מכחישי משבר האקלים לא מצליחים לחדור לכתבי עת מדעיים, אז הם מנסים את מזלם באמצעות אתרים המתחזים לכתבי עת כאלו. חוקרת תקשורת מסבירה כיצד לזהות אתרים כאלה
מאת איזובל קלארק, עמיתת מחקר קריירה מוקדמת, אוניברסיטת לנקסטר
השיטה המדעית קפדנית. טענות והנחות יסוד נתמכות בראיות. מערכת ביקורת העמיתים נועדה להבטיח שהמחקר ייבחן על ידי מומחים לפני פרסומו, ובכל פעם שחסרה ודאות לחוקרים, הם ידגישו ש”יש צורך במחקר נוסף” כדי להגיע לאמת.
למרבה הצער, אתרי מדע מזויפים לומדים להיראות קפדניים באותה מידה כדי לגרום לקהל שלהם להאמין בתיאוריות שוליות, מופרכות ומזויפות. אתרים אלה מבקשים לנצל את האמון שלנו במומחים, ואת השיטות שבהן אנו משתמשים כדי לאמת מידע, כדי להעניק סמכות לעמדות אנטי-מדעיות.
חלקם אפילו מקשרים למדע מזויף שפורסם במה שנראה ככתבי עת שעברו ביקורת עמיתים, אך הם למעשה נכתבים בידי מו”לים בגישה פתוחה שיקבלו כל דבר שיוגש, בתנאי ששכר הטרחה שלהם ישולם.
מחקרים מראים שהתנועה האנטי-מדעית מסלימה והופכת לגלובלית. בסקר עולמי שנערך לאחרונה, כמעט 50% מהנשאלים אמרו שהם רואים מידע כוזב או מטעה באינטרנט מדי יום. יותר ממחצית מאלה ששיתפו מידע כזה עשו זאת משום שחשבו שהוא נכון בזמנו.
קשה יותר לזהות מדע מזויף שמתחזה למידע אמין וסמכותי. אבל על ידי הבנת השיטות שבהן משתמשים אתרי מדע מזויפים, אנו יכולים להתאים את טכניקות האימות שלנו כדי להבטיח שלא ניפול על ההונאה שלהם.
אתרי מדע מזויפים משתמשים בהיפר-קישורים נרחבים כדי להקל על הופעת האמינות. היפר-קישורים פועלים כסמנים חזותיים של אמינות, ולכאורה מחברים תוכן למקור. עצם נוכחותו של קישור יכולה לספק לקוראים תחושה שטענה מסוימת מאומתת ושהמחבר עשה את המחקר.
כל גולש יודע שבדיקת כל היפר-קישור כדי לקרוא ולהעריך את המידע המצוטט דורשת מאמץ. עבור אלה שאינם בקיאים בעקרונות מדעיים, מתודולוגיה וטכניקות אנליטיות, זה אפילו יותר תובעני. למען הנוחות, לעתים קרובות אנו סומכים על נוכחותו של קישור או ציטוט כהוכחה לכך שהמידע המובע הוא אמין.
פוסטים חוזרים ונשנים מוסיפים גם הם להופעת האמינות. מחקרים מצאו שכמעט כל טענה שנאמרת על ידי מדען המתנגד לזרם המרכזי, בין אם היא קוראת תיגר על הקונצנזוס על שינויי אקלים אנתרופוגניים ובין אם היא מעמידה בספק את יושרם של מדעני אקלים בודדים, מיד נאספת ומשותפת באמצעות הבלוגוספירה של שינויי האקלים.
תוכן זה מועתק מאתר אחד למשנהו עד שעשרות אתרי אינטרנט מציגים אותו מידע. המטרה היא לא רק להגדיל את הנראות של התוכן, אלא גם להבטיח שדפי התוצאות של מנועי החיפוש יאוכלסו באותו תוכן שחוזר על עצמו.
