המים וניתנים לניצול. השאר, כ-70% ממי הגשמים, חוזרים לאטמוספרה באידוי ישיר מפני הקרקע או בדרך של נידוף מצמחייה, כ-5% זורמים בנחלים וכ-25% מחלחלים אל מי התהום.
האם אפשר לסמוך על תחזיות המודלים המטאורולוגיים, שלפיהן כמות הגשם בארץ תפחת ב-30%-40% ב-100 השנים הקרובות? זה מה שביקשו לבדוק ד”ר ברוך זיו, מטאורולוג, חזאי, חוקר אקלים ומרצה בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטה הפתוחה, ופרופ’ הדס סערוני, חוקרת אקלים המכהנת כפרופסור מן המניין בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. ד”ר זיו ופרופ’ סערוני חוקרים מערכות מזג אוויר באזור הים התיכון, בעיקר במזרחו (כגון האפיק הפרסי בקיץ והשקע הקפריסאי בעונה הגשומה), המשפיעות על ישראל, ואת השינויים שמתרחשים בהן בשל התחממות כדור הארץ.
מה השאלה? כיצד אפשר לשפר את התחזית על כמויות הגשם בעתיד?
“חיזוי אקלים הוא תהליך מסובך ויקר ולא תמיד אמין”, אומר ד”ר זיו. “מאז שנות ה-80 החזאים מצליחים לחזות במדויק כחמישה ימים קדימה בעזרת מודלים ממוחשבים של האטמוספרה, שעל בסיסם עושים סימולציה עתידית. כך מתקבלת סדרת מפות עוקבות של הימים הקרובים, ואם נוצרת טעות, היא נגררת קדימה ומשבשת את התחזיות להמשך. בחיזוי הגשמים העתידי לא נדרשת תחזית יומית מפורטת אלא מידע סטטיסטי על מערכות מזג האוויר ועל התופעות שנגרמות מהן. למשל, אם מספר השקעים הברומטריים, הגורמים לגשם, עומקם ומאפייניהם ישתנו; ובעיקר, מה משפיע על שקעים אלה, ומכאן, מה יהיה מזג האוויר ומשטר הגשמים שישררו אצלנו בשנים הקרובות. ממצא בולט בתחזיות של המודלים המטאורולוגיים הללו (שהורצו עד שנת 2100), הוא ירידה הדרגתית ועקבית במספר השקעים באזורנו, מה שאמור להביא להפחתה משמעותית בכמות הגשם ושינויים במשטר הגשם (במספר ימי הגשם, במשך העונה הגשומה ועוד). אך תחזיות המודלים הללו אינן אמינות, כיוון שהן מתקשות לשחזר במדויק את שקעי הים התיכון בהווה. בנוסף, כמויות הגשם שהם חוזים מבוססות על סכמות סטטיסטיות המופעלות על המפות ולא על חישוב ישיר”. השקע הקפריסאי – הגורם העיקרי לגשמי ישראל. מקור בתמונה: אתר MODIS
בעבר השתתפו ד”ר זיו ופרופ’ סערוני בפרויקט שבו סווגו השקעים הקפריסאיים לפי מיקומם ועוצמתם. סיווג זה משמש עד היום בסיס למחקרי אקלים – כגון חיזוי גשמים. השקע הקפריסאי הוא שקע ברומטרי שמוקדו נמצא בפינה הצפון מזרחית של הים התיכון, בין האי קפריסין לחופי צפון סוריה ומורדות הרי טורקיה, והוא הגורם העיקרי לגשמי ישראל (כ-90%). ד”ר זיו: “ראינו בבירור שבהינתן מיקומו ועוצמתו של שקע קפריסאי, יש לצפות, בממוצע, לגשם בצפון, בחוף או בדרום, תלוי במאפייני השקע. אולם, כאשר הגרלנו ימים שמשתייכים לאותו סוג שקע קיבלנו מפות שונות של גשם יומי. ניסיון לחיזוי כמות הגשם היומית לפי ‘אנלוגים’ – העתקת הכמות שהתקבלה בעבר בימים דומים מבחינת תכונות השקע – הניב תחזיות לא מדויקות”.
