העולם כבנק

קצב הכחדת המינים בטבע גבוה פי אלף מן הקצב הטבעי

לכולנו ידוע מה קורה כאשר ממשיכים במשיכת יתר מהבנק לאורך זמן, ה“ביטחונות“ מיתדלדלים ובסופו של דבר מודיע הבנק : לא עוד. אין יותר מזומנים ואין מימון. בקנה מידה עולמי זה בדיוק מה שקורה אוכלסיתו האנושית של העולם מתרבה ללא מעצור ויוצרת משיכת יתר ממקורות הטבע. ערי ענק -מגפוליס שודדות יותר ויותר שטחים ומשאבים ללא חשבון עתידי המקורות מיתדלדלים ונעלמים והעתיד נראה יותר ויותר עגום.

כדי להבהיר את התמונה עסקו כ-1300 חוקרים מ 95 ארצות במשך ארבע שנים בהערכת מצב סביבתנו לקראת האלף השלישי (Millennium Ecosistem Assesment = MA). מה שמתואר כאיסוף נתונים ומחקר בקנה מידה הגדול ביותר עד היום מציג תמונה של פגיעה מתמשכת וסיכון חמור לסביבה העולמית המחקר מציין כי הדרך בה החברה האנושית מייצרת מזון, משיגה מיים, סיבים ללבוש עץ להסקה ולבנין, דלק , בחמישים השנים האחרונות מדלל את המקורות הטיבעיים ופגע בסביבה פגיעה ללא תקנה פגיעה שתיפגע בראש וראשונה בשכבות הנחשלות ובאזורי מצוקה שכבות ואזורים שהיו אמורים להיעזר בהחלטות ופעילות גופים בינלאומיים שהכריזו כי עד שנת 2015 יופחתו עניי העולם בחצי.

Millennium Development Goals

מטרות פיתוח האלף שהוכרזו ע‘י האו‘ם ב 2000 יתקלו במחסום המיפגעים הסביבתיים כל התקדמות להשגת מטרות של הפחתת העוני והרעב , שיפור הבריאות לא יתממשו כאשר הסביבה מיתדרדרת וניצולה אינו בר-קימא המחקר קובע כי האנושות שינתה את רוב בתי הגידול ללא הכר בתקופה קצרה ובאופן המוגדר “דרמטי”. השינויים בחמישים השנים האחרונות אמנם הביאו שיפורים ברמת חיים לחברה המערבית, אבל המחיר הסביבתי היה גבוה. המשך ניצול שאינו בר-קימא יפגע במטרות פיתוח לעתיד וכדי להגיע לפתרון מעשי צריך לשנות מדיניות וגישה.

מאז 1945 הוכשרו אדמות חקלאיות יותר מאשר במאתיים השנים הקודמות. השמוש בדשנים על בסיס חנקן החל ב 1913 , יותר מחצי כמות הדשנים פוזרה בשדות אחרי 1985 כותבי המחקר ממשיכים ומצינים כי : בגלל הלחץ לניצול מקורות נגרם נזק בלתי הפיך למגוון המינים החיים , 20% מהיונקים , העופות והדו-חיים נימצאים בסכנת הכחדה בגלל גידול של כ 50% בחמישים השנים האחרונות בחיות-בית , חקלאות ימית, וכן גידול ב פליטת מזהמים. אין לסביבה אפשרות לנטרל את הצטברות הזיהום. שני ”שרותים“ שהסביבה מספקת : דייג ומי שתיה נימצאים מתחת לכושר הייצור. כלומר אנחנו במשיכת יתר, בהמשך צריכה נוכחית לא יהיו דגים ולא מי שתיה בעתיד.

מטרת המחקר המשתרע על 2500 דפים להביא ליוזמה בין-לאומית לשינוי קיצוני בהרגלי הצריכה, לחינוך בהבנת הצרכים והתאמתם, לפיתוח טכנולוגיות לניצול בר-קיימא, לקביעת מחירים -קנסות גבוהים לניצול משאבים שאינו בר-קיימא.