קוראים המנסים לאמת מידע באמצעות “קריאה לרוחב“, או פתיחת סדרה של כרטיסיות לקריאת מבחר מאמרים שונים, עשויים להיתקל בכמה עמודים של תוצאות שנראות כאילו הן מאששות את מה שהם קוראים באתר מדע מזויף אחד. ברחבי העולם, 24% מהאנשים משתמשים בטכניקת אימות זו. מאמרים מדעיים מזויפים גם מקשרים לתוכן החוזר על עצמו, מה שמגדיל את הסבירות שהקוראים יראו אותו כלגיטימי.
אתרי מדע מזויפים רבים לעולם אינם מייצרים מאמרים מקוריים. הם משחזרים כל דבר שתומך בעמדתם כדי להפוך את העמדה הזו לבולטת יותר, בתקווה שלמשתמשי האינטרנט לא יהיה זמן להבין שמאמר אחד הועתק עשרות פעמים.
יצירת ספק
יצירת ספק היא אסטרטגיה נפוצה נוספת המשמשת בעמדות אנטי-מדעיות רבות. מחקרים הראו כי תעשיית הטבק השתמשה באסטרטגיה זו כדי להטיל ספק בקשרים בין עישון לסרטן. אותה אסטרטגיה משמשת כיום כדי להמעיט בחשיבות משבר האקלים.
בשל משקלן העצום של הראיות המדעיות להתחממות גלובלית אנתרופוגנית, אתרי מדע מזויפים נמנעים מהכחשת אקלים גלויה ובמקום זאת מבקרים את החששות משינויי האקלים כמוגזמים ואת מדיניות האקלים כקיצונית. המטרה היא לא לפסול את העמדה אלא לטפח ספק לגבי קיומם של שינויי האקלים.
לשם כך, מאמרים שוב יוצרים אשליה של קפדנות מדעית על ידי התייחסות לגוף נבחר של ראיות שלעתים קרובות מתפרש באופן שגוי או לא עובר ביקורת עמיתים. בינתיים, מחקר שמאשר את חומרת משבר האקלים מתויג כ”אזעקת אקלים” ונדחה כ”מגונה”.
איתור מדע מזויף
אתרי מדע מזויפים משתפים באגרסיביות את המאמרים שלהם, ומעודדים את משתמשי האינטרנט לשתף בעצמם, כך שסביר להניח שהם יופיעו במדיה החברתית או בפיד מנוע החיפוש. קל לזהות אותם אם יודעים מה לחפש.
ראשית, בדקו את ההיפר-קישורים המשמשים במאמר. אתרי מדע מזויפים יפנו אתכם לאתרים שאינם אמינים, לאתרים שאינם רלוונטיים או למאמרים הזהים לאלה שאתם קוראים.
אפשר גם להעתיק ולהדביק חלק ממאמר חשוד למנוע חיפוש כדי לבדוק באיזו תדירות הוא פורסם מחדש. מדע ומחקר אמיתיים מתפרסמים מחדש באתרים מכובדים, אך מדע מזויף יועתק בין שורה של אתרי אינטרנט שמעולם לא שמעתם עליהם.
אם עדיין יש לכם ספק לגבי הלגיטימיות של מאמר, בקר באתר אינטרנט המוקדש למעקב אחר מידע שגוי והטיה, כגון mediabiasfactcheck.com, שם תוכל לבדוק אם האתר שגלשתם בו מוכר כזה המציג מדע מזויף.
בסופו של דבר, אתרי מדע מזויפים יכולים רק להיראות אמינים. הם מקווים שלמשתמשי האינטרנט לא יהיה הזמן או הכישורים לגלות שמה שהם קוראים חסר הוכחה מדעית. בהתחשב בכך, חפירה קצת יותר עמוקה יכולה לעזור לנו לחשוף את ה”מדע” המבייש ממקורות לגיטימיים וממומחים.