במחקרם הנוכחי, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ביקשו החוקרים לשדרג את תהליך חיזוי הגשם על רקע התחזיות הפסימיות, והטמיעו במפות הגשם אלגוריתם אוטומטי שעוקב אחר מה שקרה לשקע הקפריסאי ברום האטמוספרה (לא רק בגובה פני הים, שבו מזהים את השקעים). “לאטמוספרה יש גם עומק, היא לא דו-ממדית. ולכן סיווג השקעים עד כה, רק לפי מיקומם והלחץ שלהם בגובה פני הים, לא היה מספיק אמין וכך מגמות הגשם העתידיות לא נצפו נכון ואולי משום כך התחזיות כה חמורות. ההתחממות יכולה לגרום לשינויים במשטר הגשם אבל זה לא בהכרח מוביל להתייבשות האזור. לכן תחזיות שאינן כוללות את הקשר לשכבות הגבוהות ולאזורים רחוקים, אינן מצליחות להניב תוצאות אמינות ברמה הארצית”, אומר ד”ר זיו.
החוקרים בדקו באמצעות מפות הגשם המשודרגות את השינויים בשקע הקפריסאי לאורך 46 שנה, ואת הדרך שבה השינויים האלה השפיעו על כמות הגשמים בארץ. מוסיף ד”ר זיו: “ראינו שלא חל שינוי בכמות המשקעים בארץ לאורך השנים הללו; במישור החוף היא אפילו עלתה קלות ולעומת זאת ירדה בצפון ובהרים. כלומר, חל שינוי בתפרוסת הגשם אך לא בכמותו”. בנוסף חישבו החוקרים את עוצמת הגשם הממוצעת ליממה ומצאו שבמקביל להפחתה במספר ימי השקע הקפריסאי וימי הגשם, עוצמת הגשם עלתה. העלייה שמצאו בכמות הגשם היומית הממוצעת בשנים האחרונות עשויה להסביר מדוע כמות הגשם השנתית לא השתנתה בעשרות השנים האחרונות.
החוקרים בדקו באמצעות מפות הגשם המשודרגות את השינויים בשקע הקפריסאי לאורך 46 שנה, ואת הדרך שבה השינויים האלה השפיעו על כמות הגשמים בארץ.
עם זאת, “משטר הגשמים העתידי בארץ אינו ברור עדיין במלואו ויש לבחון את השקעים הקפריסאיים לעומקם, ובעיקר את המנגנונים שיוצרים אותם וקובעים את מסלולי תנועתם. שינויים במסלול השקעים הברומטריים אשר שולטים באוקיינוס האטלנטי ובצפון אירופה, עשויים לשנות את תפרוסת השקעים בים התיכון וגם באזור קפריסין. קשר זה אינו פשוט ואף הוא נחקר בפרויקט זה”, מסכם ד”ר זיו.
החיים עצמם:
ד”ר ברוך זיו, 75, יליד כפר גלעדי, נשוי + שלושה ילדים ושישה נכדים, מתגורר בפתח תקווה. עוסק במטאורולוגיה מגיל תשע (“בזכות מורה שנתנה לי לנהל תחנה מטאורולוגית בכפר גלעדי וגרמה לי לאהוב את המקצוע”). בזמנו הפנוי אוהב להאזין למוזיקה, לשיר ולנגן. הדס סערוני
פרופ’ הדס סערוני, בשנות ה-60 לחייה, מתגוררת בתל אביב, אמא לגל ולאור (גל, פגוע שיתוק מוחין, חי בכפר האנתרופוסופי בית אורי בעפולה, אשר מקיים את עקרונות הקיימות זה יותר מ-50 שנה). חובבת מזג אוויר מילדות (תוך התעמקות בהבנת מנגנוניו, השפעתו וחשיבותו לאדם), טבע וטיולים, מתנדבת ב”הורים למען הורים: מרכז תמיכה וסיוע של אקי”ם”, ופעילה למען החברה והסביבה.
עוד בנושא באתר הידען:עוד בנושא באתר הידען:
