חוקרים בגרמניה פיתחו בינה מלאכותית המסוגלת להניח תיאוריות פיזיקליות על ידי זיהוי תבניות בערכות נתונים מורכבים ולאחר שהוזנה בכל הפיזיקה הידועה
התפתחותה של תיאוריה חדשה קשורה בדרך כלל לגדולי הפיזיקה. אתם עשויים לחשוב על אייזק ניוטון או אלברט איינשטיין, למשל. פרסי נובל רבים כבר הוענקו לתיאוריות חדשות. חוקרים ב-Forschungszentrum Jülich בגרמניה אימנו כעת בינה מלאכותית המסוגלת לזהות דפוסים במערכי נתונים מורכבים ולנסח אותם בתיאוריה פיזיקלית.
הבינה המלאכותית, AI-Physicist שפותחה באוניברסיטת פורשונגצנטרום יוליך בגרמניה, משתמשת בלמידה עמוקה ובלמידת חיזוק כדי לעבד ולנתח נתונים מתחומים שונים של הפיזיקה, הכוללת פיסיקת חלקיקים, פיזיקת המצב המוצק, ואסטרופיזיקה. היא מוכשרת במיוחד לזהות תבניות, חוקיות וקשרים שעדיין לא התגלו על ידי מחקרים קודמים ולהציע מודלים תאורטיים חדשים שיכולים להסביר את התצפיות.
AI-Physicist אומנה על מגוון נתונים מתחומים שונים של הפיזיקה. המטרה הייתה ליצור מערכת מסוגלת לעבד ולהבין מגוון רחב של תוצאות ותהליכים פיזיקליים. לכן, הנתונים שעליהם המערכת אמונה כוללים
- נתונים מעולם החלקיקים האלמנטריים – כולל ניסויים ותוצאות ממאיצי חלקיקים כמו CERN, שבו נתונים על התנגשויות בין חלקיקים עשויים לחושף מושגים חדשים ותיאוריות פוטנציאליות.
- נתונים אסטרופיזיקליים – הכוללים נתונים מטלסקופים ומכשירים אחרים שחוקרים תפוצת כוכביות, חורים שחורים, ותכונות של גלקסיות. הנתונים האלו מספקים מידע חשוב על היקום בכללותו.
- נתונים מתחום פיזיקת המצב המוצק – זה כולל נתונים על תכונות חומר, כמו מוליכות, מגנטיות, והולכה תרמית. חקירה של אינטראקציות בין אטומים ומולקולות בחומרים שונים מספקת ידע רב על היסודות של החומר.
- נתונים פיזיקליים כלליים – אוסף עצום של נתונים תיאורטיים ונסיוניים ממגוון תחומים וניסויים בפיזיקה, אשר מספק בסיס רחב לאימון ולימודים.
לפני האימון ערך צוות המחקר את הנתונים הללו לפורמט אחיד, מה שהכריח תהליך רב של עיבוד נתונים. שלב העיבוד והניקוי של הנתונים הוא חיוני להצלחת האימון, מכיוון שהוא מבטיח שהמערכת לומדת מתוך נתונים מדויקים וקשורים. מודלים מתמטיים ואלגוריתמים סטטיסטיים שהוזנו בתהליך הלמידה מאפשרים לבינה המלאכותית לקלוט, לעבד ולהבין את המידע בצורה יעילה ומדויקת.
לאחר האימון, AI-Physicist יכולה להפעיל את הידע שרכשה בזיהוי תבניות ובבניית מודלים חדשים. היא משתמשת בנתונים אלה כדי לבדוק תיאוריות, לערוך חיזויים, ולספק הצעות חדשניות להאיץ ולהעשיר את מחקר הפיזיקה.
על בסיס הניתוחים הרבים שהיא מבצעת, הבינה המלאכותית מסוגלת לסנתז תאוריות שמשלבות רעיונות ממגוון תחומים בפיזיקה, תוך הצעת מענים חדשים ומקוריים למסתורים שעדיין לא פוענחו. היא כוללת גם כלי לבדיקת התאוריות החדשות באמצעות סימולציות ממוחשבות, מה שמאפשר לחוקרים להעריך את הגידול באמינות ובדיוק של התיאוריות לפני ביצוע ניסויים פיזיקליים.
