סיקור מקיף

נביא הסינגולריות הישראלי

איש ההייטק ינקי מרגלית תומך באופן פעיל ברעיון הסינגולריות של ריי קורצווייל, העתידן המוביל בעולם – ואולי גם השנוי ביותר במחלוקת. קורצווייל מאמין שנגיע לעתיד בו המחשבים יהיו חכמים יותר מבני-אדם * בשבוע שעבר הוא הרצה על הנושא בכנס “בחזרה לעתיד” של MIT

ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים
ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים

בתל-אביב התקיים לפני כשבוע כנס של פורום MIT, אליו הגיע מגוון רחב של אנשים, רובם יזמים ומנכ”לים. גם עבדכם הנאמן הצליח להשתחל במסגרת תפקידו כחוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי. והאמת? היה ממש, ממש מעניין. חשבתי לשתף אתכם בעיקר באחת ההרצאות שהלהיבה אותי ואת הקהל במיוחד: ההרצאה של ינקי מרגלית, מייסד, יו”ר ומנכ”ל של חברת התוכנה ‘אלדין’.

ינקי לא התמקד סתם בעתיד, אלא בשאלה הגדולה באמת – מתי הוא יקרה. והעתיד, לפי ינקי, קרוב אלינו יותר משהיה אי-פעם. הוא מתקרב בצעדים הולכים וגדלים, ועם כל צעד הוא צובר תאוצה. וכל המרוץ הזה אל העתיד התחיל כבר לפני 13.7 מיליארדי שנים, ממש קצת אחרי המפץ הגדול. והוא עומד לעשות את הקפיצה הגדולה ממש בשנים הקרובות, ודווקא בתחום שאמור להיות מנוגד לגמרי לאוריינטציה של ינקי איש המחשבים.

“ב- 1978 בניתי את המחשב הראשון שלי וזה הלהיב אותי. אהבתי את הרעיון שאני יכול לתכנת את המציאות.” הוא מספר. אבל לאחר שנים רבות הגיע המהפך הגדול, וינקי עבר לצד הנכון של הכוח (מנקודת המבט של ביולוג כמוני).

“בשנת 2010 התחלתי ללמוד ביולוגיה, וזה בא מתוך הכרה שיש מחשב שקיים הרבה יותר זמן מהמחשב שבניתי לפני שלושים שנים, וזה המחשב האנושי. המחשב האנושי הזה נפתח היום לאפשרות שלנו לתכנת אותו. לפעמים כשאני יושב בלילה וכותב תוכנה שמחפשת רצפי גנים בקוד הגנטי האנושי, יש לי תחושה שאני עוד שנייה אדפיס את הגן מתוך הגנום במחשב, אוכל אותו בגלולה, אשפר את התפקוד של המחשב שלי הפנימי – ואחזור לתכנת את המחשב החיצוני. אלו שני מחשבים שונים. זה לא רק המחשב הסיליקוני והביולוגי, אלא איזשהו ידע מדעי שמצטבר בשילוב שבין שני המחשבים.”

ינקי מאמץ את ההבנה שגם אנחנו, בני-האדם האורגניים, איננו יותר ממלאכת הנדסה מורכבת. כזו שהתחוללה בידי האבולוציה האקראית-למחצה, אבל עדיין – רק מכונה. ומכונה עם מקורות צנועים מאד.

“רק לפני ארבעה ביליון שנים התפתחה מולקולה אורגנית משתכפלת בפעם הראשונה – מולקולת רנ”א המשכפלת את עצמה. אומרים לי שמחשבים לא חושבים, אבל זה לא נכון. הם חושבים, אבל הם לא חיים. הם לא משתכפלים. אבל הם חושבים יותר ויותר טוב כל הזמן, פשוט בצורה שונה מאנשים. אבל זאת לא בעיה שלהם. אלא שאותה מולקולת רנ”א משתכפלת ראשונה היא חיה – היא משתכפלת.” אומר ינקי. מאותה מולקולה יחידה, התפתחו כל החיים על פני כדור-הארץ באבולוציה איטית והדרגתית, שהביאה בסופו של דבר גם לעיצובו של המוח האנושי המשוכלל. והיום הגענו לרמת שכלול כזו שהילדים שלנו כבר אינם בשר ודם בלבד, אלא גם עשויים מסיליקון. ילדי המחשבה שלנו הם המחשבים. וגם למחשבים יכולים להיות ילדים משלהם.

