סינגולריות – קץ העידן האנושי

לאחרונה מתחזק קולה של קבוצת סופרי מד”ב ומדענים שחקירותיהם לגבי מגמות המדע והטכנולוגיה בשנים האחרונות הובילו אותם למסקנה, כי בעתיד הקרוב עומד להתרחש מפנה קיצוני בהתפתחות האדם. לדעת חברי הקבוצה, ניתוח של אופי ההתפתחות הטכנולוגית מצביע על כך שבעוד עשורים מעט

אוריאל בריזון, גלילאו

סופרי מדע בדיוני הכותבים על העתיד משתמשים בדמיונם כדי לחזות את התפתחותו של העולם. הם בוחנים בקפידה את מצבו העכשווי ומנסים לשער את דמותו העתידית. כדי לעשות זאת עורכים (הטובים שביניהם) תחקירים מעמיקים אודות המגמות המדעיות, הטכנולוגיות והחברתיות המהוות קריאת כיוון לעתיד לבוא.
לאחרונה מתחזק קולה של קבוצת סופרי מד”ב ומדענים שחקירותיהם לגבי מגמות המדע והטכנולוגיה בשנים האחרונות הובילו אותם למסקנה, כי בעתיד הקרוב עומד להתרחש מפנה קיצוני בהתפתחות האדם. מדובר בשינוי כה משמעותי עד כי לא ניתן אפילו לנסות ולתאר אותו אלא רק לצייר בקווים כלליים את הדרך אליו.
לדעת חברי הקבוצה, ניתוח של אופי ההתפתחות הטכנולוגית מצביע על כך שבעוד עשורים מעטים, או אולי כבר בשנים הקרובות, תתרחש קפיצת מדרגה בקיום האנושי ויתחיל עידן חדש לחלוטין. התיאוריה שלהם מכונה “סינגולריות “.

מקור התיאוריה
מקורה של תיאורית הסינגולריות בניתוח האופן בו נוצרות טכנולוגיות חדשות. כל טכנולוגיה חדשה המפותחת כיום היא פרי עבודתן של קבוצות של בני אדם. קצב הופעתן של טכנולוגיות חדשות תלוי בגורמים חברתיים כגון ההשקעה הכספית במדע, יכולת הארגון של מוסדות מדעיים, כמות המידע שנצבר בעבר ונגישותו לחוקרים.
אך מעבר לכל אלו נקבע קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה על ידי גורם בסיסי יותר: מגבלת יכולתו של המוח האנושי. גורמים כגון יכולת העיבוד של מוח האדם, קצב הלימוד שלו ויכולתו לשתף פעולה עם אחרים ולחלוק עמם מידע מגדירים את הקצב בו מתקדמים הידע המדעי והחדשנות הטכנולוגית.
רוח האדם אמנם משיגה ניצחונות מדעיים שוב ושוב אך המדע הוא תהליך אנושי איטי יחסית ופריצות דרך גדולות, כאלו המהוות מפנה בחשיבה המדעית, מגיעות פעם בעשור או מספר עשורים. מה יקרה אם יוסרו מגבלותיו המובְנות של המוח האנושי?

המפנה האמיתי
באיזו מהירות יתקדם המדע ואילו טכנולוגיות יפותחו אם המחקר יבוצע על ידי מוחות בעלי יכולת העולה על זו האפשרית כיום בעשרות מונים? אנשי הסינגולריות (או כפי שהם מכנים את עצמם לעיתים: הסינגולריסטים ) טוענים כי כאן טמון המפנה האמיתי. ישנן טכנולוגיות, המפותחות כיום, שייתכן ובאמצעותן ניתן יהיה להסיר את המגבלות מעל יכולתו של המוח האנושי.
מחקרים בתחומי הגנטיקה, הבינה המלאכותית ובתחום הקיברנטיקה וממשקי אדם-מכונה יגיעו בקרוב לרמה בה הם יהיו עשויים לאפשר פיתוח של אינטליגנציה משוכללת יותר מזו של מוח האדם. יש מי שמטיל ספק עד כמה קרוב היום בו תתרחש פריצת הדרך, אך קיימת הסכמה בחוגים רחבים כי הכיוון הכללי הוא לעבר טכנולוגיה שתעלה בסופו של דבר על יכולותיהם של יוצריה או תאפשר להם לשדרג את עצמם.
הרי כבר היום מאפשרים לנו מחשבים לחקור וללמוד ולהתקדם במדע בצורה העולה באופן משמעותי על יכולותינו בעבר. די לחשוב על ממשק המחבר את המוח ישירות לרשת האינטרנט ומאפשר שליפה של נתונים על ידי חשיבה כדי להבין את גודל המהפך האפשרי.