היכולת של ה-AI לחקור ולהניח השערות באופן עצמאי באה לידי ביטוי במערכת ניתוח עצמית מתקדמת, שבה המערכת לומדת מכל ניסיון וניתוח שהיא בוצעת. שימוש ברשתות נוירונים עמוקות מאפשר לה להתקדם ולהפוך יותר מדויקת עם כל משימה שהיא מפתור. לדברי החוקרים, התהליך בו AI-Physicist לומדת ומתפתחת הוא דומה לאופן שבו מדען קולט מידע, מנתח אותו, ומסיק מכך תיאוריות חדשות – רק שכאן, מהירות העיבוד וכמות הנתונים שניתנת לעיבוד פנומנליות.
מה ההשלכות של פיתוח זה?
ההשלכות של פיתוח הבינה המלאכותית הזו הן רבות ומגוונות. ראשית, היא עשויה לזרז את קצב התגליות בתחום הפיזיקה, מכיוון שהיא מאפשרת לחוקרים לחקור תיאוריות חדשות בצורה יעילה וממוקדת יותר. שנית, היא מציעה דרך חדשה ומהפכנית להבנת העולם הפיזיקלי, אשר עשויה להוביל לפיתוחים חדשים בטכנולוגיה, ברפואה ובמגוון תעשיות נוספות.
ד”ר אליזבת שוורץ, אחת ממובילות הפרויקט, מסבירה: “המטרה שלנו הייתה ליצור משהו שאינו רק קורא נתונים ומבצע חישובים, אלא גם יכול לחשוב ולהבין כמו פיזיקאי אמיתי. AI-Physicist משנה את המשחק על ידי הצעת מודלים חדשים שעדיין לא נחשבו.”
“התהליך של ללמד את ה-AI לחשוב כמו פיזיקאי אינו פשוט,” אומרת ד”ר שוורץ, “אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. אנחנו כבר רואים השערות חדשות שיוצרת המערכת אותן אנו לא יכולנו לחשוב עליהן בעצמנו.”
פרופ’ מרקוס היינריך, חבר נוסף בצוות המחקר, הדגיש: “מה שמיוחד ב-AI-Physicist זה היכולת לזהות חוקיות ותבניות שלאנשים קשה לראות. היא פורצת דרך לאתגרים מדעיים שנראים לכאורה בלתי פתירים.”
אחת מפריצות הדרך הראשונות שה-AI-Physicist השיגה היא פיתוח מודל חדש להבנת התפלגות חומרים בחלל. “עדיין מוקדם מדי לאימות מלא” אומר פרופ’ היינריך, “אך התיאוריה שהיא הציעה עשויה להציע פתרונות חדשים לחידות בסיסיות בקוסמולוגיה.”
“הפוטנציאל של AI-Physicist לשנות את עולם המחקר הפיזיקלי הוא אדיר, והצוות בפורשונגצנטרום יוליך רק בתחילתו של דרך מהפכנית זו. האפשרויות הן אינסופיות,” אומרת ד”ר שוורץ, “ואנחנו נמצאים רק בפתחו של עידן חדש בחקר הפיזיקה.”
עוד בנושא באתר הידען:
8 תגובות
כדאי לציין שאסימוב הציע דבר דומה באחד מסיפוריו הקצרים (הקלאסיים כיום). לטענתו המוח האנושי לא מסוגל לחשב דברים שמעבר לחוקי הפיזיקה…
נראה אם צדק
די לבלבל בשכל עצבר.
ניסוי ההיקפן שלך אינו ניסוי מדוייק, הוא ניסוי רשלני חסר כל ערך מדעי כמו יתר טענותיך.
אתה כמובן יודע זאת היטב ולכן מסרב לערוך את הניסוי עם יותר סיבובים משיקולי דרמה.
גם יתר טענותיך חסרות כל ביסוס וזו הסיבה שאינך עונה לשאלות ענייניות.
אז מה נשאר? שרלטן זקן טיפש ומתוסכל שמנסה להוכיח לעצמו שהוא חכם יותר מכולם.
תודה על הערתך אבי, אבל בין כה וכה התגובות של לא מעניינות ואינן זוכות לתגיבה עיניינית.