“אני טוען שהרווח שבין אנושי ומלאכותי מתחיל להצטמצם. בקרוב מחשבים יתחילו להוליד ילדים. אולי הם לא יראו כילדים כפי שאנו מכירים אותם, אבל כשאינטליגנציה מלאכותית יוצרת בעצמה תוכנה, או כשהיא יוצרת אינטליגנציה מלאכותית אחרת, אלו בעצם ילדים.”

ינקי תומך באופן פעיל ברעיון הסינגולריות של ריי קורצווייל, העתידן המוביל בעולם – ואולי גם השנוי ביותר במחלוקת. קורצווייל מאמין שנגיע לעתיד בו המחשבים יהיו חכמים יותר מבני-אדם. לפי העתיד שחוזה קורצווייל, ללאפטופ שאקנה לעצמי בשנת 2040 תהיה יכולת קבלת החלטות יותר טובה משלי. בשנת 2045, אוכל כבר לקנות באלף דולרים מחשב שיהיה עוצמתי פי מיליארד מהמוח האנושי. מהרגע שהמחשבים יבינו איך לתכנת את עצמם (מה שקורה כבר היום) ויהיו חכמים מספיק כדי לתכנן דורות חדשים של מחשבים שיהיו משוכללים עוד יותר, תהיה כאן תגובת שרשרת של מעגלים של שיפור עצמי. וכשהמכונות יהיו חכמות מספיק לתקשר עם המין האנושי כשוות בין שווים… מה אז? האם יסתבר שיצרנו בעצמנו את אויבו הגדול ביותר של המין האנושי, או שזכינו בחברים הטובים ביותר שיכולנו לשאוף להם?

כל אלו מחשבות לעתיד הרחוק, אבל בינתיים אני אישית מטיל ספק בחזונו של קורצווייל (וביחד איתי גם כמה וכמה מהמומחים לבינה מלאכותית), בעיקר מבחינת לוח-הזמנים שהוא קובע. הרים וגבעות של תקוות נתלו בבינה המלאכותית במהלך המאה העשרים, אך ככל שהשנים עברו גילינו כמה קשה לחקות את פעולתו של המוח האנושי בניתוח והבנת העולם שמסביבו. הסיבה שקורצווייל ממשיך להאמין שנגיע למחשבים תבוניים עוד לפני אמצע המאה הנוכחית, טמונה בהתפתחות הטכנולוגית הלוגריתמית, או בעברית צחה – המעריכית.

מה פירוש התפתחות מעריכית? הנה תרגיל קטן להמחשה מהרצאתו של ינקי. קומו מהכסא וקחו עשרים צעדים לכיוון מסוים. תגלו שלא התקדמתם בהרבה – לכל היותר הגעתם למרפסת ועצרתם שם (בתקווה). עכשיו נשנה את חוקי המשחק: בכל צעד מעשרים הצעדים, עליכם לעבור מרחק כפול מזה שעברתם בצעד הקודם. לאן תגיעו עכשיו? באופן כמעט בלתי-יאומן תגלו שבעשרים הצעדים הללו שעברו גידול מעריכי, תגיעו עכשיו לאירופה. ובעשרים וארבעה צעדים אתם כבר תתקרבו לירח.

היום יש לא מעט טכנולוגיות, כגון ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה שעוברות גידול מעריכי. גם חוק מור, שמתאר את הגדילה ביכולותיהם של שבבים מדי שנה, מתקדם באופן מעריכי כבר עשרות שנים.

אבל מה? אורגניזמים המבוססים על פחמן, כמוני וכמוכם, לא בנויים לסוג כזה של סחרור והאצה. הם לא יודעים איך לבלוע אותו. מפחדים ממנו. מבוגרים לא יודעים מה לעשות עם אייפונים ופייסבוק. ילדים משתמשים בהם בלי לחשוב בכלל – אבל בעוד עשרים שנים הם לא ידעו איך לתפקד מול הטכנולוגיות החדשניות והמהפכניות שיקומו כתוצאה מכך שהגידול המעריכי נמשך במרץ.