הר”מ יביאו להאטה בנזק המצטבר שהחברה האנושית גורמת לסביבתה. על פי המחקר , החברה האנושית מסוגלת להקל את הלחץ מה“שרותים“ שהטבע מספק ובתוך כך להביא לאיכות חיים משופרת לכל השגת המטרה תדרש שנוי משמעותי ביחס אל הטבע ברמת קבלת ההחלטות דרכים חדשות לשיתוף פעולה בין ממשלות , עסקים וקבוצות אזרחים.

סימני האזהרה מהבהבים לכולנו והעתיד בידינו

הדו”ח מעיד שיש ראיות לכך המאמץ המוטל על הטבע יכול לגרום לשינויים פתאומיים דוגמת קריסת חוות דגי הבקלה בקנדה בשנת 1992, אחרי שנים של דיג-יתר. שינויים עתידיים יכולים להביא להתפרצויות פתאומיות של מחלות. לדוגמה, התחממות האגמים הגדולים באפריקה מחמת שינויי האקלים, יכולה ליצור תנאים להתפשטות מגפת כולרה.

התנדפות גז חנקן מדשן שנשטף מאדמות חקלאיות לתוך הים, יכולה לדרבן לבלוב לא צפוי של אצות שיחנקו דגים או ייצרו “אזורים מתים” מרוקנים מחמצן לאורך החופים. עוד הדו”ח קובע כי ביאור היערות גורם לעיתים קרובות לירידה בכמות הגשמים, וכתוצאה מכך נפגעים תנאי הגדילה של היערות שעדיין נותרו.

סוכנויות הידיעות מוסיפות כי מנכ”ל האו”ם קופי אנאן אמר שהמחקר “מדגים איך פעולותיהם של בני האדם גורמות לנזק סביבתי בקנה מידה עצום בכל רחבי העולם, ואיך המגוון הביולוגי – בסיס החיים על-פני כדור הארץ – מידרדר בשיעור מבהיל”.

“אנחנו רואים סיכון גדל והולך להתרחשות שינויים לא צפויים במערכות אקולוגיות רבות”, מסכם הדו”ח, שמנבא כי תוך מאה שנים, ההתחממות הגלובלית שבה מואשמת שריפת דלק במכוניות, מפעלים ותחנות כוח, עלולה להפוך למקור הנזק העיקרי. הדו”ח מוקדש לסיכונים אחרים מהם מתעלמים בדרך כלל, שעלולים להתפרץ בעתיד הקרוב יחסית.

המחקר, שיועבר לעיונן של ממשלות, טוען ששינויים גדולים בתפיסה, חינוך טוב יותר, טכנולוגיה חדישה וקנסות גבוהים למי שינצל את המערכות האקולוגיות, יכולים להפחית את הנזק. “הממשלות צריכות להכיר בכך של”שירותים הטבעיים” שמספק כדור הארץ יש מחיר”, אומר א.ה. זאקרי, יו”ר הוועדה שניסחה את הדו”ח. “הגנה עליהם איננה מצויה בראש סדר העדיפויות של מי שרואים בהם שירות חינם, שאפשר לנצלו ללא כל פיקוח”.

מחקר-המחקרים הסביבתי: המין האנושי בסכנה

“כל ההתקדמות שהושגה בטיפול בסוגיות העוני והרעב, בניסיונות לשפר את הבריאות העולמית ובתחום ההגנה על הסביבה עלולה להתבדות”. “הערכת המילניום”, המשקללת אלפי הערכות מדעיות, מעלה כי בני האדם גרמו נזקים בלתי-הפיכים לחיים על פני כדור הארץ.