התגובה הבאה ראוי שתגיע למכון איינשטיין למתמטיקה על ידי קוראים סקרנים.
את הרעיון של פאי קבוע בכל המעגלים אפשר להפריך בעזרת טענה מסוג “אין”
הכלל המנחה – אי אפשר להוכיח “שאין משהו” וכן אפשר להוכיח “שיש משהו”
הנה לדוגמה שתי טענות מסוג “אין”
1: “אין” בעולם כוכב בעל צורה של קובייה.
אי אפשר להוכיח טענה מסוג “אין”, וצריך לקבל אותה מיד כטענה נכונה, אבל היא מועמדת להפרכה. אם יתקבל צילום של כוכב בעל צורה של קובייה, אז הטענה האמורה הופרכה.
2:”אין” במציאות 3 מספרים א ב ג המקיימים את המשוואה אאא+ בבב = גגג
ועכשיו אל המתמטיקאים המאמינים במספר פאי יחיד 3.14 המתאים לכל המעגלים,
טענת הזהב וטענת הכסף, מפריכות את טענת פאי קבוע בכל המעגלים.
טענת הזהב אומרת: “אין” במציאות שני מעגלים (השונים בגודלם) והם בעלי אותו מספר פאי.
לטענת הזהב יש טענה שקולה מסוג “אין” ונכנה אותה .. טענת הכסף.
טענת הכסף אומרת: “אין” במציאות שני מעגלים (השונים בגודלם) שיחס הקטרים שלהם (שווה) ליחס ההיקפים שלה.
למתמטיקאים אין ברירה, והם חייבים לקבל את טענת הזהב, ואת טענת הכסף, כיוון שאלה הם טענות מסוג “אין”
אבל המתמטיקאים מעולם לא קיבלו את טענות הזהב והכסף ,
שהם טענות שקולות, והם גם לא הפריכו את הטענות.
את טענת הכסף הוכחתי בעזרת ניסוי ההיקפן, שהוא מדויק מאוד.
בניסוי השתתפו שני מעגלים מוחשיים, שהם שני גלילי פלדה מדויקים, האחד בקוטר 2 מ”מ , והשני בקוטר 120 מ”מ.
יחס הקטרים הוא 60 והניסוי הוכיח, כי יחס ההיקפים הוא 59.958 .
ההפרש הוא זעיר, אבל קיים ללא צל של ספק.
מכאן נבע כי מספר פאי של קוטר 2 מ”מ , קצת יותר גדול ממספר פאי של קוטר 120 מ”מ.
עד לרגע זה ממשיכים המתמטיקאים ללמד שני שקרים גיאומטריים.
לכל הגדלים של המעגלים יש מספר פאי יחיד, והוא קצת גדול מ 3.14
יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (תמיד שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
א.עצבר
אבינועם, תוריד קצת את מינון התגובות שלך ותקרא אותן לפני שאתה שולח
המערכת הוזנה בכל המידע שיש לנו וזו בעצם הבעיה. רוב הנוסחאות שלנו מקורבות ולא מדויקות
החולשה הכי גדולה של הבינה המלאכותית, היא השפה שלה.
מדוע היא לא המציאה שפה חדשה של מחשבים, והיא משתמשת בשפה אנושית.
האם הבינה המלאכותי,ת , לא מכירה את סוד השפה האנושית ???
סוד השפה האנושית————– ————————————– 1
מאמר מקורי מאת א.עצבר A . aetzbar
מלים בנויות מצירופי אותיות.
לכל אות יש צורה גיאומטרית ייחודית וצליל ייחודי.
לכן – התפקיד היחידי שאות יכולה למלא, הוא תפקיד של שם.
גם לכל צירוף אותיות יש צורה גיאומטרית ייחודית, וצליל ייחודי.
לכן,
התפקיד היחידי שצירוף של אותיות יכול למלא, הוא תפקיד של שם.
צירוף האותיות א ב ג יכול למלא תפקיד של שם.
השאלה היחידה שיכולה להישאל כלפי צירוף אותיות כזה ,היא פשוטה.
צירוף האותיות א ב ג הוא שם של מה ?
על שאלה זו אי אפשר לענות עם צירופי אותיות, כי כל צירוף הוא רק שם.