אבל האם הגידול המעריכי חייב להוביל דווקא למחשבים תבוניים מבוססי-סיליקון? לא בהכרח. ינקי סבור שנוכל גם לייצר מחשבים ביולוגיים. הוא מביא כדוגמה את נסיונותיו המוצלחים של קרייג ונטר לייצר חיידקים המכילים דנ”א סינתטי – למעשה, ליצור חיים מחומרים דוממים.

“אנחנו ייצרנו חיים. למי שלא שם לב, בחודשים האחרונים בין המשט לתורכיה הייתה כותרת מאד משמעותית בעיתון: מחשבים ואנשים יצרו חיים. לחיידק שיצרנו אין אבא ואמא, אבל יש לו אלוהים. יש לו יוצר, והיוצר הזה נקרא קרייג ונטר, ובחתימת הדנ”א שלו חתומים שלושים וחמישה עובדי המעבדה שיצרו אותו, פלוס כתובת האינטרנט של קרייג ונטר. זה חיידק עם אלוהים שאנחנו יצרנו.”

את החיידקים של קרייג ונטר נוכל לתכנת כבר בשנים הקרובות כראות עינינו. הקוד הגנטי שלהם יהיה עבורנו כמו אבני לגו, ונוכל לסדר אותו כרצוננו. נוכל לבחור איזה גנים יהיו בתוכם, ואיזה ישארו בחוץ. מכיוון שחוקרים בשנים האחרונות הצליחו לגרום לחיידקים לבצע חישובים בסיסיים באמצעות הנדסה גנטית מוגבלת, ברור שלחיידקים המתוכנתים של קרייג ונטר יש פוטנציאל אמיתי להפוך למחשבים הקטנים ביותר בהיסטוריה – ועוד כאלו שיכולים לפעול בתוך הגוף האנושי. וכאשר נאחד מיליארדי חיידקים חכמים כאלו ביחד, כפי שניתן לעשות בצלחת פטרי אחת, מה תהיה התוצאה? האם נקבל את מחשב העל התבוני הבא, אם רק נדע לתכנת אותם בדרך הנכונה?

לחיידקים פתרונות.

גם אם כל תחזיותיו של קורצווייל נכונות, דאגה אחת עדיין נשארת: האם הגידול המעריכי ישאיר יותר מדי אנשים מאחורה? אחרי הכל, האבולוציה מהעבר מראה שלא כולם עוברים הלאה למין החדש. לא כל אדם יוכל להפוך ל- ‘הומו טכנולוגוס’ – האדם הטכנולוגי, שגופו משתלב עם חיידקים חכמים ומוחו נמצא בקשר ישיר ובלתי-פוסק עם רשת האינטרנט האלחוטית. לא כולם ירצו בכך. קהילות רבות יעדיפו להשאר מאחור, להמשיך בקיום כבני-אדם בשר ודם. האם המין האנושי יתחלק לשני מינים שונים? ייתכן. אך לפי ינקי, יש לנו אחריות מוסרית וחברתית שלא להשאיר קבוצות גדולות מדי מאחורה בדרך לעתיד.

הרעיון לפיו יעבור מוקד התבונה והתודעה מאורגניזמים ביולוגיים כמונו לישויות ממוחשבות, קנה לעצמו חזקה בקרב חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה. חלק מהמאמינים בו רואים אותו כתיאור הגיוני ומתקבל על הדעת של העתיד. אחרים פשוט מאמינים. אם הוא יתגשם, הוא עתיד לשנות את הדרך בה אנו רואים את העולם, חושבים על העולם – ובעצם, את העולם כולו.

ונשארת רק השאלה – מי ישאר מאחור.

31 תגובות

  1. מאמר מעניין מאוד, אבל חשוב לציין שונטר לא בדיוק יצר חיים מחומרים דוממים, אלא שתל ד.נ.א סינתטי בתוך חיידקים שהשתכפלו בהתאם, שזה מדהים אבל רחוק מאוד מיצירת חיים.