המחקר המקיף ביותר שנערך אי-פעם על מצב כדור הארץ מעלה, כי פעילויות המין האנושי מאיימות על יכולתו לקיים את הדורות הבאים. לפי הדו”ח, הדרך בה החברה האנושית צורכת את משאביה גרמה נזקים בלתי-הפיכים לתהליכים הטבעיים התומכים בחיים על-פני כדור הארץ. כך, לפי הבי.בי.סי, ייפגעו גם המאבקים הבינלאומיים ברעב ובעוני והחתירה לשיפור בבריאות העולמית.

“הערכת המילניום של המערכת האקולוגית” היא שקלול הערכות של 1,300 חוקרים מ-95 מדינות, שנעשו בארבע השנים האחרונות. בשורה התחתונה שלה מצויה ההערכה, כי המין האנושי שינה את רוב המערכות האקולוגיות ללא היכר בתוך פרק זמן קצר מאוד – 50 השנים האחרונות. האופן בו צרכה החברה מזון, מים, עץ, סיבים ודלק בתקופה זו פגעה באופן חמור ביותר בסביבה, מסכמת ההערכה.

המצב הנוכחי עשוי להוות מחסום בפני “מטרות ההתפתחות של המילניום”, עליהן הצהירו מנהיגי העולם באו”ם בשנת 2000. “כל ההתקדמות שהושגה בטיפול בסוגיות העוני והרעב, בניסיונות לשפר את הבריאות העולמית ובתחום ההגנה על הסביבה עלולה להתבדות, אם המין האנושי ימשיך להתייחס באותה מידה ל'שירותי' המערכת האקולוגית המקיימים אותו”, מוצהר בהערכה.

“הדו”ח הזה משול לביקורת חשבונות על כלכלת הטבע, המראה כי אנו נמצאים בקו האדום במרבית חשבונותינו”, אמר ג'ונתן לאש, נשיא המוסד העולמי למשאבים (WRI), “לפיכך, התוצאות צפויות לערער משמעותית את יכולת המין האנושי להגשים את שאיפותיו לצמצום העוני ולהשגת מצב של שגשוג”.

הלחץ למשאבים גרם נזק בלתי הפיך

שני “שירותים אקולוגיים” – דגה ומים מתוקים – נמצאים במצב בו ספק אם יוכלו לענות על דרישות בני-האדם בעתיד הערכת המילניום שונה מקודמותיה, בכך שהיא מגדירה מערכות אקולוגיות כ”שירותים” או “הטבות”, לפי הצורך האנושי בהן – אוויר לנשימה, עץ לבנייה, דגים למזון, סיבים לייצור בגדים.

לפי ההערכה, צרכי אוכלוסיית העולם לאחר מלחמת העולם השניה הם שיצרו ביקוש גובר ולא ניתן שליטה, למשאבים טבעיים. חרף הישגי האנושות לאורך התהליך – כלכלות העולם וייצור המזון המשיכו בתהליך של צמיחה – האופן בו הושגו מסכן את שגשוג המין האנושי בעתיד.

“כאשר אנו בוחנים את השפעתם של הכוחות מניעי השינוי על המערכות האקולוגיות, אנו רואים שלאורך הזמן נשארים כוחות אלה יציבים, או שהם מחמירים יותר – שינויים בסביבת המגורים, שינויים באקלים, חדירת מינים פולשניים, ניצול-יתר של משאבים וזיהום חנקן וזרחן”, אמר מנהל ההערכה, ד”ר וויליאם ריד.

מאז 1945 הוסבה יותר קרקע לחקלאות מאשר במאות ה-18 וה-19 ביחד. למעלה ממחצית המדשנים החנקניים הסינתטיים שאי-פעם השתמשו בהם פוזרו על-פני האדמה מ-1985 (חומרים אלה יוצרו לראשונה ב-1913). מחברי הערכת המילניום טוענים, כי הלחץ למשאבים גרם לנזק בלתי-הפיך במגוון צורות החיים על פני כדור הארץ, כאשר 10% עד 30% ממיני היונקים, הציפורים והדו-חיים נמצאים תחת איום הכחדה.