חיבור בין המוח למחשב
סינגולריסטים מצביעים על מספר תחומים כזירות אפשריות לפריצת הדרך הגדולה. לדעתם קיימים מספר כיווני מחקר שטומנים בחובם את הפוטנציאל לייצר תבונה העולה על זו של המוח האנושי כפי שאנו מכירים אותו. חיבור בין המוח למחשב (למשל באמצעות ננוטכנולוגיה) היא אפשרות אחת.

יצירה של מוחות על-אנושיים על ידי התערבות גנטית היא אפשרות נוספת. למרות שהאחרונה נשמעת רחוקה יותר, ההתקדמות בחקר הגנום עשויה לאפשר פריצות דרך בתחום הזה מהר מכפי שניתן לצפות. גישה אחרת מצביעה על תחום הבינה המלאכותית: יצירה של תבונה על-אנושית שמקורה לא במוח האדם אלא בתוכנת מחשב שתגיע להכרה עצמית ותהווה ישות אינטליגנטית בעלת רצון עצמאי.
את הטכנולוגיות שעשויות לאפשר יצירה של תבונה על-אנושית ניתן לכנות “טכנולוגיות מכפילות”. טכנולוגיה מכפילה מאפשרת הכפלה של היכולות שהיו קיימות עד פיתוחה. היא מסירה את מגבלותיו של המוח האנושי ומניעה תהליך התפתחות טכנולוגי מהיר יותר. אך יחד עם זאת היא מאפשרת שכלול עצמי של יכולותיה שלה.

כמו במעגל סגור
מתקבל מעגל סגור, התהליך מזין ומעצים את עצמו וצובר מהירות באופן גובר והולך. טכנולוגיות מכפילות יאפשרו התקדמות מהירה יותר ופיתוח מואץ של טכנולוגיות – ואלו יאפשרו בתורן חיזוק נוסף ליכולות החשיבה ולקצב ההתקדמות וחוזר חלילה. התבונה המשופרת תמצא דרכים טובות יותר ויותר להמשיך ולשפר את עצמה.
חישבו למשל על הדוגמה הבאה: קבוצת מדענים מפתחת תוכנת מחשב בעלת בינה מלאכותית מתקדמת המסוגלת לפתור בעיות שונות ואף לכתוב בעצמה תוכנות מחשב אחרות המסוגלות להתמודד עם בעיות. התוכנה מסוגלת לייצר תוכנות מחשב תבוניות אחרות ואף כאלו העולות עליה ביכולותיהן.
בפועל מתקבלת תוכנה היכולה לשכלל את עצמה מגרסה לגרסה. אם בגרסה הראשונה תוכל התוכנה לפתור בעיות מדעיות בסיסיות בלבד ובשנייה תשתפר יכולתה במעט וכך הלאה, הרי לאחר מספר גדול של גרסאות יתכן והתוכנה תעלה ביכולותיה על יכולותיו של המתכנת האנושי המקורי שכתב אותה ותוכל לפתור בעיות שמחברה המקורי לא יוכל אפילו להבין.

כל דור עולה על קודמו
המוח האנושי התפתח בתהליך אבולוציוני בו כל שלב (או גרסה) עולה על קודמתה במעט. כך, על פני אלפי דורות ומאות אלפי שנים, נוצר מוח האדם שאנו מכירים כיום, על מורכבותו העצומה. תוכנת מחשב המסוגלת לכתוב גרסה משופרת של עצמה מייצרת את השלב הבא באבולוציה דיגיטלית. כל דור עולה על קודמו.
ההבדל בין אבולוציה דיגיטלית לאבולוציה ביולוגית הוא שתוכנות מחשב אינן עובדות במחזורים של עשרות שנים לכל גרסה (הזמן הנדרש לייצור אדם בוגר) אלא בסדרי גודל של שניות או שברירי שנייה. מאה מיליון שנות אבולוציה ביולוגית עשויות להתרחש במקבילה הדיגיטלית בשניות בודדות. תיאורטית, המעבר מרמת מורכבות של מדוזה עד לרמה של אדם יכול להתרחש בדקה. בדקה שאחריה תתפתח התבונה הדיגיטלית לרמת מורכבות דמיונית שיחסה לאדם שקול ליחס האדם למדוזה.
סינגולריות הוא מושג השאול מאסטרונומיה. בליבו של חור שחור, על פי תיאוריות אסטרונומיות, קיימת נקודת מסה בעלת צפיפות אינסופית השואבת לתוכה את כל מה שמתקרב לשדה הכבידה שלה. קיים גבול בלתי נראה המכונה “אופק האירועים” אשר כל החוצה אותו נידון ליפול אל עבר הסינגולריות ללא אפשרות מילוט.