  2. יוסי, השאלה היא אם הומו טכנולוגוס שוכב עם הומו גנטוס.
    כי רק כך תוכל “להקפיץ” את האינטליגנציה האנושית מדרגה.
    בכל מקרה, כיום כל דור (בגדול) אינטליגנטי מקודמו.
    סה”כ, גם עכשיו יש לנו במה להתגאות. 🙂

    ועומר, אם זה מה שאתה חושב, אז תעמיד את הדברים על דיוקם.

  3. השאלה היא מה יקרה אם הצאצאים של הומו טכנולוגוס? האם הם יוולדו חכמים יותר או שיצטרכו להתחיל את התהליך מהתחלה? אם כן לא התקדמנו הרבה.

  4. בס”ד
    בע”הש כל דור והתוספות שלו
    נ, נח, נחמ, נחמן מאומן
    ((:))
    ט.ל.ח
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה שליטא

  5. סתם אחד, הינך חושב שניתן להתחבר לשניהם (גם לטכנולוגיה וגם לרגש) ?
    תקן אותי אם אני טועה, אבל לי נראה שכיום אנשים מחוברים לרגשותיהם (וחלק גם לרגשות הזולת) יותר מאי פעם.
    כמה אנשים נהגו לצרף כל מיני סוגי “סמיילי” למה שהם כותבים בדורות הקודמים ?
    שאל את הורייך מה היו אומרים (קרוב לוודאי) על בחורים שהיו מוסיפים סמיילי למה שהם כותבים בתקופה שלפני שנולדת. (כלומר, לפני שהגיע הדור שלנו).
    טכנולוגיה לא מפריעה לאנשים להתחבר לרגשות.
    בוא נקווה שהיא לא מכריחה אותם !

  6. זה מה שקורה שנותנים לאנשי מחשבים להתעסק בפילוספיה והחלטות מוסריות. אין להם משקל לשיקול ערכי או מושג. מי אמר שזו הדרך הנכונה שהאנושות צריכה לצעוד בה? על האנושות לברור בין האפשרות ל”התחבר לטכנולוגיה” ולאפשרות השנייה להתחבר לרגש. והרבה מהחיכוכים הטקטונים שייש היום בעולם הם בדיוק משם.

  7. למבקר עולם אצור קשר עם המייל שלך
    כל טוב
    סבדרמיש יהודה

  8. אני אשמח לעבוד איתך על תסריט.
    אני רוצה לוודא שאני מדבר עם מי שאני חושב שאני מדבר.
    אתה הוא “סבדרמיש יהודה, נולד 1946, שרות קרבי עד גיל 49, בגרות ריאלית, בוגר מכללת שנקר בניהול תעשייתי בהצטיינות” ?
    ואם אפשר תכתוב לי לאי-מייל, כי פה אני בדרך כלל לא בודק אם מישהו כותב (האתר משום מה לא מיידע אותי כמגיבים):
    [email protected]
    דרך אגב, אני במהלך של כתיבת 21 “תיאוריות משלי” בכל מיני נושאים, אני רוצה להוציא מהן ספר, אז אני לא אוכל לספר לך עליהן לאופן ישיר, אבל נוכל לנסות לשוחח בנושאים שעליהם אני כותב, וזה יעזור לי לכתוב להן המשך.
    בנוגע לתסריט בנושא סייבו-ספיאנס (ואני שמח שאהבת את הכינוי הזה שאני המצאתי) – כמו שאמרתי אשמח לעבוד איתך על זה. תודה על ההזמנה 🙂

  9. למבקר עולם
    קראתי בעיון את תגובתך. חשבת על כך שהיא יכולה להיות בסיס לספור/ תסריט מעניין?, מחשבים ואנשים בעימות עם סיבו-ספיאנס? אתה באמת חושב שהומו ספיאנס יהיו מוכנים לחיות בגטו הולוגרמי?, לא ניראה ולדעתי יהיה כאן עימות רציני וזה תמיד טוב לתסריט. אם תרצה , נעשה זאת ביחד. אני כבר כתבתי תסריט בדיוני בנושא דומה. ראה כאן בידען “עבודת גמר באסטרונומיה”.
    ערב טוב
    סבדרמיש יהודה