התשובה היחידה האפשרית היא על ידי הנפת יד המצביעה על “משהו” , ועם הנפת היד יש להוסיף את האמירה הבאה
צירוף האותיות א ב ג הוא שם של משהו זה, שהיד שלי מצביעה עליו.
השפה האנושית היא שפת שמות, וכל צירוף אותיות שבה, הוא רק שם.
צירוף האותיות כ ס א הוא שם של “משהו” שהיד שלי מצביעה עליו.
יש להבדיל בין ידיעת “שם של משהו” שהוא רק צירוף אותיות,
לבין “ידיעת המשהו” המושגת בדרך של התנסות ומעשה ממשי.
כדי לדעת יותר על “משהו זה” שהצבעתי עליו, יש לנגוע בו, לשבת עליו, להרים אותו, להריח אותו, להקיש עליו ולשמוע צליל, וכן הלאה.
ההתנסות המעשית הזו, מספקת לאדם ידיעה טבעית על משהו זה.
השפה האנושית מחייבת להשתמש במעשה המביא לידיעה טבעית.
האדם ניחן בידיעה טבעית, הבאה אליו בעקבות מעשה שהוא עושה.
סוד השפה האנושית ————————————————– 2
מאמר מקורי מאת א.עצבר A . aetzbar
צירוף האותיות ע ץ
הוא שם של “משהו זה” שהיד שלי מצביעה עליו.
כדי לדעת יותר על “משהו זה”
יש לנגוע בו, לטפס עליו, לטעום ממנו , וכן הלאה.
יש להבדיל בין ידיעת “שם של משהו” שהוא רק צירוף אותיות,
לבין “ידיעת המשהו” המושגת בדרך של התנסות ומעשה ממשי.
ההתנסות המעשית, היא חלק בלתי נפרד מהשפה האנושית.
כל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם.
צירוף האותיות ב ר א ש י ת הוא רק שם.
השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות זה , היא זו:
“צירוף האותיות ב ר א ש י ת הוא שם של מה” ?
המענה לשאלה זו מחייב לעשות מעשה המביא לידיעה, אבל המעשה הזה לא קיים במציאותו של האדם. לכן, צירוף האותיות ב ר א ש י ת נותר כשרבוט קו בעל צורה גיאומטרית ייחודית וצליל ייחודי.
מה זה בראשית – זעק האדם , האם באמת זה רק שם?
היות וכל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם,
לא צריך לשאול “מה זה צירוף האותיות ב ר א ש י ת ”
כן צריך לשאול “צירוף האותיות ב ר א ש י ת – זה שם של מה ?
צירוף האותיות ב ר א הוא רק שם.
השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות זה , היא זו :
“צירוף האותיות ב ר א הוא שם של מה” ?
המענה לשאלה זו מחייב לעשות מעשה המביא לידיעה, אבל המעשה הזה לא קיים במציאותו של האדם. לכן, צירוף האותיות ב ר א נותר כשרבוט קו בעל צורה גיאומטרית ייחודית וצליל ייחודי.
מה זה ברא – זעק האדם, האם באמת זה רק שם ?
היות וכל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם,
לא צריך לשאול “מה זה צירוף האותיות ב ר א ”
כן צריך לשאול “צירוף האותיות ב ר א – זה שם של מה ?
סוד השפה האנושית————————————————— 3
מאמר מקורי מאת א.עצבר A . aetzbar
השפה האנושית היא שפת שמות, המשולבת עם התנסות ממשית.
שפת שמות מחייבת את קיומה הטבעי של מערכת תרגום מופלאה –
המקשרת בין ראייה ושמיעה – לתמונה המופיעה בדמיונו של האדם.
מערכת תרגום כזה קיימת באדם, והוא לא מודע לקיומה.
כאשר אדם מביט בציור של צירוף אותיות מוכר,
או הוא שומע את הצליל של צירוף אותיות מוכר,
המערכת הפלאית יוצרת בדמיונו של האדם, תמונה מוכרת.
וכאשר מופיעה תמונה מוכרת זו, האדם מבין את שפת השמות שלו.
אין לאדם שליטה על מערכת פלאית זו, והיא פועלת מעצמה.
שם מוצע למערכת אוטונומית זו
Picturetransworder
עתה נשאר רק לייצר אפליקציה שאמורה לתרגם דף של ספר לתמונות,
והצופה בתמונות אמור להבין את תוכן הדף.