צמיחה אותרה רק בארבע מערכות אקולוגיות ב-50 השנים האחרונות: היבול החקלאי, המשק החי (חיות בית), מקורות מים המטופחים על ידי בני האדם והפחמן הנצרך לוויסות האקלים העולמי (שמקורו בנטיעת יערות חדשים בחצי הצפוני של כדור הארץ). שני “שירותים אקולוגיים” – דגה ומים מתוקים – נמצאים, לפי ההערכה, במצב בו ספק אם יוכלו לענות על דרישות בני-האדם בעתיד.

להאיץ את קצב השינויים

זיהום המזון הוביל לשינוי מבנה החיים באזורי החוף ההערכה מתפרשת על פני 2,500 עמודים, והיא נועדה לשרת יוזמות למדיניות סביבתית גלובלית. היא משקפת במידה רבה את עבודת הצוות הבין-ממשלתי לשינויים אקלימיים (IPCC), אשר מרכז את המאמצים להאט את ההתחממות הגלובלית, על ידי כינוסם תחת קורת-גג אחת של מאות מדענים מרחבי העולם. “הערכת המילניום נחשבת לקונצנזוס בעל כוח רב, בהתייחס למסלול ההתרסקות עליו נמצאות מרבית המערכות האקולוגיות בעולם”, אמר פרופ' ג'ון לאוטון, לשעבר ראש המועצה הבריטית לחקר הסביבה הטבעית, “ללא ספק יהיו מי שיערערו על ההערכה, אבל אני ממקם אותם באותה קבוצה יחד עם אנשים שמאמינים שעישון לא גורם לסרטן”.

הערכת המילניום אינה כוללת רק נבואות שחורות. בין התרחישים האפשריים בעתיד, ייתכן שהחברה האנושית תקל את הלחצים שהיא מפעילה על הטבע, תוך שהיא ממשיכה להשתמש בהם כדי להעלות את רמת החיים. כדי להגיע למצב זה, נכתב בהערכה, יש צורך בשינויים בדפוסי הצריכה, שיפור החינוך, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובהעלאת עלויות ניצול המערכות האקולוגיות.

כמה מן הפתרונות המוצעים פונים ליוזמות ישנות שטרם יושמו. אחת מהן היא ביטול הסובסידיות המוענקות למגזר היצרני, המערערות את יציבות הסחר העולמי ומואשמות גם בהעמסה של חומרים מדשנים וחומרי הדברה על קרקעות המיועדות לחקלאות. פתרונות חדשים יותר מתמקדים ב”ערכים חיצוניים” הנחשבים כיום ל”חופשיים” – חברות תעופה אינן משלמות על פחמן דו-חמצני שהן משחררות לאטמוספירה, ומחיר המזון אינו משקף את עלויות טיהור מקורות המים שזוהמו על ידי חומרים כימיים חקלאיים. בעתיד ניתן יהיה לכפות שינויים אלה באמצעות שווקים הסוחרים בהיתרים – למשל, שוק היתרי פליטת פחמן, שנוסד לאחרונה במסגרת האיחוד האירופי.

עם זאת, מזהירה ההערכה, יש להאיץ את קצב השינויים. “קצב התגובות הנוכחיות אינו הולם את צרכי הטבע ואת מידת הדחיפות”, אמרה אנג'לה קרופר, סגנית יו”ר פנל הערכת המילניום, “ממערך התרחישים שלנו, ניתן לראות כי שאיפותינו ניתנות ליישום”.

מבחר נתונים יבשים

• 20%60% משירותי המערכות האקולוגיות הורעו משמעותית ב-50 השנים האחרונות.
• מתוך 24 מערכות אקולוגיות שהוערכו, 15 ניזוקות כיום.
• 20% מן האלמוגים בעולם אבדו ב-20 השנים האחרונות. 20% נוספים הורעו משמעותית.
• זיהום המזון הוביל לשינוי מבנה החיים באזורי החוף.
• קצב הכחדת המינים בטבע גבוה פי אלף מן הקצב הטבעי.