  10. אני מסכים בהחלט עם סבדרמיש יהודה:
    מי שרוצה להישאר מאחור, שהישאר מאחור, למה כולם צריכים לסבול ??
    הורים שלי לא אוהבים להתעסק עם המחשב, אני הזהרתי אותם כמה פעמים שיום אחד הם יצטערו שלא הקדישו זמן ללמוד לפחות את הדברים הבסיסיים כדי שתהיה להם את ה”גישה”, ה”חוש הראשוני”.
    הם לא מקבלים את זה, אז סיימתי לנדנד להם, וכשיגיע הרגע שהם יהיו תלויים ביכולת שלהם לעבוד עם טכנולוגיה – הם ימצאו מישהו להיעזר בו, או שיאכלו את מה שבישלו לעצמם.
    מי שרוצה להתקדם עם רוח הזמן – הרווח כולו שלו.
    חוץ מזה, יש לנו, בני האדם, שני ברורות:
    1) ניתן למחשבים להצעיד אותנו לעתיד חדש ומדהים מכל זוית שרק נוכל להסתכל עליה.
    2) נאלץ את המחשבים לבנות סייבורגים 100% סינטטים (אם אתם מבינים למה אני מתכוון) ואז להיפטר מאיתנו.
    כי דבר אחד בטוח:
    גם המחשבים וגם האדם לא יקבלו לאורך זמן את המצב הבעייתי להחריד של בני אדם ורובוטים בניפרד, זה יוצר יותר מדי בעיות.
    בשבילנו, זה או מיזוג ל”סייבו-ספיאנס” (או משהו כזה) או לעבור לעולם הבא (והם יהיה מספיק חכמים בכדי להיפטר מכל האנושות בלי שבכלל נקלוט שהם עושים את זה).
    כ”סייבו-ספיאנס”, אני מניח שנוכל לבקש ליחוסו על אלה שירצו להישאר “הומו-ספיאנס”ים, נבקש מהמחשבים לבנות להם “מטריקס הולוגרמי” (שישארו בתוך אזור מוגדר, אבל ללא השתלטות אלימה על האנשים כמו זו שעשתה בסרט).
    המחשבים ירצו לפעול ברוב השטח של כדור הארץ שהם יוכלו להשתמש בו – לכן מי שלא ירצה להיות “ממוחשב”, יצטרך לחיות בתוך אזור המטריקס ההולוגרמי, שם הוא יוכל ללכת לכל מקום שיש על כדור הארץ בלי לצאת מהמטריקס, כי יהיה לו העתק מושלם של כל מקום שהוא יכול להגיע אליו (מי שצפה באחת הסדרות שנעשו בסגנון של סטאר-טרק, ראה איך אנשים מתרוצצים במשך שעות ב”חדר הולוגרמות” ומבין למה אני מתכוון).
    ל-ר.ח רפאי.ם:
    אם אתה יודע משהו ב-100% על התודעה, אנא ממך שתף את כל ה”כיתה”.
    אני חושב שתודעה היא משהו שאי אפשר להוכיח שיש אותו למישהו כלשהו (איך אני יכול להיות בטוח שאצלך או אצל כל אדם אחר יש יותר ממילים וקוד התנהגותי כשאתם חווים חוויה כלשהי ?).
    מהי תודעה ? האני-העצמי של האדם ? הזהות העצמית ? – זאת תוכנה אינטראקטיבית בתוך אנדרואיד שפיתוח הטבע של כדור הארץ, ותוכנות אינטראקטיביות יש כבר כיום במחשבים, תוכנות ותווי פנים מלאכותיים לשם חקיינות של רגשות הם נושא שעובדים עליו כיום טובי האנשי הרובוטיקה.
    דבר נוסף, רוב העולם שאתה רואה כיום פותח במעבדות לסוגיהן בשנות ה-80 וה-90, היחידים שרואים איפה עומדת חזית המדע של ימינו הם אלה שיוצרים אותה. אז בבקשה ממך “אל יתהלל חוגר כמפתח”.
    וכן, חוד החנית של הטכנולוגיה לא מתפתח מול העיניים שלנו, גם לא תקרא עליו בשום מקום, כי אם ה”עולם” איך מתנהל המחקר והפיתוח במעבדות שאחראיות לחוד הטכנולוגיה ומה בדיוק יוצרים שם (שייקבע את עולם העתיד ויפיל תחומי עסקים שלמים) – חלק מהמדענים יישבו בכלא על עברות על החוק, וחלק יירצחו כי הם יוצרים איום על עסקים של המפיות בכל העולם, ומה אני יגיד לך, יש לכל יצור חי אינסטינקט של שימור עצמי והוא כולל בין השאר לחיות ולפתח דברים על מנת להתקדם.
    עכשיו, למנחה היקום:
    כשאתה הולך ומתגבר את המוח (כמו שאתה קורא לזה), אין שום דרך לדעת לאן זה יוביל.
    אפילו אם בסך הכל תתגבר לאדם מסוים את הזיכרון המודע ויכולת הריכוז – כבר הוא יוכל לעשות דברים שהינם מעבר ליכולתו כיום.
    כשיגיעו להורדת מידע ממחשב למוח אנושי כמו בסרט המטריקס (וזה יהיה אפשרי אם יהיה לאנשים במוח שבבים במקומות הנכונים שיכולים לקלוט באופן אלחוטי כמו בלו-טופ וכדומה ואם תסדר את המעבר של המידע שהורדת לתת-מודע, באופן שיוכל להביר למודע רק את מה שצריך, ואז תוכל לדחוף לאנשים לראש תארים אקדמיים והנדסיים שלמים).