6 תגובות
המאמרים אינם משנים לי דבר בתפיסתי האישית את הקיים , עוד מילדות חשתי את האמת או את הזיוף מיד למזלי !
מעניין שאתר שמתיימר להיות אתר מדעי, אם כי מדעי פופולרי, מאפשר תגובות אנטי מדעיות לחלוטין המסתמכות על כלום
מלכודת האדם היא שפת המלים שלו, לכן המציא האדם את שפת המספרים.
בשפת המספרים קל יותר להבחין בין אמת ושקר, אבל לא תמיד אפשר להבחין בין אמת ושקר.
אנשי המדע אומרים שלכל המעגלים יש מספר יחיד, המאפשר מעבר בין אורך הקוטר לאורך ההיקף.
רעיון המספר היחיד הוא שקר (שקיים במערכות החינוך אלפי שנים, אבל לא הבחינו בו)
ניסוי ההיקפן הבחין בשקר הזה, אבל מערכות החינוך ממשיכות ללמד את השקר הזה.
https://youtu.be/u2vamaSj-mw
דרך אחת היא לקחת אתר מדעי פופולרי לגיטימי לחלוטין ובהשפעת מענקים מ”הקרן לישראל חדשה” וכיו”ב אירגונים שמקורות המימון שלהם מגיעים בסוף לג’ורג’ סורוס או לאיחוד האירופי, ולממן אותו בתנאי שיתחיל לכתוב על הנושאים הללו ויקדם אג’נדות מסויימות. ניתן לראות אז זה בגל מאמרים שבהם השפה המדעית נזנחת לטובת סנסציונליזם עיתונאי המלווה במילים טעונות כדוגמת “משבר” (אקלים) או אפילו “הכחשת” (אקלים)(ביטוי טעון כדי להשוותם למכחישי שואה), שלא לדבר על “פשעי” (אקלים) ועוד היד נטוייה.
העניין הוא שמדע יכול להצליח כל עוד לא רותמים אותו לאג’נדה פוליטית כזו או אחרת ואז צורחים עד לב השמיים ש”אנחנו מפלגת המדע”, למרות שאין שום ראייה לכך. לכן אפשר למצוא את הדיון המעניין להפליא “מתי מתחילים החיים” בהקשר של חוקי ההפלות בארה”ב, כשהאנשים ה”נאורים” מגיעים לקביעות מגוחכות בשאלה, כדי לא להגיע לדיסוננס קוגניטיבי במחשבה שהם אולי הורגים בני אנוש חיים – ומה יכולות להיות ההשלכות של זה.
כך למשל גם דחפו לנו תכשיר בטכנולוגיה ניסיונית וחדשה להפליא המבוססת על RNA, בטענה שזה “חיסון” (שמבוסס על טכנולוגיה בת מאות שנים, שבתורה הגיעה ממסורות כפריות בנות אלוהים יודע כמה שנים) ושזה “מדעי”, בטענה שכל מי שמתנגד הוא “מכחיש קורונה” (נשמע לכם מוכר?). עוד משהו מדעי ורפואי הם לנקוט זהירות ולעולם לא להזיק, אבל הערכים האלו עפו מהחלון כשהתברר שאפשר לעשות קצת הרבה מיליארדים.
.
אז בינתיים מפחידים את הדור הצעיר עד מוות בטענה שהעולם הולך להיהרס תוך 12 שנים וכולנו נמות, וכששואלים קצת את המפחידים רואים שהם לא באמת טוענים שיגיע הקץ של כדור הארץ, וגם מוצאים שהם הפכו תרחיש הרבה יותר גרוע מ-“תרחיש הקיצון” הכי גרוע של מדעני אקלים מסויימים לתרחיש הדגל שלהם. בינתיים פועלים באופן מטומטם להחריד בנושא הפקת האנרגיה, עד כדי כך שאירופה עומדת לשקוע לחורף קר וקפוא – כזה שיקפיא למוות כמה עשרות אלפי אירופאים עניים או חסרי מזל שלא יהיה להם די כסף או דלק לחמם את בתיהם. כך גם הורסים את החקלאות במדינות המפותחות (משהו שנעשה ממש כעת, בהולנד ובקנדה, ומדינות אחרות לא רחוקות מאחור אחרי המגמה) בטעננה שיש “לעצור את הזיהום” ודנים מילארדים לרעב כבר ב-2023.