את אפליקציית picturetransworder אפשר להפעיל על כל טקסט,
מהרצאות ונאומים חוצבי להבות, אל טקסטים פילוסופיים ואל מסמכים משפטיים וקטעי שירה, וכן הלאה –
התוצאה תהיה מפתיעה, מכיוון שבכל ספר יש צירופי אותיות רבים,
(כמו לדוגמה, ב ר א ש י ת , ב ר א , נ ש מ ה ) – שמערכת picturetransworder לא מסוגלת לתרגמם לתמונות.
מקור הוויכוחים הנצחיים בין בני אדם, נובע מצירופי אותיות , שמערכת
Picturetransworder לא מסוגלת לתרגם אותם לתמונות.
מערכת picturetransworder מצפה לחקירה מדעית.
א.עצבר 5/2019
Aetzbar
בפעם המי יודע כמה: חבל שאתה לא לומד משהו מהזמן ה*פסיבי*.
לא ייתכן שבינה מלאכותית תמציא פיזיקה חדשה, כיוון שסיפקו לבינה המלאכותית נתונים של פיזיקה מקובלת.
כדי להמציא פיזיקה חדשה, צריך להתעלם מהפיזיקה הישנה של ניוטון, ומתפיסת החומר בעל כוח משיכה, ומתפיסת החומר האפל.
בעיית החומר האפל נוצרה על ידי ניוטון שהמציא שד דמיוני.
הוא אפילו המציא שם לשד הזה, והוא כוח משיכה.
ניוטון גם המציא מושג פיזיקלי דמיוני כמותי, ושמו חומר.
ניוטון גם חיבר בן שתי ההמצאות האלה וקבע כלל:
להרבה חומר, יש הרבה כוח משיכה.
הגיע הזמן שמדע הפיזיקה יתפטר משתי ההמצאות האלה .
החומר אינו מושג כמותי, וכוח משיכה לא קיים במציאות הפיזיקלית.
החומר הוא צורה פיזיקלית, הנוצרת כמו שנוצרת צורה גיאומטרית.
צורה גיאומטרית נוצרת מצירוף כמויות של אורך של קו סגור, המכיל כמות של שטח, וצורה פיזיקלית נוצרת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
זמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי כמותי, המופיע בפיזיקה העצברית.
אנרגיה היא מושג פיזיקלי כמותי.
החומר הוא צורה פיזיקלית, ואינו מושג כמותי.
זהב, פחמן, מימן הם צורות פיזיקליות.
וכמו שצורה גיאומטרית אינה מושג כמותי, כך צורה פיזיקלית אינה מושג כמותי . ניוטון טעה כאשר הוא קבע שהחומר הוא מושג כמותי, והוא גם טעה כאשר קבע שלחומר יש כוח משיכה.
הטעות התפתחה לנוסחה של “הרבה חומר – הרבה כוח משיכה” ומאז
מדע הפיזיקה התיאורטית הולך ושוקע ודועך.
החומר הוא רציף ואינו חלקיקי, וגם אינו מושג פיזיקלי כמותי.
הרבה חומר וקצת חומר הם מושגים ספרותיים, ואין להם מקום במציאות הפיזיקלית. החומרים בעלי השמות, ברזל, פחמן, מימן, עופרת, …………..
הם צורות פיזיקליות.
כל הצורות הפיזיקליות שבעולם, מורכבות מצירופי כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה. המרחב האינסופי שבו נעים הכוכבים, מלא בזמן פסיבי ואנרגיה.
חומר הכוכבים נוצר ממה שיש במרחב האינסופי, וכשכוכבים מתים, הם מוסרים למרחב האינסופי את האנרגיה שלהם, ואת הזמן הפסיבי שלהם.
מושג החומר הניוטוני וכוח המשיכה סיימו את תפקידם, והגיע זמנם של הזמן הפסיבי והאנרגיה, להציג פיזיקה חדשה.
הפיזיקה החדשה היא הפיזיקה העצברית, בעל הזמן הפסיבי.
לפיזיקה החדשה יש גיאומטריה חדשה, של קווים עגולים סגורים.
הרחבה בספר “מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
א.עצבר