  11. מכיוון שכולם נביאים, הייתי רוצה להוסיף נבואה משלי.
    הכוון לא יהיה פיתוח מוח מלאכותי בעל מודעות, אלא כוון של תגבור מוח אנושי בעזרים מלאכותיים. צ’יפים ושתלים שיתווספו אל המוח הקיים.
    מכיוון שחלק עצום מהפיתוחים הגדולים במדע נעשו בדחיפה של מדינות, עבור לחימה, הרי שפיתוח חייל מהיר יותר, בעל כוח רב יותר, יכולת עיבוד טובה יותר הוא הדבר הבא.
    וכמו תמיד הטכנולוגיה הזו תזלוג לשוק האזרחי. אני יכול לדמיין את הפרסומת שתנסה לשכנע אותנו להשתיל את תוכנת “שוק ההון” היישר אל תוך הגולגולת. ושוב העניים ישארו הכי טיפשים……

  12. גדילה מעריכית נקראת אקספוננציאלית ולא לוגריתמית,
    גדילה לוגריתמית היא הפוכה למעריכית ולמעשה מאוד איטית.

  13. “לא נכון, אני לא מסכים איתך. לא כל סוגי הנבואה ניתנו לשוטים.”
    או קי, אם אתה קורא לתחזית מדעית (אני מחשיב בכך גם משאית המתקרבת אליך במהירות כתחזית מדעית המבוססת על נסיון) נבואה, ניחא. אבל כאשר מדובר על תחזית במדעי החברה המרחק הוא מרחק עצום.
    קרל פופר הקדיש לכך ספר שלם הנקרא היסטוריציזם.
    הנה אפילו מאמר בנושא, כאן בידען:
    https://www.hayadan.org.il/can-history-be-predicted-2103103/

    בקיצור נבואתו של ינקי אינה טובה מזו של אנליסט בבורסה או של.. שוטה.

  14. ועוד דוגמה:
    היום יודעים לבנות רובוט בגודל של ציפור, וכזה שגם יודע לחקות מעוף של ציפור. אבל בכל זאת
    לרובוט הזה עדיין חסרה התודעה למשל. כלומר, גם אם הצליחו לבנות מוח שיחקה באופן כמעט מושלם את המוח של הציפור, והצליחו לשים אותו בתוך גוף מפלסטיק נגיד, עדיין לכל המכלול הזה אין את מה שאנחנו מכנים התודעה.
    אבל גם אם נתעלם מהתודעה עצמה, נוכל לראות שבשביל שרובוט כזה יתנהג כמו ציפור אמיתית
    המוח המלאכותי יצטרך לכמת כל כך הרבה נתונים ולייצר כל כך הרבה מידע שהוא חייב להיות בעל כושר עיבוד ואיחסון נתונים אדיר מימדים (וזה רק בשביל מוח של ציפור!).
    כל זה יתאפשר רק לאחר שיהיה קיים בסביבה מחשב קוונטי חזק ביותר.
    וזה לא המצב לא היום ולא בעוד עשרות שנים (בהתחשב במצב העולם של היום).