מכיוון שאנו מכירים את אתר הידען ומאמינים שהוא מספר לנו את האמת המדעית בבטחון מלא, אז אני מרשה לעצמי להגיב כאן, אבל רק אמת.
קודם כל, עלינו להבין שהפייק ניוז זה פונקציה של הדיעה המדעית הקיימת באותו זמן.
הנה היגיעו לידי אוסף גילויים של פייק ניוז שפורסמו לא מזמן, בסביבו שנת – 1500.
אלה פרסומים “כאילו מדעיים” שפורסמו ולשימחתינו התגלו בזמן והשפעתם המרעילה בוטלה,
להלן הדוגמאות:
א. ג’ורדנו ברונו. פרסם פייק ניוז שכאילו אין יחוד אלוהי לחיים שלנו כאן במרכז היקום בכדור הארץ, וכל היקום מלא בכדורי ארץ, ואפילו…חיים תבוניים. למזלנו הוא ניתפס והוצא להורג על מעשה כפירה זה בקדוש לנו מכל.
ב. קופרניקוס: גם הוא פרסם את השטויות ההליוצנטריות שלו, כאשר מספיק להרים את הראש למעלה כדי לראות את הוכחת היקום הגיאוצנטרי הקדוש, שבו, כל כוכבי השמיים סובבים את אדמתנו הברוכה.
ג. קפלר:- טוען שכוכבי הלכת סובבים במסלולים אליפטיים חלילה, ולא במעגלים מושלמים אלוהיים, בקיצור,סתם כפירה לשמה!
עד כאן, אוסף פיק מדעי ברור ללא ספק!.
לגבי אוסף של פיק ניוז מימינו העכשיוים אפרסם בתגובתי הבאה.
נא להגיב בעדינות!
סבדרמיש יהודה
הנושא בהחלט חשוב איך יכול אדם דרך ערוצי המידע שזמינים עבורו לקבל תמונה סבירה של המציאות,
מהם הכלים המחשבתיים שצריך להיות מצויד בהם כדי לבחון את אמינות המידע במדע והרבה תחומים אחרים,
כיום אנו חשופים להרבה מידע מדעי מהשלב הכי מוקדם שלהם שאפילו לא התחילו להיבחן ועד למדע מוכח,
נושא מדעי האקלים הוא במיוחד מורכב סוג של פזל כאוטי ענק שיחד נותן איזה שהוא מגמה בסבירות גבוהה
במקרה הנוכחי השפעה ברורה של פעילות האדם מתחילת המהפכה התעשיתית על האטמוספירה
ומזה ניתוח הרבה יותר מורכב של מה הם ההשפעות העתידיות על האקלים ,
על התמונה המורכבת הזאת יש מיסוך של שיקולים כלכלים ומחנאות פוליטית שזה יכול להיות תפיסה
אצל חלק מהאנשים שהתחממות האקלים כתוצאה ממעשי האדם משויך למחנה האחר וכך שברור שהם לא צודקים, וגם בצד שברובו תומך באקלים יש לפעמים גלישה מהמימד המדעי כולל ציטוט מציטוט ממקורות שלא מגובים במדע דבר שבעצם פוגע בנושא שאותו רוצים לקדם,
היכולת של האנושות להתמודד בצורה טובה עם נושאים מורכבים מצריכה גם יכולות של הפרטים כקבוצה להשפיע על מקבלי ההחלטות ואת זה צריך להקנות בחינוך יכולות לבחון מאמרים שקשורים למדע כלכלה פוליטיקה וכו..