הדימוי של וינג'
ככל שמתקרבים אל המרכז מואצת התנועה על ידי שדה הכבידה העצום עד שהמהירות מתקרבת למהירות האור וחוקי הפיזיקה נשברים ואינם יכולים לתאר את המתרחש. את הדימוי הזה בהקשר של טכנולוגיות מכפילות העלה לראשונה וורנור וינג' (Vinge), סופר מד”ב, זוכה פרס הוגו ופרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת סאן דייגו בקליפורניה.

ווינג', שהפך לדובר הבלתי רשמי של הסינגולריסטים, טען במאמר שפירסם ב- 1993 כי יום יצירתה של הטכנולוגיה המכפילה הראשונה יהא היום בו האנושות תחצה את אופק האירועים של הציוויליזציה האנושית. היום בו תפותח טכנולוגיה שיכולה להזין מעגל של תבונה על-אנושית ההולכת ומתעצמת, הוא כתב, יהיה היום בו ישתנה העולם.
המסע אל לב הסינגולריות יארך אולי חודשים ויתבסס על טכנולוגיה לחיבור בני אדם ומחשבים או אולי יארך שניות בודדות בהם תתעורר תבונה מלאכותית לחיים, אולי בנבכי האינטרנט, תרכוש את היכולת לשדרוג עצמי ובאבולוציה מואצת תהפוך מורכבת לאין שיעור. על כל פנים, הסינגולריסטים חוזים כי בסופו של התהליך העולם כולו ישתנה לחלוטין עבור המין האנושי.

מה יקרה אחרי הסינגולריות
מה יקרה אחרי הסינגולריות? מה יעשה יצור בעל מודעות עצמית ואינטליגנציה עצומה לאחר שייווצר? הרעיון שבני האדם יוכלו להוסיף לשלוט בו – מגוחך. תוכנה סופר-אינטליגנטית הכלואה במחשב בו נוצרה דומה לאסיר הנמצא בתא ויכול לחשוב ולנוע במהירות הגבוהה אלפי מונים מזו של הסוהר האיטי היושב בחוץ (אנחנו).
אדם בעל מוח משופר יוכל בקלות להערים על האנשים שינסו לכלאו. הם יידמו בעיניו ליצורים נחותים שתחבולותיהם פשוטות – כאילו היה מוקף בקופים. כמה זמן ייקח לאסיר כזה להשתחרר? לא הרבה. אילו יכולות תקנה לישות הסופר-אינטליגנטית תבונתה העליונה?
אולי היא תפצח סודות שאינם כלל באופק חשיבתו של האדם. אולי ברגע בו תבונתה תהא גבוהה מספיק היא תשנה את כל המציאות כפי שאנו מכירים אותה, תעוות את החלל, תניע מולקולות במרחב בכוח החשיבה בלבד, תפרק ותרכיב מחדש את האשליה שהיא המציאות בה אנו חיים?

אל מלא רחמים?
האם האל החדש יחוס על אבותיו הפרימיטיוויים, יספק להם קיום נוח וידאג לצרכיהם מתוך חמלה או האם יחליט בשבריר שנייה לגאול את כולם מייסוריהם? אולי ידאג מיד לשדרג את כל המוחות האנושיים לרמת התבונה העליונה? אולי לא. האם ניתן לתאר את אשר יקרה בעולם בו נחצה אופק האירועים?
האם ניתוח המגמות העכשוויות בחברה או במדע יכול לספק מידע כלשהו עליו אפשר לבסס תחזית לגבי העולם שלאחר התפוצצות סינגולרית? האם אפשר לחזות עולם בו ההתקדמות התרחשה במהירות שהאיצה והתגברה והובילה לשינוי מהיר יותר מכפי שניתן לדמיין?
פרופסור וינג' וחבריו הסינגולריסטים משוכנעים שלא ניתן, שאין לנו כלים בכלל, לתאר את העולם שאחרי הסינגולריות. אפשר רק לדבר על הדרך לשם, לנסות לשער מתי ואיך זה יקרה. על העולם שאחרי קפיצת הטכנולוגיה המכפילה לא נוכל לדעת דבר. כמו שהעיר אחד מבחירי הסינגולריסטים בחיוך: “אין שום דרך לדעת, אולי הסינגולריות בכלל התרחשה בעבר והעולם בו אנו חיים כיום נברא בחסדה של התבונה העל-אנושית שנוצרה אז”.