  15. ערן
    הכוונה היא ל- בינה מלאכותית, כמו גם, למעבד של המחשב שלך למשל, שזה גם ‘מוח’ אבל מלאכותי.
    מוח מלאכותי לכשעצמו (דבר כלשהו שיחקה באופן מלא מוח של בעל-חי) הוא עדיין בגדר רעיון ותו לא.

    מה שגורם לי לענות לך בביטחון שמוח מלאכותי (ע”ע מוח מלאכותי לכשעצמו) לא צפוי להיווצר בעשרות שנים הקרובות זה הידיעה שבמציאות לא קיים בעולם דבר שאפילו קרוב להיות כזה (אלא אם כן מפתחים את זה במעבדות סודיות היכן שהוא ואז לא נראה לי שמישהו יגלה על כך).
    בנוסף, אני עוקב ולומד אחר הטכנולוגיה של המחשבים כבר קרוב ל 20 שנים אז פחות או יותר אני מודע לדברים שקיימים בעולם המחשבים של היום.

    בקשר לשאלה השניה שלך, לא הבנתי אותה (או שאתה לא הבנת את מה ששאלת).
    אני כן חושב שאת ה’קסמים’ של המוח האנושי עדיין אי אפשר לחקות באופן מלא.
    גם כתבתי למה. חוץ מזה, את ‘התודעה’ למשל אי אפשר לחקות באמצעות המחשב.
    יש עוד הרבה דברים לא ידועים על המוח עצמו.
    אז תספר לי איך אתה רוצה לבנות משהו על בסיס משהו שלא ידוע?

  16. למגיב האחרון, אמרת שמוח מלאכותי “כבר קיים”, תוכל להסביר את כוונתך?

    שאלה נוספת, מה גורם לך לקבוע בכזה בטחון גדול שגם בעוד עשרות שנים לא נצליח לחקות באופן מלא מוח אנושי? ספר לי אילו קסמים קיימים לדעתך במוח שלנו שלא ניתן לחקותם באופן מלא? אילו ניסים מתחוללים במוח שלא ניתן להעתיק אותם ואת עקרונות פעולתם למערכת אחרת?

  17. שחר
    חיקוי מלא של המוח האנושי בעזרת מוח מלאכותי- אינו צפוי גם בעוד עשרות שנים.
    מוח מלאכותי- כבר קיים.

    בעוד עשרות שנים נראה שיפור משמעותי (אולי אפילו מאוד) של המוח המלאכותי, אבל לא עד כדי כך שהוא יחקה באופן מלא מוח אנושי.

  18. לא נכון, אני לא מסכים איתך. לא כל סוגי הנבואה ניתנו לשוטים. אני בטוח שכשאתה רואה אחרי החדשות את תחזית מזג האוויר לימים הקרובים ומחליט על פיה אם לצאת לטיול או לא אתה לא מכנה את החזאים “שוטים”, כמו כן כשאתה הולך בדרך ורואה משאית דוהרת לכיוונך אני בטוח שתזוז מהדרך ולא תגיד “לא ניתן לדעת לאן היא תגיע”.

    יש מגמת התקדמות גדולה מאוד בשנים האחרונות בנושא חקר המוח ובכל יום שעובר אנחנו לומדים עוד ומפתחים כלים חדשים שעוזרים לנו להבין את המוח טוב יותר ומהר יותר. אני לא רואה שום סיבה הגיונית מדוע לא נצליח לבנות מוח מלאכותי כבר בעשורים הקרובים. אם האבולוציה עשתה זאת באופן עיוור ולאא כוונה אז אין לי ספק שגם אנו נוכל לעשות זאת ובזמן הרבה יותר קצר.

  19. הנבואה כפי שכבר נאמר ניתנה לשוטים.
    לעוצמת המחשבים שמוכפלת בכל שנה יש תרומה נכבדה בהמון תחומים מדעיים. יתירה מזאת, המחשבים של היום מהירים עשרות מונים מיכולתו של אדם בתחומים חישוביים מסויימים.
    אבל אנו רחוקים שנות אור בהבנה של מה שקורה שם בקופסא. וארכיטקטורת פון-ניומן עבור המוח לא קיימת.

    אז אין צורך לפתוח דת חדשה. יש לנו מספיק עבודה זרה כאן.

  20. יש לצערי אנשים שלא מסוגלים להסתכל יותר ממטר אחד קדימה.

    מזל שיש את ריי קורצווייל.

  21. לא שטויות בכלל. לא יודע איך ומתי , אבל מוח האדם יעבור שידרוג או תיגבור מלאכותי.
    ובטח לא עוד מיליון שנה.

  22. שטויות במיץ

    יקח הרבה זמן לבניית מחשב יותר מהיר מהמוח
    איזה שטויות הוא מדבר, הכתבה מיועדת לילדים קטנים

  23. בניגוד למגיב הקודם אני דווקא לא חושב שזה בלבול מוח, קיימת מגמת התפתחות דיי ברורה לדעתי ולא צריך להיות נביא או חוזה עתידות גדול כדי להבין לאיזה כיוון הדברים מתפתחים (בעיקר השילוב של חקר המוח, יחד עם עוצמת המחשבים שמוכפלת בכל שנה, ההבנה ההולכת וגוברת של הביולוגיה שלנו והגנטיקה שלנו וכן תחום הננו טכנולוגיה).

    ויש דברים שרצוי וכדאי להתכונן אליהם מראש כדי לא להיות מופתעים.

  24. אפשר להבין מה בלבול המוח הזה?
    לא יותר טוב מהגיגיו של א. א. יהדות מפוסט קודם.

    מהידען הייתי מצפה לחומר טוב יותר.

  25. הבעיה עם העתידנות זה שבדרך כלל היא אקסטראפולטיבית. דהיינו העתידנות
    מעצימה ומקצינה, לעיתים עד כדי אבסורד,את מגמת ההתפתחות הטכנולוגית העכשווית.
    ואולם, ההתפתחות הטכנולוגית העכשווית מבוססת רק על הידע המדעי העכשווי.
    מה שהעתידנות לא יכולה לעשות זה, לחזות תגליות מדעיות עתידיות שבעקבותיהן, יחולו
    התפתחויות טכנולוגיות, בכיוונים שהם לחלוטין בלתי צפויים ובלתי ידועים כיום.
    לדוגמא :
    זכורני כי בהיותי ילד, בערך באמצע שנות ה-60 קראתי ספר בעתידנות. אז קראו לתחום
    החדש הזה קיברנטיקה. אחת התחזיות בספר הייתה כי עקב התרבות המכוניות ופקקי
    התנועה בכבישים ימציאו עד שנות ה-2000 מאין רכב טיסה אישי וקומפקטי,וכך תיפטר בעיית
    פקקי התנועה בכבישים. רשת האינטרנט לא הייתה כלולה בתחזית העתידנית של אמצע
    שנות ה-60 של המאה ה-20 .

  26. לא מקובל עלי לחלוטין המשפק
    “יש לנו אחריות מוסרית וחברתית שלא להשאיר קבוצות גדולות מדי מאחורה בדרך לעתיד.”. סוף ציטוט.
    המין האנושי אף פעם לא דאג יותר מידי לאלה שנישארו מאחור. כמו שיש היום אוכלוסיות שניקראות העולם השלישי אני מאמין שיהיו עולם רביעי ועולם חמישי.
    אני גם לא בטוח שאחד מהעולמות הנחותים הוא לא זה שישתלט על שאר העולמות ולו מן הסיבה שהוא ינקוט בהיתרבות גדולה יותר מהאחרים.
    דבר כזה קורה כבר היום עם ההתרבות בעולם השלישי שהיא מעל ומעבר לשאר העולמות
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.