הלילה בין ה-11 ל – 12 ביולי ייחשפו ע”י סוכנות החלל האמריקנית נאס”א הצילומים המדעיים הראשונים של טלסקופ החלל המתקדם הזה, במסיבת עיתונאים בראשות נשיא ארה”ב ג’ו ביידן, וראש נאס”א ביל נלסון * שידור חי החל מחצות שעון ישראל
טלסקופ החלל החדש של ארה”ב, קנדה ואירופה, Webb, צילם את התמונה הכי עמוקה עד היום של החלל, במסגרת בדיקת חיישן הניווט לקראת תחילת ההפעלה המבצעית של הטלסקופ, ב-12 ביולי 2022. החיישן הוא מפיתוח סוכנות החלל הקנדית. נדגיש כי הצילום ופירסומו התרחשו במקרה; סוכנויות החלל לא התכוונו כלל להוריד בשלב זה מהטלסקופ תמונות או לפרסמן. למעשה, הצילומים ממכשיר זה לא אמורים להישמר לאחר שסיימו את תפקידם כעזרי ניווט, בשל מגבלות רוחב פס, אבל הראשוניות של התמונה חייבה להראותה לאנושות.
אז מה רואים כאן בצילום של Webb? צולמו כמה כוכבים ”קרובים” ומסביבם אלפי גלאקסיות שטרם נראו לעין המין האנושי. הסיבה לכך היא ש- Webb מצלם באינפרה-אדום ובתדרים שלא קיימים בטלסקופים קודמים.
התמונה הושגה ע”י 72 חשיפות לאורך 32 שעות. נותר רק לדמיין את הצילומים שישגר Webb כאשר יהיה בפעילות מקסימלית. תרבויות על כוכבי לכת אחרים, סוגים חדשים לנו של כוכבים, מבנים שטרם נראו של ריכוזי גלאקסיות, אלמנטים מפתיעים וחדשים לאנושות המשייטים ביקום – כיד הדמיון והמדע הבדיוני.
היורש של האבל
הטלסקופ, הנחשב לממשיך דרכו של הטלסקופ ”האבל”, נמצא במרחק 1.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ, בנקודת לה-גראנז’ 2 -L-2, אחת מחמש נקודות בחלל שאם תציב בהן עצם כלשהו – הוא יילכד בכוחות המשיכה וינוע ביחד עם כדור הארץ במסלולו סביב השמש. המיקום נבחר בין השאר כדי להגיע למצב שהטלסקופ הפועל באמצעי אינפרה-אדום הרגישים לחום, יוכל להיות ”עם הגב” לשמש והחום המגיע ממנה.
מחר, 12 ביולי, ייחשפו ע”י סוכנות החלל האמריקנית נאס”א הצילומים המדעיים הראשונים של טלסקופ החלל המתקדם הזה, במסיבת עיתונאים בראשות נשיא ארה”ב ג’ו ביידן, וראש נאס”א ביל נלסון. התמונות המדעיות/מבצעיות הראשונות של Webb מגיעות בדיוק לפי לוח הזמנים שתוכנן – 6 חודשים לאחר השיגור בחודש דצמבר האחרון. הטלסקופ האמריקני-קנדי-אירופאי פותח במאמץ בינלאומי שהיקף העלות שלו הייתה כ-10 מיליארד דולר.
בסוף השבוע פרסמה נאס”א רשימה של חמישה עצמים קוסמיים בגדלים שונים, שבהם צפה הטלסקופ בשבועות האחרונים, בהכנה לפתיחה החגיגית.
ערפילית הטבעת הדרומית, מעטפת גז שנפלטה מכוכב גוסס במרחק של כ-2,000 שנות אור מאיתנו וניתנת לצפיה בחצי הכדור הדרומי
ערפילית קארינה, מרחב מסתחרר עצום של גז וכוכבים שבתוכו כמה מהמערכות המסיביות והנפיצות ביותר בשביל החלב הנמצאת במרחק 7,600 שנות אור מכדור הארץ .
החמישייה של סטיבן – צביר הדוק של גלקסיות בקבוצת פגסוס, ששתיים מהן הולכות ומתמזגות כ-290 מיליון שנות אור מכאן.
כוכב הלכת WASP-96b – ענק גז שהמסה שלו היא כמחצית מהמסה של צדק והוא מקיף כוכב במרחק של 1,150 שנות אור ממערכת השמש. זה כוכב מסוג צדק חם (כוכב בגודל של צדק או יותר גדול המקיף את השמש שלו במסלול קרוב) ואמנם אין סיכוי למצוא שם חיים אבל ניתן יהיה ללמוד פרטים חדשים על סוג זה של עצמים.
ולבסוף תשחרר נאס”א צילום של רצועה של שמים דרומיים המכונה SMACS 0723 שצולמה בעבר בידי טלסקופ החלל האבל וטלסקופים אחרים. באיזור זה נמצא צביר עצום של גלקסיות ששדה הכבידה שלהן פועל כעדשה (המכונה לפיכך עדשת כבידה) שמגבירה את האור מגלקסיות שמאחוריה וכך מאפשרת לצפות בעצמים שאורם מגיע אלינו ממרחקים של מיליארדי שנות אור והוגבר על ידי עדשת הכבידה..
בהמשך מתכננים צוותי אסטרונומים להשתמש בווב גדי להתבונן בשבעת כוכבי הלכת המקיפים כוכב בשם Trappist-1. בעקבות תצפיות קודמות עלתה ההשערה ששלושה מכוכבי הלכת האלה מצויים באזור הישיב, המתאים לחיים.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
האחידות של תמונת הירח המלא, שאינה מתאימה לחוק של למבר, היא עניין ידוע בספרות המדעית הרבה שנים. מה שלא מניח את הדעת זה ההסברים לכך בספרות המדעית.
אורי לכיש
אבל הוא לא נראה אחיד…. אפילו במשקפת פשוטה רואים בבירור שהוא עגול.
לא רק זה – הירח המלא נראה שונה מעט בכל חודש. את זה אי אפשר להסביר אם הוא היה שטוח….
בשביל לראות את הירח המלא לא צריך את טלסקופ ווב. לא צריך טלסקופ בכלל. ועדיין אין הסבר מניח את הדעת למה הוא נראה אחיד, כמו דיסקית שטוחה.