סיקור מקיף

ביום שישי התקיים הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

אבי בליזובסקי

מכתבו של יו"ר האגודה לאסטרונומיה, יגאל פתאל בפורום מדע של וואלה:
ביום שישי התקיים כנס האגודה. הכנס התקיים מדי כמעט שנה בשנה מאז כנס היסוד של האגודה במאי 1951 ומתקיים ברציפות מאז 1976 ועד היום. ההרצאות בכנס הנוכחי עסקו בתחומים רבים שחלק הזכיר ידידי דר' יששכרי. ביניהן הרצאה מעניינת של פרופ' ארי לאור מהטכניון בנושא חורים שחורים מסיביים. פרופ' לאור הוא אחת הדוגמאות של חברים פעילים באגודה או במצפה הכוכבים בגבעתיים שהגיעו לדרגות של תואר שלישי ופרופסורה וכאלה יש (רק בשני העשרוים האחרונים) למעלה מ- 10 ! (שלא לדבר על בעלי תארים ראשון ושני) לעניות דעתי, קשה למצוא גוף מקביל לארץ שמוציא מתוכו בוגרים כה רבים באיכויות גבוהות כל כך (ובתקציבים זעומים כל כך).

וחזרה לעניין. ההרצאות היו בנושאים שונים,

חלל: אל"מ יצחק מאיו, לקראת השיגור של המעבורת שתישא את האסטרונאוט הישראלי הראשון.

אסטרופיזיקה ומדעים פלנטריים: פרופ' ארי לאור (חורים שחורים מסיביים) ופרופ' דינה פריאלניק-קובץ' (כוכבי שביט-הקשר עם העבר).

פיזיקה: ההרצאה המשולבת של דר' אבשלום אליצור ושחר דולב (חבר אגודה פעיל אף הוא שהתוודע לאבשלום אליצור באחד מהכנסים הקודמים שלנו וכעת מסיים את הדוקטורט) בנושא הזמן ומכניקת הקוונטים.

היסטוריה של המדע: דר' רז חן שעסקה בהיסטוריה של המדע (התייחסות קפלר לסוגיות אופטיות בתצפיות אסטרונומיות), נושא חשוב מאין כמוהו שלדעתי די מוזנח בארץ ושווה להתייחס אליו יותר.

אך החשוב מכל: האגודה המונה מאות חברים, ביניהם צעירים רבים, היא אחת מהאגודות הבודדות בארץ שכל חבריה מבצעים את פעילותם – ללא יוצא מן הכלל – בהתנדבות וללא כל קבלת שכר. בנוסף יש לציין, שכל המרצים שהוזכרו לעיל, הופיעו בכנס האגודה בהתנדבות מלאה (ויש לומר גם בהתלהבות).

אין ספק כי פעילות האגודה חשובה מאין כמוה ביחוד כאשר הנושא המדעי איבד מחשיבותו במערכת החינוך בשנים האחרונות. והאגודה, כמו אגודות אחרות בשטחים אחרים בחברה הישראלית, מנסה למלא את החלל (תרתי משמע…) שמותירה המערכת השלטונית.

חברים המעונינים להצטרף לפעילות האגודה או להתוודע לפעילות מצפה הכוכבים בגבעתיים מוזמנים לעיין באתר האינטרנט של האגודה המופיע בקישור.

להתראות בפעילות הבאה – כבר ביום שישי הבא – תצפית במטר הג'מינידים.

והנה הקטע של ד"ר דוד יששכרי אלין מתייחס פתאל: "בקשר להרצאה של פרופ" דינה קובץ' על שביטים. היא הראתה כי השביטים הם גופים קדומים מימי יצירת מערכת השמש ואולי כאלו ש"קפאו" תרתי משמע מתחילתה. בהיותם גופים מכילי מים, חומר אורגני וחשופים לקרינת שמש (אמנם טמפרטורה של רק כ 3 מעלות קלווין או צת יותר, אך תחת קרינה, יתכן והתהיליכים של כימיה פרה-ביוטית שהובילו ליצירת חיים, החלו שם. "

כך שהמושג האבסטרקטי של "הים הקדמוני" כולל גם את "הים" של חגורת קויפר וענן אורט ? והרי יש תאוריה שמקור המים כאן הוא בשביטים שהגיעו משם.

אולי זה נושא למחקר במעבדה לפיזיקה של השביטים ? לערוך ניסויים ב"פרה-ביו-כימיה" בקרח של השביטים תחת קרינה ?

בקשר להרצאה של ד"ר אבשלום אליצור. חבל כי הוא ניסה לדחום את כל "תולדות הזמן" במאה העשרים להרצאה אחת,
כך הוא הצליח גם לא להסביר למי שלא מכיר את התחום את הבעיות הבסיסיות, וגם לא לתת למי שמכיר את החידושים, שהוא וד"ר לעתיד שחר דולב, עוסקים בהם כיום. בקיצור – תפסת מרובה – לא תפסתה, וחבל מאוד כי הוא מרצה מעולה.

מעניין שהוא התייחס ל"ניסוי אספקט" ("חבורת צרפתים" בלשונו) כתקף, בניגוד לדעה שהועלתה כאן בפורום בעבר הקרוב.

הנקודה המענינת היתה בהצעה של פרופ" הוקינג "להצלת הסיבתיות" בכך שגופים שחורים מתנדפים מעלימים מידע ובכך נותנים חץ של סיבתיות לזמן מה שהועלה בספק לאחרונה הן בהרצאה עצמה, בספר של היו-פריס (חץ הזמן ונקודת ארכימדס), ופיזיקאים מסויימים מאסכולת יקיר אהרונוב (וד"ר אליצור כתלמידו בתוכם).
לעניות דעתי, המדע חייב להביא לתמונת יקום סיבתית, כי הוא יוצא מהנחת יסוד של סיבתיות, ועד שהמדע לא קורס תחת סתירות לוגיות, הרי שבמסגרתו – חייבת להיות סיבתיות.

באופן כללי יש לברך את האגודה העוסקת למעשה בפופולריזציה של מדע, ומקיימת פעילות שוטפת לקהל הרחב, מה שלא עושב שום גוף אקדמי אחר, באופן שוטף ולאורך זמן, עלו והצליחו.

אתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~392671882~~~56&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן