סיקור מקיף

אושר סופית חוק המתיר שיבוט אנושי בבריטניה

צוות מומחים בריטי ממליץ להתיר שיבוט בני אדם * בריטניה אישרה להשתמש בתאי עוברים למחקר

21/12/2000 שרת הבריאות הבריטית: המחקר "מכיל את המפתח לריפוי בני אדם ונותן תקווה לאלה הסובלים ממחלות ניווניות, מסרטן וממחלות לב"

הבית העליון של הפרלמנט הבריטי, בית הלורדים, החליט אתמול לפנות בוקר, בדיון אל תוך הלילה, לאשר חוק המתיר שיבוט עוברים אנושיים. בכך הפכה בריטניה למדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק כזה.

החוק מאפשר לחוקרים לעשות גם ניסויים ב"תאי גזע עובריים" אנושיים, הקיימים רק בעוברים צעירים מאוד. תאי הגזע העובריים הם המקור לכל תאי הגוף. בהתפתחות העוברית הם מתמיינים והופכים לכל אחד מסוגי הרקמות בגוף. מדענים סבורים כי ייתכן שתאי גזע עובריים יוכלו לשמש ליצירת רקמות להשתלה, בחולי כבד, למשל, סוכרת ומחלות ניווניות.

לפי התקנות שנקבעו בחוק, יותר לשבט עוברים למטרות מחקר רפואי בלבד. החוק מתיר להפיק מהעוברים תאי גזע, אך אוסר על המשך גידול העובר יותר מ-14 יום. כלומר, השיבוט לא יוכל לשמש כטיפול בבעיות פוריות או הבאת ילדים לעולם.

להחלטה קדם ויכוח סוער. ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של בית הלורדים, הלורד וינסטון, אמר בפנייתו לבית: "לורדים, אין ספק שבהצבעכם תלויה השאלה אם אנשים יקבלו בעתיד הקרוב טיפול העשוי להציל אותם ממחלות, או אף ממוות".

"המלה שיבוט", אמרה ליידי וורנוק, המתנגדת לחוק, "מעבירה צמרמורת זוועה בגב הציבור הבריטי. החשש הוא שלא יהיה כל פיקוח רציני על המחקר, ושנתגלגל במדרון החלקלק המוביל לשיבוט אדם בוגר". דבריה יצגו את דעת קבוצות ימין ומנהיגי דת, שניהלו בימים האחרונים קמפיין ציבורי נגד החוק.

הוויכוח, שארך 11 שעות, הוכרע לאחר שהממשלה שיכנעה את בית הלורדים לאשר את החוק והבטיחה למנות ועדה מיוחדת שתפעל במהירות לבחינת היבטיו, לפני שיהיה למדען כלשהו די זמן לעשות שיבוט אנושי ראשון. הממשלה אף הבטיחה "להתחשב במסקנות הוועדה" אם מסקנותיה יהיו שונות מאוד מלשון החוק. החוק עבר ברוב של 212 נגד 92.

ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, שהוא וממשלתו תומכים בחוק (שעבר לפני כחודש גם בפרלמנט), הסביר את תמיכתו ברצונו לשמור את בריטניה בחזית המחקר. מדענים רבים סבורים שלתאי גזע ולשיבוט יהיה מקום נכבד ברפואת העתיד.

אם מדענים יצליחו ליצור עובר-תאום גנטי ששובט מתא אדם חולה, ייתכן שהם יוכלו להפיק ממנו תאי גזע עובריים. לאחר מכן, בצלוחיות מעבדה, חוקרים יוכלו לנסות לגרום לתאים להתמיין לסוג התאים הפגומים בגוף החולה. כך, למשל, יוכלו להשתיל תאים המייצרים אינסולין בלבלב חולי סוכרת; תאי עצב במוחות של אנשים שלקו בשבץ, או שתאי מוחם התנוונו במחלות כפרקינסון או אלצהיימר; או תאי שריר לב בלב הסובלים מאי ספיקת לב.

חולים הנזקקים היום להשתלות צריכים לקוות שיימצא להם תורם מתאים. לאחר ההשתלה עליהם ליטול תרופות כדי שמערכת החיסון שלהם לא תדחה את השתל. באמצעות השיבוט, מקווים מדענים, יוכלו ליצור רקמות בעלות מבנה גנטי זהה לשל החולה, שלא יידחו.

פרופ" מישל רבל ממכון ויצמן, המכהן כיו"ר הוועדה הלאומית לביו-טכנולוגיה, סבור עם זאת שיעבור זמן עד שיתחילו לישם את הטכנולוגיה בחולים. יעילות שיטת השיבוט הנוכחית נמוכה למדי. בכל החיות ששובטו עד כה נדרשו כמה מאות ביציות כדי להשיג ילוד חי ובריא אחד. הסבל שיגרם לאשה בהפקת מספר כה רב של ביציות אינו יכול להצדיק, בינתיים, החלת ההליך בבני אדם.

על המדענים יהיה לפתור כמה בעיות מהותיות גם לפני שיוכלו להשתמש בתאי גזע להשתלה בחולים, אומר ד"ר בנימין ראובינוף, העוסק בחקר תאי גזע אנושיים. אחת הבעיות המרכזיות היום, הוא מוסיף, היא שלא התגלו עדיין התנאים שיש לספק לתאים כדי שיתמיינו לסוג הרקמה הדרושה להשתלה.

החוק בישראל אינו אוסר שיבוט עובר

סוף 1998, כשנתיים לאחר הולדת הכבשה דולי, בעל החיים הבוגר הראשון שנוצר בשכפול גנטי, הצטרפה הכנסת למדינות אחרות ואישרה חוק האוסר שכפול בני אדם.

ואולם מתברר שהחוק החוק אינו מתייחס באופן ישיר לשכפול גנטי (שיבוט) של עוברים אנושיים. עו"ד גלי בן-אור, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אומרת שלפי פרשנותה, החוק אינו אוסר שיבוט כזה של עוברים.
"למעשה", היא מוסיפה, "התרת ניסויים מסוג זה שאושרו עכשיו בבריטניה, אינה דורשת לכאורה תיקוני חקיקה, אלא רק את אישור ועדת הלסיניקי העליונה". ככל הידוע, איש עדיין לא ביקש אישור לשיבוט כזה.

לפי מה שנקבע בחוק, תוקפו יפוג בעוד כארבע שנים. "הרציונל העיקרי של החוק היה להטיל איסור על הולדת ילד באמצעות שיבוט", מסבירה עו"ד בן אור.
'
{הופיע בעיתון הארץ, 24/1/2001}

21/12/2000

פוליטיקאים בבריטניה הצביעו אתמול (שלישי) בעד הרחבת המחקר הנעשה בעוברי אדם.
תומכי השינוי אומרים כי ההחלטה יכולה לעזור למדענים המנסים למצוא תרופות לשורה של מחלות. אך ההחלטה העלתה גם שאלות מוסריות לגבי השפעתה על קדושת החיים ועל שיבוט בני אדם.

ממשלת בריטניה רצתה לשנות את החוק, כדי לאפשר למדענים לקחת תאי עוברים בשלב התפתחות מוקדם מאוד. חוקרים מאמינים כי תאים עובריים אלה יעוררו מהפכה בדרכי הטיפול במחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון, במיוחד אם יושגו התאים על פי טכנולוגיית השיבוט שיצרה את הכבשה דולי. ההצבעה התקבלה ברוב של שני שליש, כש-366
חברי פרלמנט הצביעו בעדה ו-174 התנגדו. בגלל המחלוקת בעניין שיבוט רפואי ומחקר בעוברים, הצביעו חברי הפרלמנט בהצבעה חופשית על שינוי חוק ההפריה האנושית ואמבריולוגיה מ-1990.

לובי חזק של בעלי עניין חיצוניים הפך את הדיון לארוע מרכזי. פיטר גארט, מנהל המחקר בארגון המתנגד להפלות, אמר: "ברגע שנפתח הסכר בעניין שיבוט עוברים, נוצרו בעצם התנאים המוקדמים לשיבוט מלא. אני מאמין כי עוד כמה שנים כבר נשבט בני אדם". אבל שרת הבריאות, איווט קופר, הכחישה כי ההחלטה היא "מדרון חלקלק" לקראת שיבוט בני אדם. קופר אמרה לחברי הבית התחתון של הפרלמנט כי המחקר "מכיל את המפתח לריפוי בני אדם ונותן תקווה לאלה הסובלים ממחלות ניווניות, מסרטן
וממחלות לב". שר הבריאות בממשלת הצללים, ליאם פוקס, אמר כי הוא מתנגד מוסרית לשימוש בתאי עוברים וכי הוא לא שוכנע שאין לכך חלופה. "רק בגלל שאנחנו יכולים לעשות משהו אין זה אומר שאנחנו צריכים לעשותו".

הדיון בפרלמנט היה סוער, אך בסיכומו חילקה קופר שבחים לחברי הפרלמנט ואמרה: "זהו הדיון המתחשב והשקול ביותר שאי פעם ראיתי בפרלמנט".

* * * * * * * * *
מאת תמרה טראובמן 17/8/2000
צוות מומחים, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות הבריטי, פירסם אתמול דו"ח הממליץ להתיר שיבוט אנושי תחת מגבלות. הממשלה הודיעה כי היא תומכת בכל ההמלצות שבדו"ח וכי תנסה להעביר הצעת חוק שתבטל חלק מהאיסורים הקיימים היום על שיבוט אנושי באנגליה.
ההצבעה על החוק אמורה להתקיים בסתיו, וראש ממשלת אנגליה, טוני בלייר, אמר שייתן לחברי הפרלמנט חופש הצבעה בנושא.

צוות המומחים המליץ להתיר שיבוט עוברים אנושיים ולאפשר את התפתחותם עד לגיל 14 ימים. בגיל זה, אמרו, לעובר עדיין אין כל מאפיינים אנושיים והוא, למעשה, גוש תאים חסרי מאפיינים.

המומחים אמרו שלשיבוט מסוג זה עשויה להיות תועלת רבה. העוברים המשובטים יוכלו לשמש כמקור ל"תאי גזע עובריים" – תאים מהם מתפתחים כל סוגי התאים שבגוף. תאים אלה יוכלו לשמש בעתיד כמקור בלתי נדלה להשתלת רקמות. המדענים מקווים כי יצליחו אף לשלב בתהליך השיבוט דנ"א של אדם הזקוק להשתלה, וכך לא ידחה גופו את השתל כפי שקורה בהשתלות היום.

הצוות המליץ להשאיר את האיסור על שיבוט בני אדם כתחליף להפריה רגילה, כלומר – גידולו של העובר המשובט לא יימשך מעבר ל-14 יום, כדי למנוע את גידולו לתינוק. כן הומלץ להגביל את שיבוט העוברים למסגרת מחקרית ולהימנע משימוש מסחרי.

עיקר הדו"ח עסק בשאלת ביצוע מחקרים בתאי גזע אנושיים. בארה"ב ובכמה ממדינות אירופה חל איסור על שימוש בתאים אלה.
המתנגדים העיקריים הם קבוצות דתיות קיצוניות. קבוצות כאלה הגיבו אתמול באנגליה וטענו כי השיבוט האנושי הוא רצח וקניבליזם בצורתו המודרנית. בישראל, חקר תאי גזע עובריים מותנה באישור ועדה ארצית לענייני גנטיקה, שהקים משרד הבריאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן